לא לא זה טעות שלי. ראיתי את הכותרת וחשבתי ששכחת לצרף.

את המכתב? כתבתי אותו, אבל לא התכוונתי להעביר את הטיוטה לעיון יובל. אם יובל מבקש, בשמחה רבה, אצרף את הטיוטה.

לא צירפת את המסמך....

יובל שלום,

משהו שחשבתי עליו לאחר הישיבה היום: אולי יש מקום לשקול שיחת טלפון עם רשויות רומניה במקום מכתב? מדובר הרי בסיטואציה רגישה, וגם במקרה של בני הזוג פוסלושני הדבר נעשה בשיח ולא במכתב.

אביעד הסכים לגישה זו. נא עמדתך.

חנה

חנה ליב, עו"ד | המחלקה הבינלאומית, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3928101   פקס: 073-3928144

דוא"ל [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה         

יובל ואביעד שלום,

לא מדובר בבקשה שעניינה העמדה לדין לצורך הפעלת עונש מאסר על תנאי, אלא בבקשת ההסגרה לריצוי עונש מאסר של שנתיים בגין עבירת הברחת סיגריות.

אכן יש הבדל בין שיטות המשפט, וברומניה ניתן להפעיל מאסר על תנאי על סמך הפרה של אחד מהתנאים שהותנו, ולא עם ביצוע עבירה נוספת.

עם זאת, הפסיקה התייחסה פעמים רבות לסוגיות של שוני בין שיטות משפט וקבעה כי אין בכך כדי להוות עניין שבתקנת הציבור.

אפנה לעפ 3680/09 סאם ארתור סילברמן נ' מדינת ישראל

שוני בין שיטות משפט, כשלעצמו, אינו מצדיק הימנעות מהסגרה מחמת פגיעתו בתקנת הציבור. "טרם נמצאו שיטות המשפט המקיימות זהות דיונית ומהותית מוחלטת, אפילו מדובר במדינות בעלות מסורת משפטית משותפת" (פרשת רוזנשטיין, בעמ' 425). כדי להימנע מהסגרה צריך בית-המשפט להיווכח כי התוצאה המשפטית לה יהא המערער חשוף במדינה הזרה תביא להתעמרות קשה, או שתעמוד בניגוד לעקרונות בסיסיים של צדק והגינות.

ובעניין נחלה (ע"פ 3652/15) כתב בית המשפט כך:

כדי להימנע מהסגרה צריך בית המשפט להיווכח כי התוצאה המשפטית לה יהא המערער חשוף במדינה הזרה תביא להתעמרות קשה או שתעמוד בניגוד לעקרונות בסיסיים של צדק והגינות. כזאת לא הצליח המערער להראות. המערער אינו מוסגר למדינה אשר שיטת המשפט בה שונה שוני מהותי משיטת המשפט הישראלית או למדינה אשר ניתן לטעון כי היא מפרה באופן שיטתי את זכויות הנאשמים בה. הזכות להליך הוגן היא זכות חוקתית בארצות-הברית, זכות המעוגנת בחוקה האמריקאית. אף בהינתן שינויים מסוימים בהיקף הזכויות הניתנות לנאשם בהליך הפלילי, בסדרי הדין או במדיניות הענישה, אין בכך כדי להוות שוני מהותי שניתן לראות בו פגיעה בזכויות המערער.

בנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה שהיא שוהה בלתי חוקית בישראל.

בסופו של יום, המלצתי היא להענות לבקשה הרומנית ולהגיש את העתירה.

חנה



יובל שלום,

 

לעניין שאלתך בנוגע להפרת תנאי המאסר המותנה, לטעמנו אין המדובר על מאסר על תנאי אלא מצב המקביל להפקעת צו מבחן. לפי סעיף 20 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969:

 

20. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחרי הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי בית המשפט, בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה ובנסיבות אי מילוי הוראות צו המבחן, לעשות אחד מאלה:

1)) להזהיר את הנבחן בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן;

(2) להטיל על הנבחן קנס בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן, ואם לאחר מכן יבוא בית משפט להטיל עונש על הנבחן לפי סעיפים 16 או 17 או סעיף זה, יובא הקנס האמור בחשבון בקביעת אותו עונש;

(3) אם ניתן צו המבחן בלא הרשעה על העבירה שבגללה ניתן – להרשיע את הנבחן ולהטיל עליו עונש, ואם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(א) – להטיל על הנבחן עונש על העבירה המקורית במקום צו המבחן, הכל כפי שבית המשפט היה רשאי להטיל על הנבחן אילו זה עתה הורשע בפניו על אותה עבירה.

(4) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית.  (ההדגשה אינה במקור- ח.ל.)

 

משכך, אינני סבורה כי יש בכך שמדובר בהפעלת עונש מאסר על העבירה המקורית לאחר הפרת תנאי הצו משוכה בפני הסגרה.

 

מעבר לכך, כמובן יש פסיקה רבה על כך שהבדלים בין מערכות משפט שונות אין בהם כלשעצמן להוות שיקול שלא להסגיר אדם, אם נתקיימו תנאי החוק.

 

כמה דוגמאות רלוונטיות:

 

עפ 459/12 חוסאם אמארה נ' מדינת ישראל

"דרישה זו מציבה תנאי להסגרת מבוקש מישראל למדינה המבקשת את הסגרתו, שהמעשה שבגינו התבקשה ההסגרה, ייחשב עבירה פלילית הן במדינה המבקשת הסגרת המבוקש והן במדינה ממנה מתבקשת הסגרתו. ואולם, מדובר בדרישה לזהות עניינית-מהותית בלבד בין העבירות, להבדיל מזהות פורמאלית-טכנית. בבסיס דרישה זו ניצבת ההבנה כי בשל ההבדלים בין שיטות המשפט תהפוך דרישה לחפיפה מוחלטת בין העבירות ותהפוך את ההסגרה לכלי ריק מתוכן. לפיכך, השוואת העבירות משתי שיטות המשפט ראוי לה שתיעשה באופן גמיש וליברלי, באופן שיאפשר מצד אחד למדינת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה בהסכמי הסגרה, ולא יאפשר למבוקש, מצד שני, לחמוק מבירור האישומים נגדו על בסיס טיעונים טכניים החותרים תחת השימוש בהסגרה ככלי חיוני במאבק בפשיעה"

 

עפ 3680/09 סאם ארתור סילברמן נ' מדינת ישראל

 

שוני בין שיטות משפט, כשלעצמו, אינו מצדיק הימנעות מהסגרה מחמת פגיעתו בתקנת הציבור. "טרם נמצאו שיטות המשפט המקיימות זהות דיונית ומהותית מוחלטת, אפילו מדובר במדינות בעלות מסורת משפטית משותפת" (פרשת רוזנשטיין, בעמ' 425). כדי להימנע מהסגרה צריך בית-המשפט להיווכח כי התוצאה המשפטית לה יהא המערער חשוף במדינה הזרה תביא להתעמרות קשה, או שתעמוד בניגוד לעקרונות בסיסיים של צדק והגינות.

 

באופן ספציפי, אני סבורה שהקושי במקרה זה נובע מהתחושה שמדובר בעבירה יחסית פעוטה, על סכום יחסית נמוך, מקרה חד פעמי, ואפילו ברומניה העונש שנגזר על המבוקשת היה קל באופן יחסי. ועם זאת, מנגד, הבקשה עומדת בתנאי החוק. ישנם מספר פסקי דין המתייחסים למקרים בהם העבירה היא קלה באופן יחסי "בעיניים ישראליות", למשל בעניינים הבאים:

 

עפ 459/12 חוסאם אמארה נ' מדינת ישראל

דומה כי בקשת ההסגרה שלפנינו אך ממחישה את מדיניות ההגירה הקשוחה הנוהגת בארה"ב, כפי שעולה מהעונשים הקבועים בצד העבירות המיוחסות למערער.

לא אכחד כי בעיניים ישראליות, קשה להבין את המשאבים המושקעים על ידי ארצות הברית בעניינו של המערער. אכן, מחומר הראיות עולה לכאורה כי המערער היה שותף ביודעין להעסקה של עשרות, שמא מאות, מהגרים זרים שהחזיקו במסמכי זיהוי וברישיונות עבודה מזויפים, ואף הפנה אותם אל הזייפן להשגת המסמכים המזויפים. עם זאת, בסופו של יום, יש לזכור כי המערער שימש כמנהל משמרת לילה במחלקת עוף במשחטה.

מכל מקום, יש להניח כי הרשויות המוסמכות בארצות הברית עשו את חישובי העלות-תועלת מבחינתם, ומצאו כי השקעת המשאבים מוצדקת במערך השיקולים הכולל.

 

כך גם בעפ 3915/15 אסתר ים נ' מדינת ישראל, מדובר היה בהסגרה של מבוקשת שהואשמה במספר עבירות של העלמת מס בדרך של הברחה, וגם שם קבע בית המשפט כין אין זה נוגד את תקנת הציבור לבצע הסגרה במקרה כזה. אדברא, השופט מזוז כתב כך:

 

"בעיני, בנסיבות המקרה דנן, לא רק שהיענות לבקשת ההסגרה אינה עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור לענין הוראת סעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954, מהטעמים שבוארו היטב בפסק דינו של חברי השופט ע' פוגלמן, אלא שדווקא הימנעות מביצוע ההסגרה תעמוד בסתירה לתקנת הציבור.

תקנת הציבור בישראל מחייבת כי עבריין יעמוד לדין בגין מעשיו ויבוא על עונשו אם יורשע. תקנת הציבור היא שמדינת ישראל לא תהפוך למדינת מקלט לעבריינים שביצעו עבירות במדינה אחרת ונמלטו לישראל מאימת הדין. תקנת הציבור היא שעבריין שנמלט לישראל לא יוכל להסתתר מאחורי טענת שיהוי בהליכי ההסגרה, גם אם חל עיכוב בהשלמת הליכי ההסגרה, שמטבעם הם מורכבים, למעט במקרים יוצאי דופן ונדירים ביותר.

...המערערת נמלטה מגרמניה לישראל לאחר שנעצרה ונחקרה בגרמניה בגין העבירות בגינן מבוקשת הסגרתה. היא עשתה כן תוך הפרת תנאי שיחרורה בערובה והתחייבותה שלא לעזוב את מקום מגוריה בברלין... אין לקבל כי חוטא יצא נשכר וכי העיכוב בהליך ההסגרה - גם אם בחלקו לא היה מחויב המציאות - יסכל את ההליך הפלילי."

 

לאור כל הנ"ל, באופן טכני לדעתי הבקשה עומדת בתנאי החוק, ולכן באופן עקרוני יש מקום להגישה.

 

עם זאת, יתכן ויש הצדקה לשיקולים מסדר שני, שיקולים מערכתיים בנוגע להקצאת משאבים והמאמץ הנדרש על מנת לבצע כל הסגרה, ואולי משום כך במקרה כזה לסרב לבקשת רומניה לפעול לביצוע ההסגרה.

 

בברכה,

חנה

 

חנה ליב, עו"ד | המחלקה הבינלאומית, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3928101   פקס: 073-3928144

דוא"ל [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה    

<image003.jpg.awsec>

    

<image004.png.awsec>

 

 

 

 

 

From: Yuval Kaplinsky <[email protected]>
Sent: Wednesday, July 14, 2021 11:26 AM
To: Chana Leib‏ <[email protected]>
Cc: Aviad Eliya‏ <[email protected]>; Emunah Kelemen‏ <[email protected]>
Subject: RE: טיוטת עתירת הסגרה- קורובקובה- הסגרה נכנסת מרומניה- תיקנו מספר 31-20-11

 

חנה שלום,

 

בחוות דעתך התייחסי נא לנקודה נוספת:

 

בישראל מאסר על תנאי מופעל אם מי שנושא בעונש מבצע עבירה נוספת ומורשע בה.

 

מסתבר שברומניה מאסר על תנאי מופעל גם במצב שבו הנושא בעונש הפר תנאים אחרים גם מבלי לבצע עבירה נוספת.

 

האם שוני זה, כשלעצמו, לא מעורר קושי?

 

בברכה,

 

יובל

 

יובל קפלינסקי | מנהל המחלקה הבינלאומית | פרקליטות המדינה, משרד המשפטים | רח' מח"ל 7, ת.ד. 49123, ירושלים 97765 |  טל':073-3928261/2  פקס: 02-5419644 ; דוא"ל: [email protected]

 

 

From: Yuval Kaplinsky
Sent: Wednesday, July 14, 2021 11:23 AM
To: Chana Leib‏ <[email protected]>
Cc: Aviad Eliya‏ <[email protected]>; Emunah Kelemen‏ <[email protected]>
Subject: RE: טיוטת עתירת הסגרה- קורובקובה- הסגרה נכנסת מרומניה- תיקנו מספר 31-20-11

 

חנה שלום,

 

אבקש התייחסותך וחוות דעתך לעצם הגשת העתירה, בפרט לנוכח הדגש שלך על כך שמלכתחילה התיק הוא של מאסר על תנאי.

 

בברכה,

 

יובל

 

יובל קפלינסקי | מנהל המחלקה הבינלאומית | פרקליטות המדינה, משרד המשפטים | רח' מח"ל 7, ת.ד. 49123, ירושלים 97765 |  טל':073-3928261/2  פקס: 02-5419644 ; דוא"ל: [email protected]

 

 

From: Chana Leib <[email protected]>
Sent: Thursday, July 1, 2021 2:02 PM
To: Yuval Kaplinsky‏ <[email protected]>
Cc: Aviad Eliya‏ <[email protected]>; Emunah Kelemen‏ <[email protected]>
Subject: טיוטת עתירת הסגרה- קורובקובה- הסגרה נכנסת מרומניה- תיקנו מספר 31-20-11

 

יובל שלום,

 

ראה נא טיוטת עתירה בעניינה של אלינה קורובקובה, המבוקשת להסגרה על ידי רומניה, לאחר אישור אביעד.

 

בתמצית יצויין כי מדובר בהסגרה לריצוי עונש, לאחר שהורשעה ברומניה בעבירת הברחת מכס (הברחת 20,660 חפיסות סיגריות מאוקראינה לרומניה). תשומת ליבך כי בתחילה נגזר על המבוקשת לאחר שהודתה במסגרת הסדר טיעון עונש מאסר על תנאי של שנתיים, כאשר התנאים כללו התייצבות באופן סדיר אצל קצין המבחן, מתן הודעה על שינוי במקום המגורים או נסיעה בת למעלה מחמישה ימים, הכשרה מקצועית, של"צ של 80 יום וקנס כספי. לאחר שעזבה את רומניה ובכך הפרה את התנאים, פנה שירות המבחן הרומני לבית המשפט וביקש להפעיל את עונש המאסר כנגדה. בית המשפט ביטל את עונש המאסר המותנה והפעיל עונש מאסר בפועל בן השנתיים על עבירת המכס, עונש שממנו נוכתה תקופה שהיתה נתונה במעצר בית בשל העבירה, כך שנותר עונש אסר לריצוי של שנה ו-7 חודשים.

 

אני לרשותך בכל שאלה בעניין.

 

בברכה,

חנה

 

חנה ליב, עו"ד | המחלקה הבינלאומית, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3928101   פקס: 073-3928144

דוא"ל [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה    

<image001.jpg.awsec>

    

<image002.png.awsec>