נוסח מתוקן של הבקשה.

 

 

 

צהריים טובים,

 

מתנצל על העיכוב בהתייחסות. לא הייתי במשרד ביום חמישי. הגם שכבר נבחרה עמדה לביצוע – בקשה הבהרה – אני מבקש להעיר מספר הערות:

 

ראשית, פיני ניתוח האפשרויות מרשים. ישר כוח!

 

שנית ולגופו, לדעתי האפשרות הראשונה היא האחת שקיימת ולו בשל הוראות הדין. להבנתי, הדין אינו מאפשר לבעל דין לבחור את הטענות שיעלה בכתב הגנתו ועליו לכלול בו הן טענות סף והן טענות לגופו. כל העלאת  טענה נוספת כרוכה באישור בית המשפט ובשים לב להשתלשלות העניינים בתיק זה, יש בעיני סיכון לא מבוטל שהיא לא תיענה. אבהיר גם שלדעתי לא ניתן ללמוד מההחלטה אחרת להבדיל מהאפשרות שבהמשך ההליך יופרד הדיון בין עילות החיוב. עמדתי נשענת בעיקר על אמירתו – השגויה – של בית המשפט כי כבר ניתנה הגנה לגוף העניין לגבי רכיב המים במסגרת בקשת הרשות להגן. כיון שכך, הבנתי את ההחלטה היא, שבית המשפט לא רואה קושי ממשי בהגשת כתב הגנה מטעם המדינה הכולל גם התייחסות לגוף רכיב המים.

 

שלישית, חרף האמור, איני רואה כל בעיה בהגשת בקשת ההבהרה (אם כי ברור בעיני מה תהיה תוצאתה), אני מציע לציין בבקשת ההבהרה כי בניגוד להחלטה בבקשת הרשות להגן לא נכללו טענות לגוף רכיב המים. אולי זה יסייע בהשגת תוצאה אחרת. – מה דעתכם?

 

 

 

חברים,

רצ"ב טיוטה של בקשת הבהרה קצרה.

האם לכלול במפורש הבהרה "שלתובעת תהיה שמורה הזכות לתקן/לבקש לתקן כתב ההגנה..."?

הערכות לטעון ביחס למים לגוף הדברים – בבדיקה.

פיני

 

 

 

בוקר טוב,

 

להגיש כתב הגנה ללא טענות כלל לגופו של עניין ביחס למים על דעת עצמנו עלול להיות בעייתי במידה והבקשה לסילוק על הסף תידחה (או שבית משפט יחליט מטעם כזה או אחר להחליט בה בסוף הדיון- וגם החלטה כזו כבר קיבלנו בעבר, אמנם שהנסיבות היו מעט שונות כאשר התאגיד עדיין לא היה חלק מהתיק וההחלטה הייתה לצרף את התאגיד ולהכריע בעניין בסוף הדיון בגלל הטענות של העיריות כי לצורך החלטה צריך גם לברר עובדות- מה שגם עתה טוענת העירייה).

 

בית המשפט עלול לפרש זאת כהתחכמות מצדנו ובמקרה קיצוני אף לתת פסק דין חלקי ביחס למים.

להסתמך על הגשת בקשה לתיקון כתב הגנה בשלב מאוחר יותר- נראה לי מסוכן.

 

בקיצור- אני מעדיף את האופציה השנייה. להגיש בקשת הבהרה, כך שהדברים יהיו ברורים.

 

ערן- אשמח לשמוע את דעתך.

 

פיני- האם אנו ערוכים לטעון ביחס למים לגופו של עניין לאור סד הזמנים.

 

בועז

 

 

חברים,

 

לשם סיעור המוחות אנא הרשו לי להציג עמדה שונה.

 

שני כתבי הגנה - זה היצור שיצרנו יחד עם העירייה והתאגיד, בכך שהתאגיד צורף כתובע נוסף (ולא נתבע כפי שהמלצנו) ואח"כ הסכמנו לשני כתבי תביעה בתיק אחד (וכך עדיף גם לנו מבחינות רבות ששקלנו אז). אין הבדל ממשי בין זה לבין מצב שבו העיריה והתאגיד היו תובעות כל אחת והמדינה הייתה מבקשת לדון בתביעות במאוחד. גם אז יש להגיש כתב הגנה לכל תביעה. ה"בעיה" שאנו "תוקעים" את שתי התביעות מתייחסת רק לרכיב המים שהוא אכן החלק הקטן בכל תביעה (הגם שהחלטה הדוחה את הבקשה עשויה להשליך גם על מרכיב הביוב של התאגיד).

 

נראה שהשופטת לא התעמקה בכל הטענות והטענות הנגדיות ששטחנו. בהעדר הסכמה, היא לא מצאה צידוק לסטות מההלכה שאין בהגשת בקשת סף לעכב הגשת כתב הגנה.

 

מהחלטה עולה, שמלבד הטעמים הפורמליים (גיל התיק, אורכות שניתנו, התנגדות עיריה) הרציונלה בבסיס ההחלטה הוא לקדם את בירור נושא היטל הסלילה בו גם תוקן כתב התביעה, טעם לגיטימי וגם נכון. אפשר וצריך לקדם את בירור התביעה המתוקנת של העיריה ביחס לסלילה. אין שום סיבה למה שלא יהיה ברור מה ההגנה המתוקנת ביחס לתביעה המתוקנת בנושא הסלילה.

 

מה שחשוב לעניינו הוא, שבהחלטה לא נקבע במפורש שבכתב ההגנה המתוקן יש גם לכלול טענות לגופו של רכיב הנחת צנרת המים טרם הכרעה בבקשה לסילוק על הסך. יתכן שהדבר נובע מהנחה שגויה שגם ביחס לרכיב המים כבר פורטו כל טענות ההגנה לגופן (היא לא שמה לב שלא כך = לא קראה/הפנימה את ההתייחסות שלנו בעניין הזה) או מתוך הנחה/כוונה שכרגע אין צורך להרחיב בנושא המים מעבר לטענת הסף הכלולה בבקשה התלויה ועומדת = סטטוס קוו בעניין המים.

 

לא יודע אם יש לראות בהחלטה כמופרכת במיוחד אם יש לפרש את ההחלטה כך שכל עוד לא הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף, אין חובה להוסיף טענות על ההגנה הקיימת (ויש טענות סף נוספות שלא בבקשה הנוכחי - אי תחולה על המדינה ואי מיצוי הליכים), והגשת כתב הגנה מתוקן מתבקשת מאחר והרי הוגש כתב תביעה מתוקן (בנושא הסלילה !!!). גם העירייה מדגישה בסע' 27 סיפא לתגובה שתיקון התביעה התייחס רק להיטל הסלילה, ולא תגרם כל פגיעה בזכויות המדינה אם יוגש כ"ה כעת. אם במקור כ"ה לא כלל את כל טענות ההגנה לגוף החיוב (בכלל טענות סף), וגם בעת מתן הרשות להגן לא נדרשה המדינה לפרט כל טענות ההגנה לגוף החיוב אין להתפלא גם בעת הגשת כ"ה מתוקן לאחר תיקון התביעה, לא יכללו כל טענות הגנה לגוף החיוב (בגלל בקשה תלויה ועומדת).

 

זהו פירוש לגיטימי אפשרי, ולמדינה כנתבעת יש זכות לציית להחלטה (להגיש כ"ה מתוקן) תוך שמירה על זכויותיה מבלי לעשות דבר שלא הורו לה במפורש לעשותו.

 

ברי שאם יש "סיכון" בהגשת כתב הגנה מתוקן ללא טענות נוספות לגופו של רכיב המים, הוא יתממש לכאורה רק אם תידחה הבקשה לסילוק על הסף של רכיב המים, ואז המדינה תבקש להוסיף טענות.

 

כולנו שותפים להערכה שההסתברות  למימוש הסיכון נמוכה מאוד במיוחד לאור פסיקה קודמת של המחוזי בחיפה בתיק חנ"י שהעירייה צד לו.

 

 

 

היי,

 

לא ברור לי כיצד מצפה השופטת שננהג (והאם חשבה על כך עד הסוף כאשר נתנה את ההחלטה).

מההחלטה יוצא כי אנו אמורים להגיש שני כתבי הגנה. אחד כנגד תביעת העיריה ושני כנגד תביעת התאגיד (או לחילופין שנתקן בהמשך לאחר ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף את כתב ההגנה שנגיש כעת).

אני אישית לא זוכר מקרה בו נתבע מגיש שני כתבי הגנה שונים ...אולי אתם נתקלתם

 

ייתכן ושווה להגיש בקשת הבהרה על מנת לקבל ממנה הנחיות ברורות ואולי אז ירד לה האסימון לגבי הבלאגן שהיא יוצרת (שיעילות דיונית זה ממנו והלאה...). אני מזכיר כי בעבר גם קבע בית המשפט (אמנם השופטת אספרנצה אלון ולא השופטת אטיאס) כי התאגיד והעיריה יגישו כתב תביעה משותף...ורק אחרי בקשת הבהרה של לנקרי היא תיקנה את ההחלטה.

 

לתחושתי חילופי השופטים והחול שזרה לנקרי בעיניהם-גרמו למתן החלטה מופרכת.

 

מה דעתכם ?

 

 

 

 

הי,

 

לדעתי אין מנוס מלטעון טענות גם לגוף העניין לגבי רכיב המים לאחר שנדחתה הבקשה להארכת מועד. התנהלות אחרת עלולה להתפס כחוסר תום לב דיוני מבלי מתן אפשרות לאחר מכן לתקן.

 

בברכה

 

 

 

חברים,

החלטה מאתמול.

נעדכן בכ"ה המתוקן בנושא היטל הסלילה לאור חזרה מחלק מהבסיסים והוספת אחרים.

התייעצות -

האם בכ"ה המתוקן לכלול טענות לגוף חיוב אגרת הנחת צנרת המים?

או כפי שזה כרגע ביחס לאגרת הנחת צנרת המים, להסתפק בטענות סף (חוסר סמכות/יריבות + אי תחולה על המדינה + אי מיצוי הליכים), תוך ציון שמידה ותדחה הבקשה לסילוק על הסף תוסיף המדינה ותשטח טענותיה לגוף החיוב)?

מה דעתכם?

בברכה,

פיני

 

 

רח' תובל 13, רמת גן 5252228 נייד: 054-4295145

טלפון: 03-6954100 שלוחה 105 פקס: 03-6721310  

pini@be-law.co.il       www.be-law.co.il