שלום רב
כידוע לכם, לאחרונה בע"פ 936/14 אברהה נגד מדינת ישראל, דן בית המשפט, בין היתר, בפער בין שוד רגיל לפי סעיף 402 (א) לשוד בנסיבות מחמירות לפי ס"ק (ב).
ביהמ"ש העליון
קבע שיסוד האלימות בעבירת השוד מהווה בו זמנית יסוד מיסודות עבירת השוד לפי ס"ק (א) ונסיבה מחמירה בהתאם לס"ק (ב):
"שעה שבפנינו מעשה אלימות כלפי אדם, להבדיל מאיום בשימוש באלימות או באלימות כלפי נכס, יהווה הדבר, בו זמנית, יסוד מיסודותיה העובדתיים של עבירת השוד, כהגדרתה
בסעיף 402 (א) וכנסיבה מחמירה בהתאם לסעיף 402 (ב) לחוק העונשין".
נקבע כי סעיף 402
(א) מבטא את ההגדרה הבסיסית של עבירת השוד, ובצידה, העונש הבסיסי הצפוי למורשע בעבירה זו, ואילו סעיף 402
(ב) מבטא את העונש המיוחד הצפוי למי שמורשע בביצוע שוד ב"נסיבות מחמירות".
קביעה זו מעוררת קשי בשאלת פרשנות החוק וכן בשאלת מדיניות
ההעמדה לדין, ומחזירה אותנו לשאלה שהוצגה בפניכם לפני כשנה על ידי ג'ואי בדבר המדיניות הנקוטה ביחידותיכם בנושא זה. מרבית פרקליטי המחוזות הציגו באותה עת עמדה לפיה מידת האלימות שהופעלה באירוע
היא שמבחינה בין שני הסעיפים.
בישיבה שקיימתי בעניין זה אתמול נשמעו עמדות שונות, ובין היתר הוצע לקבוע כהנחיה כי מקום שבו ננקטה אלימות בפועל ניתן אמנם מבחינה משפטית להאשים בעבירה לפי 402
(ב), אך התביעה תעשה זאת רק במקרים שבהם נגרמה פציעה או חבלה חמורה. )כמובן
שבעניין יתר מרכיבי החומרה – שוד בחבורה, או שוד תוך נשיאת נשק – יוגש ככלל כתב אישום בגין 402(ב)).
מעבר לשאלת ההנחיה. הוצע בישיבה האמורה, ליזום תיקון חקיקה בתחום בלתי מסודר זה.
כידוע קיימות מספר עבירות בעלות יסודות חופפים בתחום השוד, שמעלות בכל פעם מחדש את השאלה בדבר הוראת החיקוק המתאימה. כך, על אירועים רבים ניתן להאשים, ככל שיסודות העבירה מתמלאים,
הן בעבירה של תקיפה לשם גניבה לפי ס' 381 (א)(2), שוד, ניסיון שוד לפי ס' 403, ניסיון שוד לפי סעיף 402 + 25 ודרישת נכס באיומים לפי ס' 404. (ראו סיכום ישיבת פרקליטי מחוז מלפני כשנה שבה נקבעה המדיניות בשאלה מתי להסתפק באישום בעבירה של תקיפה לשם גניבה).
בין היתר הוצע למחוק את סעיפים 403-404 לחוק העונשין, שכן עבירת ניסיון השוד הרגילה, לפי סעיף 402 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, למעשה מכסה את המצבים המוגדרים בסעיפים אלה, וכן
הוצע להגדיר באופן מסודר את המדרג הנכון בין שתי החלופות של סעיף עבירת השוד (סעיף 402 לחוק העונשין) ובינן לבין העבירות של דרישת נכס באיומים ותקיפה לשם גניבה. אפשרות אחרת היא להותיר את החקיקה הקיימת על כנה ולהסתפק בהנחיה.
אודה להתייחסותכם בשתי שאלות אלה – תוכנה של ההנחיה, ויוזמה לתיקון חקיקה.
אשמח לקבל התייחסותכם ככל הניתן בתוך חודש.
תודה אלי