בוקר טוב,

 

אני מצטרפת לדברים של אורלי ויעל. גם לאחר התייעצות עם לילך אנחנו סבורות בשורה התחתונה שאין מקום להגיש פה ערעור. למעשה אנחנו לא בטוחות שהיה מקום בנסיבות של הנאשמת הזאת להגיש בכלל כתב אישום בעבירה כזאת.

 

עבירת מגע עם סוכן חוץ היא עבירה מנדטורית ישנה שהיסודות שלה והניסוח שלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות יסוד של המשפט הפלילי כיום. היא עמומה, רחבה מדי, חמורה מאד למרות הטווח הרחב מאד של מצבים שעשויים להיכלל בה טכנית. לכן חשוב מאד למקד את השימוש בה למצבים שמהותית מצדיקים את התיוג הפלילי החמור של שיתוף פעולה עם מרגל ואת הענישה החמורה שנלווית לעבירה הזאת.

 

כשקוראים את פסהד (לא ראיתי חומרים אחרים מהתיק) מתקבל הרושם שמדובר באזרחית פשוטה וקצת תמימה שפשוט נפלה בפח שטמן לה מפעיל איראני ערמומי. אני מסכימה עם יעל שהעובדה שהיא היתה חשדנית כלפיו היא טבעית ומתבקשת, כמו שכולנו חשדנים כלפי דמויות כאלה שהקשר אתם הוא רק דרך האינטרנט. העובדה שהאמירות שלה בלבד היו אלה שביססו כביכול את המודעות שלה לצורך כתב האישום מחדדת את זה. זה נראה כמו לכל היותר טעות אנוש ולא ברור מה בין זה לבין עבירת ביטחון. אני חושבת שלמרות שההגנה בסעק 4 מוטלת על הנאשם, מהותית היא צריכה להוות איזושהי מסננת מלכתחילה לגבי איפה העבירה הזאת בכלל רלוונטית.

 

לכן המסקנה של פסהד היא נכונה בעיניי. משפטית אני כן חושבת שהיו לו כמה טעויות. למשל אני לא ככ מסכימה עם הניתוח שלו לגבי ההסבר הסביר. להבנתי ההסבר הסביר הוא למפגש עם סוכן חוץ. ז"א שהוא יסוד נפרד משאלת המודעות לכך שמדובר בסוכן חוץ. מכיוון שהוא קבע שהיא לא היתה מודעת – גם לא ברמה של עצימת עיניים – לכך שמדובר בסוכן חוץ, אני לא חושבת שהיה צורך לבדוק את שאלת ההסבר הסביר. להבנתי, אם היא היתה יודעת שמדובר בסוכן חוץ ובכל זאת בוחרת להיות אתו בקשר מטעמים רומנטיים – אז צריך היה לבחון את שאלת ההסבר הסביר, ואני נוטה לחשוב שהקשר האישי והרומנטי לא היה צריך להיחשב כהסבר סביר. לדעתי הוא פשוט ניסה לזכות אותה מיותר מדי כיוונים... אבל בכל מקרה זה לא מצדיק בעיניי הגשת ערעור..

 

מבחינת השאלות שהעלית במייל שלך (גאולה) – ביודעין זה כמובן מחשבה פלילית וברמת העיקרון כולל גם עצימת עיניים. התנאים בסעק 4 הם להבנתי מצטברים. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך לגבי מה זה "עשה" – אני מניחה שהכוונה היא למעשה שבגינו הוא מועמד לדין. לגבי הלכת הצפיות אני לא בטוחה מה הנפקות של השאלה, לאור העובדה שיש פה תנאים מצטברים של הרצון (לא התכוון לעשות) והפוטנציאל בפועל (לא עשה), ככה שממילא מצבים של הלכת הצפיות נכנסים לתנאי השני של "לא עשה".

 

נראה לנו שהתיק מחדד אולי את הצורך לגבש הנחיה ביחס לעבירה הזאת, שהיא באמת ארכאית ומנוסחת לא טוב ובהחלט לא צריכה להיאכף ככתבה וכלשונה.

 

תודה, אביגיל.

 

 

בברכה,
אביגיל סון פלדמן, עו"ד
אשכול פשיעה חמורה במחלקה למשפט פלילי

ייעוץ וחקיקה
משרד המשפטים

 

 

 

 

בוקר טוב,

גאולה, במענה לשאלותייך,

כפי שאני רואה את הדברים סעיף (ד) מטיל על הנאשם את הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה.

 

במקרה של נפאע,  "דילגנו" על יתר המהמורות בסעיף והתמקדנו בשאלה האם מתקיימים יסודות סעיף (ד) מכיוון שהנ"ל הכחיש לחלוטין את המפגש שהיה באישון לילה במשרדו של הסוכן הזר, כך שלא נתן הסבר סביר לקיומו של המפגש. ההתלבטות נגעה לפרשנות סע' (ד) שכן ידענו על תוכנו של המפגש מפי חברו של חבר הכנסת שנכח בפגישה, וזה סיפר על שיח שמהותו פוליטי בלבד . החלפת דעות וכד'. שאלנו את עצמנו אם לא יוכל לטעון שהתנאים בסע' (ד) מתקיימים.

 

מני מזוז בזמנו, הכריע שדי שהמעשה הקים פוטנציאל פגיעה בביטחון המדינה, גם אם הנאשם לא התכוון לכך, ופרשנות זו הובילה להגשת כתב האישום ואומצה לאחר מכן על ידי בית המשפט.

 

בתיק נפאע טענו כי גם אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה המפגש הקים פוטנציאל פגיעה בביטחונה. הפנינו לכך שהודה כי מפגש כזה הינו קו אדום מבחינתו- כך שהוא עצמו הכיר בפוטנציאל הפגיעה.

בית המשפט הלך איתנו, וקבע  שבמפגש בין חבר כנסת ישראלי (שיש לו גישה במסגרת תפקידו לדיוני הכנסת, יש לו שיח עם חברי ממשלה, ונגישות למידע שאין לאזרח מן השורה), לבין בכיר בארגון טרור קיים פוטנציאל פגיעה גדול. הסכים כי מפגש אחד מוביל לקשר עתידי ולחיבורים נוספים, ונתן משקל לעובדה שבמהלך המפגש נרקמה פגישה בין חבר הכנסת לחאלד משעל.

 

המקרה שלכם מורכב מאד ושונה בתכלית ממקרה נפאע, ובשורה התחתונה אני סבורה שאין מקום להגיש ערעור.

 

היום, מגעים באינטרנט בין ישראלים לאזרחים מאירן רווחים מאד.  אזרחי איראן חיים תחת משטר חשוך, שמצר את צעדיהם בכל תחום, וזו הדרך עבורם לתקשר עם העולם החופשי. לפיכך הקשר עמם יכול להתפרש גם כקשר אנושי ובלשון החוק: קשר שיש לו הסבר סביר.

ראי מקרה ריטה שנמצאת בקשר הדוק עם נשים מאיראן, כדי לתמוך בהן ולסייע להן,  ראי מקרה לירז צ'רכי שנפגשת עם מוסיקאים מאיראן במרתף באחת ממדינות אירופה כדי להקליט יחד שירים .

 

אלה הם מגעים שיש להם הסברים סבירים, וכך יכול להתפרש גם המגע שבין הנאשמת שלכם לסוכן שהציג עצמו כאזרח מהשורה וביקש לכאורה לקיים איתה קשר חברי כמי שנולדה באיראן וחיה כיום בישראל.

 

עולה כמובן השאלה האם ידעה  במהלך הקשר שמדובר בסוכן זר.

מה שעמד בעוכריה של הנאשמת הוא שהודתה שלפעמים עלה בלבה חשד שמדובר במרגל אבל לאחר מכן הסירה את החשד מלבה והמשיכה בקשר. 

אני מניחה שאמירות אלה הן שהובילו אתכם להגיש נגדה כתב אישום, אבל חושבת שהשיח שהתנהל ביניהם לא היה כזה שניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר שידעה או אפילו עצמה עיניים שהאדם מעבר למרשתת הוא סוכן זר שמנסה להפעיל אותה. שונה היה הדבר לו היה מבקש ממנה, למשל, לצלם עבורו בסיסים צבאיים, או מבקש לקבל פרטים  מעוררי חשד שלא ניתן להגיע אליהם דרך האנטרנט (כמו ירוטי כיפת ברזל למשל) . למעט שאלה חד פעמית אם היא מכירה אנשי שב"כ לא ראיתי שוב שאלה אחרת או משימה שקבלה, שהיו צריכים לעורר אצלה חשד ממשי שמדובר באיש מודיעין. 

החשד שעלה בלבה הוא אינהרנטי בשיח באנטרנט- שבו את לעולם לא תדעי את הזהות האמיתית של האדם איתו את מתכתבת ואת מניעיו, ולכן, כפי שעולה מדבריה, שקלה גם באותה מידה שאולי הוא מנסה לנצל אותה כספית.

 

 

אם נחזור רגע ללירז צ'רכי שבין חזרה לחזרה מנהלת שיח חברי עם חבריה האיראנים. יתכן תיאורטית שאחת מהם היא סוכנת זרה ששואלת אותה מדי פעם שאלות  "מסקרנות" מהסוג שנשאלה הנאשמת,  וחוזרת לדבר על מוסיקה. האם היינו יכולים  לטעון ששאלות מהסוג הזה היו אמורות לעורר חשד ברמה כזו שמקימה עצימת עיניים, ולייחס לה מגע ביודעין עם סוכנת חוץ? מאיזה שלב בקשר? האם לאחר שאלה אחת שחרגה מעט מהשיח הרגיל? או אולי יותר?

 

מעבר להוכחת יסוד הידיעה, עולה גם השאלה באשר לפוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה. ידוע הוא שגופי מודיעין אוספים פיסות מידע שלכאורה נראות חסרות ערך וממנה בונים תמונה מודיעינית רחבה יותר, שמשרתת אותם, אבל עד כמה נוכל למתוח את הפרשנות של פוטנציאל פגיעה בביטחון המדינה כשמדובר בשיחות רעים שמתנהלות מול אזרחי מדינת אויב, שבדיעבד התגלו כסוכני חוץ?

 

בשורה התחתונה, אני סבורה שהשאלות שהעלה בית המשפט בהכרעת הדין הן שאלות כבדות משקל, ושאין מקום להגשת ערעור.

 

אני חושבת שהמציאות המשתנה מחייבת אותנו לבחון להבא בזהירות יתר את עבירת המגע.

 

יעל

 

 

 

 

 

 

היי,

 

העבירה המעוגנת בסעיף 114 היא לתפיסתי, עבירה שמערבת יסודות סובייקטיביים ואובייקטיבים ב"מינון גבוה מאוד" בכל אחד מסעיפיו הקטנים, הן בהגדרתה והן בהגנה שבס"ק ד'.

 

"ביודעין" הוא יסוד סובייקטיבי, כשהיסק ייעשה גם על סמך מבחנים של סבירות, אבל סבירות ככלי ראייתי שמסייע להסיק, לא כיסוד נפשי . לתפיסתי, גם עת מנתחים את ס"ק ד', היסוד הוא סובייקטיבי, אך גם לגביו ניתן להסתייע בקביעתו, במבחני סבירות אוביקטיביים.

 

מעיון בפסיקה, גם זו שצוטטה בפסק הדין, הנטייה ככלל, היא שלא למקד את האכיפה הפלילית רק על עבירת המגע, אלא כעבירה הנלווית למעשים נוספים המצמיחים עבירות שהתגבשותם, כמו אופן הוכחתם, מובהקות יותר.

 

קראתי את הכרעת הדין ולעניות דעתי, סיכויי ערעור המדינה אינם גבוהים, הן באשר למסקנה הסופית והן, ואולי בעיקר, ביחס לפרשנות ביהמ"ש לכל רכיבי הסעיף.  יוער כי ניתן להתרשם שלפרשנות זו מחלחלת תפיסתו של השופט באשר להתאמת ההאשמה הפלילית, לסיטואציה שעלולה "ללכוד ברשתה" לא מעט אזרחים בדמותה של הנאשמת, במיוחד בעבירה שהעונש הקבוע בה הוא חמור.

 

אכן נקודת המוצא של ביהמ"ש הינה שהנאשמת אמינה ואותנטית מאוד, והתרשמותו בעניין זה חזקה מאוד. השופט מתבונן באופן מעמיק אף בחשדות של הנאשמת בראבוד, וסבור שמהימנותה, שכלל לא נסתרה על ידי התביעה (שהרי נשענו בעיקר על מוצא פיה כי חשדה...), מקובלת על הכל. משפיעה מאוד באופן הניתוח שלו מיהותה של הנאשמת, ספרית פשוטה, עולה מאיראן, שבחייה הפרטיים אינה מוצאת אוזן קשבת וניצת בה זיק רומנטי על רקע פניותיו ושיחותיו של ראבוד שפרץ לעולמה. היא מסתירה את הקשר מבעלה, משתפת רק את חברותיה. מסקנתו של השופט הינה כי למה שהיא ואנו, בעקבותיה, קוראים "חשדות" (גם אלה שהן בשיעור של " 90%" להערכתה), אינן אלא "פחדים וחרדות שמא מדובר במרגל. אין מדובר בחשד סובייקטיבי ממשי, גם אם היה, היה קלוש ביותר. בדרכיה הדלות, היא בודקת ומבררת ומגיעה כל העת למסקנה כי אלי מדובר ברמאי נכלולי (והראיה, לתפיסתה, שהציע כסף, רק מגבירה חשד לכוונת מרמה שלו ), ואין מדובר במרגל. ביהמ"ש משתכנע כי היא שכנעה עצמה בכך שאין מדובר במרגל, במיוחד נוכח העובדה שאין לה מידע כלשהו בעל חשיבות. יתר על כן, מסקנתו היא שגם בעיניים אובייקטיביות, ב"משקפיה" של מישהי כמות הנאשמת ( מבחן אוביקטיבי של "אישה פשוטה" "בעיניו של אזרח ולא בעיניו של איש שירות הביטחון") , בנסיבותיה, לא יכול היה להתקיים יסוד סביר לחשד.

 

אני מסכימה עם השופט שבנסיבות העניין, חשד שמתעורר אצל איש מערכת הביטחון/פולטיקאי ימדד אחרת מחשד בעיניי אדם סביר. לכן, גם לא מייחס משמעות לחוו"ד של מומחה שהוגשה.

 

קביעת ביהמ"ש כי בנסיבות העניין, התקיים גם הסבר למגע עם ראבוד שהתברר שהינו "סוכן חוץ", טבוע במיהות הנאשמת ובעיקר בצורך רגשי לאוזן קשבת, תמיכה ועידוד, שהרושם המצטייר הינו שלקתה בכל אלה. האבחנה של מקרה מיוחד זה מהמקרים המוכרים ושנותחו בפסה"ד, היא אבחנה עניינית ומשכנעת.

 

לעניות דעתי, הכרעת הדין מנתחת כראוי את העובדות והנסיבות, ולא ניתן כמובן להתעלם מההתרשמות הישירה של השופט מהנאשמת, שחסרה לערכאת ערעור. וגם אם נדמה שהשופט מקל עמה, נדמה לי שבנסיבות העניין, היא לכל הפחות צריכה ליהנות מן הספק הסביר.

 

אורלי

 

 

בברכה,

אורלי בן-ארי גינזברג, עו"ד

משנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי)

פרקליטות מחוז מרכז

טלפון: 0733923828 פקס: 02-6467442

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

בהמשך לישיבת הפורום שקיימנו אשמח לקבל את התייחסותכם לסוגיות העולות מפסק הדין עד ליום שלישי 2.11.22, לקראת החלטה האם יש מקום לערער על פסק הדין ובין היתר לנקודות הבאות –

·         מהי הפרשנות למונח ביודעין – חשד אובייקטיבי? סובייקטיבי? ומה דין החשד שצף ועולה ומתעמעם ושב ועולה.

·         מהי הפרשנות הראויה להגנה בס"ק 4 האם מדובר בשני תנאים מצטברים?

·         מה אמת המידה הנכונה לביטוי "עשה" במקרה של מי שקיים מגע.

·         האם הכוונה בהמשך נוגעת למוטיבציה חיובית או לכוונה לרבות הלכת צפיות.

 

 

תשומת הלב לכך שקיים איסור פרסום על שמה של הנאשמת ושההכרעה המצורפת אסורה בפרסום.

 

תודה,

גאולה

 

מצ"ב פסק הדין

 

 

 

שלום רב,

 

הפורום יתחיל בשעה 11:00.

ככל וניתן, יש להקדים ולהגיע בשעה 10:30 כדי למצוא חניה ולהסדיר את אישורי הכניסה.

 

לוח זמנים:

11:00-11:30- עדכונים על פסקי דין שניתנו לאחרונה, לרבות פסק הדין המצורף אותו יש לקרוא לקראת המפגש.

11:30-12:00- הרצאה בנושא: "ערביי ישראל- מגמות".

12:45-13:45- איומי מעצמות בסייבר.

-          ארוחת צהריים

14:30-15:30- שיח פתוח עם ראש אגף חקירות.

 

ככל ויש נושאים שהנכם רוצים לעלות לשיח עם ראש אגף חקירות ולדון בהם, אנה הציפו.

מי שעתיד להיעדר יש להודיע לגאולה.

 

 

 

בברכה,

לאה כהן, מתמחה | פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

טלפון:  073-3926525 פקס: 02-6466000

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה