שרית, שלום רב,

 

המאמץ להסדיר את חקיקת תקנות החובה שטרם הותקנו מעוררת כבוד, ואבקש להביע הערכה למתווה.

 

אשר לטיוטת ההחלטה בכל האמור בהסדרה צופה פני עתיד, אף הוא רב חשיבות אך אבקש להעלות מספר שאלות והצעות :

 

א.      ייתכן וכדאי לשקול להגדיר מהן תקנות לעניין זה. האם כל הוראה בת פועל תחיקתי הנקבעת על פי חוק, אף אם אין היא מכונה תקנות? התשובה תשליך על תחולת ההחלטה ומשמעותה.

ב.      במקרים  לא מעטים, נקבעים מספר שרים כממונים על ביצוע חוק או על ביצועם של הסדרים במסגרת חוק, וזאת מטעמים ענייניים שיסודם במהותו של החוק. ההנחיה אינה מאזכרת מצבים אלה, או למצער מניחה כי  הם מצבים בלתי רצויים. אני מציעה לשוב ולשקול גישה זו. למרות המחירים במונחי זמן ופוליטיקה ארגונית ומוסדית,  ישנה תועלת לא מעטה בשיתוף הפעולה בין שרים ומשרדים שונים בביצועם של חוקים המחברים בין תחומי פעולה של משרדים שונים לנושא מסוים או בשילוב של ידע מקצועי מתחומים שונים.  בוודאי שבמקרים כאלה התקנת התקנות צריך שתעשה על ידי אותם השרים, הממונים על ביצוע אותו החוק.

ג.       לא ברור מדוע יש למעט בחובות היוועצות בשלב גיבוש התקנות. אלה עולות בטיבן ובאיכותן, למיטב נסיוני, על התיאום הנעשה על פי הנחיית היועץ לחקיקת משנה, מחד גיסא, ושונות באופן מהותי משמיעת עמדה ביחס לטיוטה שפורסמה.

היוועצות מוקדמת לעיצוב ההסדר נדרשת ומוצדקת כאשר ההסדר מיסודו מבוסס על שיתוף ידע מקצועי שאינו נתון בידי השר. כך, כלל לא ברור מדוע למעט בהיוועצות עם גופים המוקמים בחוק – הרי לא  אחת אותם הגופים הם בעלי הידע המקצועי הענייני הרלבנטי לגיבוש חקיקת המשנה, וזוהי לכתחילה מטרת הקמתם בחקיקה.

לעומת זאת, ככל שחובת ההיוועצות מעוררת קשיים יישומיים – מדוע לא לנצל הצעת מחליטים זו כדי לעגן המלצות להסדרים  לקיום היוועצות, כמו "כללי התקדמות" למקרה שהפניה להיוועצות אינה נענית וכיוב'?

ד.      מוצע כי נוסח ההסדרה יעניק מקום מתאים לשותף לקביעת ההסדרים – הוא הפרלמנט. והרי הוא שותף בכיר, למצער. לא אחת הממשלה אינה מבקשת את התקנת התקנות כתקנות חובה, ואף מבקשת לשכנע את הכנסת לקובען כתקנות רשות בלבד, אך וועדות הכנסת עומדות על קביעתן כתקנות חובה. בהיבט הפרקטי כמו גם בהיבט הכבוד לרשות המחוקקת, יתכן ועדיף לנסח את ההחלטה באופן המאזכר מפורשות את הרשות המחוקקת, ואינו אלא מנחה את הממשלה בגבשה הצעות חוק, ובהבאת עמדתה בפני המחוקק (על פני מונחי הציווי "יש" ו"אין" וגו').

ה.      אשר לחובת הפרסום המוקדם ומועדי פרסום – יש להניח כי מגוון הסוגים של חקיקת משנה (במיוחד אם הכוונה היא, בהמשך לשאלה הראשונה, לכל נורמה בת פועל תחיקתי) יחייב גם מגוון התנהלויות בעניין הפרסום, עד לפטורים מפרסום מוקדם ("לשמירת אלמנט ההפתעה"), קיצורי מועדים,  וכיוב' חריגים (הסדרים שיש בהם אלמנטים של סודיות). האם לא כדאי לעצב לכתחילה הסדר כך שיכלול גם את אופן הפעלת שיקול הדעת לחריגים (במקום החלטה שאינה מקויימת בחלקה – וראו לענין זה אי קיום החלטות הממשלה לטיוב רגולציה (RIA) על ידי משרד האוצר בכל האמור במחליטים לתקציב המדינה והסדרים במשק המדינה)?

 

בברכה

עדנה

 

 

שלום לכולם,

 

מצורפת טיוטת החלטת הממשלה בנושא צמצום מלאי תקנות החובה שהופצה הבוקר אל שרי הממשלה, מנכ"לי משרדי הממשלה והיועצים המשפטיים.

מדובר בפרויקט עליו עבדנו בחודשים האחרונים יחד עם משרד ראש הממשלה במטרה, כאמור, לצמצם את מלאי תקנות החובה שטרם הותקנו על ידי משרדי הממשלה.

אודה להערותיכם באשר לטיוטת ההחלטה ולנספחיה.

בברכה,

שרית.

 

 

 

שלום רב,

 

מצ"ב החלטת ממשלה בנושא צמצום מלאי תקנות החובה, כמו כן במצורף מכתב נלווה.

 

טיוטת החלטה זו מופצת פרק זמן משמעותי טרם קביעתה, כדי לקבל אישור כלל השרים למתווה שהוצע בכל הנוגע לתקנות הנמצאות בתחום אחריותם. בבקשה העבירו את התייחסותכם לטיוטת ההחלטה ולנספחיה לכתובת מייל זה או לכתובת המייל של "פרויקט התקנות" - Law@pmo.gov.il - ולא יאוחר מיום 28.2.2017.