שלום,

 

ראו דיווח מטה של נעמי זמרת ממחלקתנו לעניין דחיית בקשה לדיון נוסף בפסה"ד ברע"א 8368/18, בו נקבעה הלכה לפיה הסמכות העניינית לדון בתביעות אזרחיות בגין עבירות מין במשפחה, נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה.

 

במסגרת החלטה נדרשה הנשיאה חיות גם להבדל בין האגרה המשולמת בבית משפט לענייני משפחה לעומת הערכאות האזרחיות- בתביעה לנזקי גוף של נפגע עבירת מין בבית המשפט לענייני משפחה נפגע עבירת המין נדרש לכמת מראש את סכום התביעה הנזיקית ולשלם בעדה אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה (וזאת כמצוות תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 , בתביעות נזיקין על עבירות מין בערכאות אזרחיות חלות אגרות מופחתות בסכום של מאות שקלים בלבד (וזאת מכוח ההסדר הייחודי שקבוע בתקנה 5א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007,

 

נקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה יש שיקול דעת מלהחיל, במקרים המתאימים, את הוראת תקנה 5א לתקנות האגרות על תובענות בשל עבירות מין המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, על מנת לקיים את תכליתו של התיקון לתקנות האגרות להקל על נפגעי עבירות מין, אוכלוסייה שהיא ממילא פגועה ומוחלשת, להגיש תביעות בגין נזקים שנגרמו להם. עוד צוין כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה סמכות להעניק פטור מלא או חלקי מתשלום אגרה לבעל דין שידו אינה משגת (ראו: תקנה9(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות). אכן, הקביעה לפיה ההליך הנזיקי יתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה משמעה כי נדרשת הפעלת שיקול דעת פרטנית לשם תשלום האגרה המופחתת, וייתכן שאין מדובר בפתרון מיטבי. משכך, טוב יעשה מתקין התקנות אם ייתן דעתו לסוגיה זו באופן מפורש.

 

 

ייעוץ וחקיקה- לטיפולכם.

 

תודה

 

מלי

שלום לכולם,

 

אתמול הופתענו להתעדכן מעדכון יומי של נבו, כי כבוד נשיאת בית המשפט העליון דחתה בקשה לקיום דיון נוסף  בפסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 8368/18  פלונית נ' פלוני, במסגרתו נקבעה ההלכה לפיה הסמכות העניינית לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות בתוך המשפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. נזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך, לבקשת בית המשפט העליון, והגיש עמדה, אשר התקבלה על ידי בית המשפט העליון.

 

הבקשה לדיון נוסף לא הומצאה לנו ותגובתנו לבקשה לא התבקשה.

בדחותה את הבקשה לקיום דיון נוסף קבעה כבוד הנשיאה כי בפסק הדין ברע"א 8368/18 לא נקבעה הלכה חדשה הסותרת הלכה קודמת או הלכה "שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידוש של הלכה שנפסקה בעניין" יש לקיים בה דיון נוסף. נקבע כי ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט פה אחד, נתמכת בלשון החוק, בתכלית אשר עמדה בבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, בדעות מלומדים וכן בפרקטיקה הנוהגת. כבוד הנשיאה ציינה בהחלטתה כי זו גם היתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה במסגרת בקשת רשות הערעור. על יסוד כל אלה נקבע כי ההלכה שנקבעה  "מהווה התפתחות טבעית של הפסיקה ושל עקרונות משפטיים קיימים הנהוגים בשיטתנו המשפטית, ומשכך איננה מצדיקה דיון נוסף"(פסקה 7).

כבוד הנשיאה דחתה את טענות המבקשת, לפיהן ההלכה שנקבעה עומדת בסתירה לסעיף 77 לחוק בתי המשפט, וכי הקניית סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה במקרה של עבירות מין במשפחה תפלה לרעה את נפגע העבירה במובן זה שתישלל ממנו האפשרות לנהל את תביעתו הנזיקית בהליך מקוצר בפני הערכאה שהרשיעה את הנאשם כאמור בסעיף 77, וכי פסק הדין התעלם מהעובדה שבעניינו של המשיב התנהל בעת ההיא הליך פלילי. טענות אלה נדחו גם נוכח העובדה כי פסק דינו של בית המשפט העליון לא עסק כלל בשאלת הסמכות הנגררת של המותב שדן בתיק הפלילי לדון בתביעת נזיקין המוגשת בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט, וכן בשל כך שהמבקשת הגישה את התביעה הנזיקית נגד אביה טרם הגשת תלונה במשטרה ולפני שהוגש נגדו ההליך הפלילי, אך בעיקר מכיוון שסעיף 77 לחוק בתי המשפט קובע מפורשות כי נקיטת תביעה נגררת על פי סעיף זה מתגברת על כללי הסמכות העניינית.

כעולה מההחלטה, המבקשת הוסיפה וטענה כי הקניית הסמכות העניינית לבית המשפט לענייני משפחה בתובענות כאלו, תוביל לפגיעה בזכויות הדיוניות של נפגעי תקיפה מינית במשפחה. זאת, לנוכח ההבדלים בין סדרי הדין החלים בבתי המשפט לענייני משפחה לאלו שחלים בערכאות האזרחיות, ובפרט לנוכח השוני במשטר האגרות הנוהג בכל אחת מהערכאות.

לעניין זה קבעה כבוד הנשיאה כי סוגיות אלו אכן מעוררות קושי, אך נראה "כי קשיים אלה לבדם אינם מצדיקים קיומו של דיון נוסף". נקבע, כי הפניית תביעות נזיקין כאלו לבית המשפט לענייני משפחה נועדה לסייע, בין היתר, בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בתביעות שהצדדים להן הם בני משפחה. זאת בהינתן העובדה שסדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבית המשפט לענייני משפחה גמישים מאלו הנהוגים בערכאות האזרחיות ובשל מומחיותו בטיפול בסכסוכים משפחתיים מורכבים. כן נקבע, כי בפסק הדין אין כל קביעה אשר יש בה כדי לשלול את שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לענייני משפחה להורות למשל על הגשת חוות דעת, או להשתמש בשיקול דעתו להחיל במקרים המתאימים את הוראת תקנה 5א לתקנות האגרות על תובענות בשל עבירות מין המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה צוין כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה סמכות להעניק פטור מלא או חלקי מתשלום אגרה לבעל דין שידו אינה משגת. בהקשר אחרון זה קראה כבוד הנשיאה למתקין התקנות ליתן דעתו לסוגיה זו באופן מפורש.  

לסיכום, כבוד הנשיאה קבעה כי ההלכה שנפסקה בפסק הדין מבקשת לייצר כלל ברור ופשוט ליישום ביחס לסמכות העניינית של בית משפט לענייני משפחה לדון בתביעות נזיקין בגין עבירות מין בתוך המשפחה, וכי ההלכה שנפסקה מאוזנת ונכונה.      

 

מצ"ב ההחלטה.

 

בברכה,

נעמי זמרת