מסכים איתך. כשחיפשתי פסיקה שתגדיר את המונח לבר פנקסי ראיתי שההחלטות אינן עקביות ואף סותרות.

 

אבל כעת אפשר להרגע - יש פסיקה שעשתה סדר בענין (-;

 

 

ולהבנתי היא גם סותרת את הלכת בית משפט העליון בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, נג(3) 493 (1999):

"בחינת הפנקסים מלמדת לכאורה גם על זהותו של מבצע העבודה, בנוסף לטיבה, היקפה ועלותה. הפנקסים מהווים אפוא תימוכין לכאורה לגירסתה של המערערת. השאלה במחלוקת קשורה וכרוכה בפנקסים ומהווה חלק מהצד העסקי המוצא את ביטויו בספרי החשבונות. זאת להבדיל מהשאלה שעמדה להכרעה בפסק-הדין בעניין ארד [1]. השאלה שהייתה טעונה הכרעה שם הייתה שאלה משפטית בלבד. צודקת אפוא המערערת בטענתה כי לפנינו שאלה פנקסית – שאלה שלגביה יכולים הפנקסים להוות אסמכתא. המסקנה הנדרשת מכל האמור היא כי החריג שבהוראת סעיף 83(ד) חל על המקרה לפנינו ונטל ההוכחה הוטל על כתפי המשיב. נותר אפוא לבחון אם השכיל המשיב להרים נטל זה."

 

 

הי יוכי,

 

תודה.

אכן, כעמדתך, נקבע בפסקי דין מחוזיים אלה כי מדובר בשאלה לבר פנקסית. בעיני לא נקי מספקות ועל פניו סותר את הלכת בית משפט העליון – דעת הרוב - ברע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, נז(4) 891 (2003), שם נקבע שאם יש מחלוקת האם לפנינו שאלה פנקסית אם לאו הרי שנטל הבאת הראיה הוא על מנהל מע"מ.

 

חבל שאין עמדה ברורה של בית משפט העליון.

 

 

 

 

 

ע"מ 49874-08-15, אביוב גולד בע"מ ואח' נ' אגף המכס ומע"מ חקירות. מיסים לב/3 (ספטמבר 2018) ה-

ע"מ 37174-06-13, דניאל מתת תכשיטים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן. מיסים און ליין

ע"ש 1536/04, נ.ג.נ. מתכות ואח' נ' מע"מ אשדוד. מיסים כ/6 (דצמבר 2006) ה-30