השופט מזוז קורא לתושבי ירושלים המזרחית תושבים ילידים - דומני שלראשונה נעשה שימוש בביטוי הזה בפסיקה

From: Lustigman & Blank – Law Offices [mailto:mail@lb-law.net]
Sent: Tuesday, March 14, 2017 7:32 PM
To: Dan Yakir <dan@acri.org.il>
Subject: העליון - מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית הוא ייחודי - הם אינם מהגרים

היום ניתן פסק דין בערעור בנושא מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית – הפקעתו ואפשרות השבתו.

עע"ם 3268/14 אלחאק נ' שר הפנים (פסק דין מיום 14.3.2017)

בערעור על פסק דינו של השופט מינץ שהתקבל פה אחד עיגנו השופטים את הקביעה כי לתושבי ירושלים המזרחית מעמד מיוחד כמי שמוצאם מכאן ושאינם מהגרים.

המשיב התנגד להשבת המעמד בטענה כי זיקותיו של המערער לירושלים מעטות היות ועזב את ישראל זמן קצר לאחר שקיבל את מעמדו כתושב קבע והיות ונשותיו וילדיו הם תושבי שטחים, שמתגוררים בישראל שלא כדין. עוד נטען כי המערער מפר את החוק בשל היותו נשוי בנישואי ביגמיה. המשיב עמד על כך כי לא שוכנע שהמערער התגרש מאשתו הנוספת.  

בית המשפט לא קיבל טענות אלו, כי אם קיבל את עמדתנו כי אין רלוונטיות להיבט הביגמיה בהקשר זה וכי לא ניתן לטעון לזיקות מעטות למערער על פי היסודות עליהן נשען המשיב ובהתעלם מהיותו תושב ירושלים במקור, ולזיקותיו לישראל בעבר, בעת ביקוריו לאורך השנים ובהווה.

נקבע כי יש להשיב את מעמד הקבע למערער, שמעמדו נשלל לדברי המשיב בשנת 1989, בהליך מדורג לפיו ינתן לו מעמד ארעי לשנתיים ולאחריהן מעמד של קבע.

השופט פוגלמן קבע בעניין מעמדם המיוחד של תושבי ירושלים המזרחית:

להשקפתי, שיקול הנושא משקל שעל השר לשקול בעת קבלת ההחלטה עניינו בבסיס התושבות של המבקש להשיב את רישיונו. בפסיקתנו הוטעם כי אפשר שיש מקום להבחין לעניין השבת רישיון לישיבת קבע "בין מי שקיבל מעמד של תושב קבע מכיוון שנולד בישראל (או בשטח שהפך להיות חלק מישראל) וגדל בה לבין מי שקיבל מעמד של תושב קבע לאחר שהיגר לישראל" (שם; ראו גם עניין זרינה, פסקה 21; עניין דארי, פסקה 12; ראו עוד בפסיקתו של בית המשפט לעניינים מינהליים עת"ם (מינהליים י-ם) 720/06 קאמל נ' משרד הפנים (17.2.2013) ; עת"ם (מינהליים י-ם) 1760/09 סיואנא נ' שר הפנים, פסקה 13 (17.4.2011); לדעה שלפיה מקום שבו לא חל נוהל שרנסקי מוטל הנטל על מבקש השבת הרישיון להוכיח מדוע יש להשיב לו את הרישיון ראו עת"ם (מינהליים י-ם) 1630/09 חוסייני נ' שר הפנים, פסקה 12((24.8.2010) . כאשר נדרש השר לבחון בקשה להשיב רישיון לישיבת קבע למי שהוא תושב מזרח ירושלים, עליו להתחשב במצבם הייחודי של תושבים אלה – שבשונה מעניינם של מי שהיגרו לישראל ומבקשים לקבל בה מעמד – הם בעלי זיקה חזקה למקום מגוריהם, כמי שנולדו בשטח זה – ולעיתים אף הוריהם והורי הוריהם נולדו בו – והם מקיימים בו חיי משפחה וקהילה במשך שנים. (פסקה 19)

השופט מזוז הצטרף לקביעה זו וציין כי:

בנסיבות אלה יש לראות בעותר כמי שחידש את זיקתו לישראל, ובהתחשב במעמדם המיוחד של תושבי מז' ירושלים כתושבים ילידים - להבדיל ממי שקנו זכות לישיבת קבע מכוח רישיון לאחר הגירה לישראל - יש בכך כדי לבסס ולהצדיק את בקשתו לחידוש ההכרה במעמדו כתושב קבע במתכונת המוצעת על ידי חברי בסיפא לחוות דעתו. (פסקה 28)

בערעור טענו כי אין לראות במערער כמי שמעמדו כתושב פקע. השופט פוגלמן קבע שאין צורך להכריע בעניין זה בנסיבות התיק, והשופט מזוז קבע שהמעמד פקע, אולם יש להשיבו. הנשיאה נאור הצטרפה הן לפסק דינו של השופט פוגלמן והן להערות השופט מזוז.

בפסק הדין ניתן ביטוי, פרסום ועיגון למדיניותו המרחיבה של משרד הפנים בדבר השבת תושבות, אשר לא הוספה לנוהל רשות האוכלוסין 5.2.0018 בדבר "השבת תושבות" ולא פורסמה רשמית (נוהל 5.2.0018 עיגן את תצהיר שרנסקי, אשר ניתן במסגרת בג"ץ 2227/98 המוקד להגנת בפרט נ' שר הפנים). על פי המדיניות החדשה, אשר גובשה בעקבות שורה של פסקי דין של בית המשפט לעניינים מינהליים ומרחיבה את הנוהל הקיים, גם תושבים שרכשו מעמד במדינה אחרת, ושהו מחוץ לישראל תקופה ממושכת, יוכלו להשיב את מעמדם בהליך מדורג לפיו ניתן מעמד ארעי לשנתיים ולאחריהן מעמד של קבע.

את הערעור הגשתי יחד עם עו"ד אמיר חסן ובסיוע עו"ד תמיר בלנק.

המוקד להגנת הפרט באמצעות עו"ד בנימין אחסתריבה והאגודה לזכויות האזרח באמצעות עו"ד עודד פלר ביקשו להצטרף להליך כידידי בית המשפט, השתתפו בדיונים בערעור ותרמו לדיון. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא לצרף את הארגונים באופן פורמאלי להליך.

עדי