אני כוננת צריכה להיות בשיבא!אוכל החל מ-17:002017-02-19 11:13 GMT+02:00 Ayelet Shalev <AyeletSa@justice.gov.il>:רויטל,
בשלב זה התיק מתנהל.
אני רוצה שנתאם פגישה טנטטיבית בפרקליטות ביום חמישי- מתי נח לך?
אילת
From: Revital Amiaz [mailto:amiazr@gmail.com]
Sent: Thursday, February 16, 2017 10:35 AM
To: Ayelet Shalev
Subject: Re: ענ (שלום ראשל"צ) 20223-01-13 לופוביץ רן תיקכם: 689540
האם הדיון ב-26 לפברואר מתקיים?
2017-01-24 11:16 GMT+02:00 Ayelet Shalev <AyeletSa@justice.gov.il>:
From: Revital Amiaz [mailto:amiazr@gmail.com]
Sent: Tuesday, January 24, 2017 11:16 AM
To: Ayelet Shalev
Subject: Re: ענ (שלום ראשל"צ) 20223-01-13 לופוביץ רן תיקכם: 689540
התנתקנו
אין לי את הטלפון שלך
תודה,
2017-01-24 10:53 GMT+02:00 Ayelet Shalev <AyeletSa@justice.gov.il>:
שלום לכולם,
התיק שבנדון, הקבוע להוכחות ביום 26.2.17, הועבר לטיפולי בימים אלה.
לאחר שלמדתי את התיק מצאתי לנכון להפנות את תשומת ליבכם לקשיים שאני מוצאת בעמדתנו, וזאת בעיקר נוכח תצהירים שהוגשו בתיק בשלב מאוחר ואשר לא עמדו בפני דר' רוויטל עמיעז ו/או קצין התגמולים בעת מתן החלטתו.
בנסיבות אלה אבקש כי תתבצע חשיבה נוספת באשר להחלטת קצין התגמולים בעניינו של המערער.
העובדות הצריכות לעניין:
1. עובר לשירותו הצבאי, סבל המערער מבעיות רגשיות אשר ניתן למצוא להן סימוכין בתיק הרפואי . כך למשל:
· ביום 31.8.00 הופנה המערער לעובדת סוציאלית קלינית בשל פחדים וחרדות ומכיוון שלא הסתדר בבית הספר. עוד צוין כי הוא חרד לאחיו הקטן בן ה-3 (470 בת"ר)
· ביום 14.10.04 התלונן המערער על לחץ בלימודים ומתחים בבית והופנה לבי"ח שניידר עקב מחשבות אובדניות ודיכאון אקוטי (241 בת"ר). בב"ח שניידר הוא אובחן כסובל מדיכאון מג'ורי ונקבע כי הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי פרטני באופן דחוף על מנת למנוע המשך התפתחות הדיכאון ומחשבות אובדניות (243-244 בת"ר).
· ביום 21.10.04 התבצע למערער INTAKE במרכז לבריאות הנפש בעיריית ראשל"צ (70-72 בת"ר). שם צוין:
"מתלונן על מצב רוח דכאוני, לחץ מתמיד, העדר כוחות להתמודד, אובדן עניין בסביבה, קושי להתרכז וירידה בלימודים. היו מחשבות על רצון למות, ללא תכנית "אין לי אומץ לעשות משהו". תחושת חוסר אונים "אבוד" "ראש לא קולט". קושי להתמודד עם לימודים ולתפקד בכלל. רמזים לחשיבה אובססיבית "נתקע" על נושא מסוים המהווה מקור לדאגה וחרדה כמו פרויקט לביה"ס שלא מסוגל לבצע...
התרשמות ואבחנה-.... מצב דכאוני, מלווה במחשבות אובדן ללא תכנים או כוונת בצוע. קווי אישיות סכיזואידיים, איפיונים אובססיביים בחשיבה. מאוד סגור מופנם. תפקוד חברתי מצומצם. הגנת יתר של האם. שר מתוח עם אב המרבה לתקוף אותו מילולית.
המלצות ראשונית- טיפול פרטני דחוף."
· ביום 22.12.04 עבר המערער אבחון דידקטי-דיאגנוסטי בניצן ושם "נצפו קשיים בהתארגנות בביצוע מטלות מורכבות וארוכות וכאשר רן דחוק ולחוץ בזמן בולטת הנמכה בתפקודים ובהישגים." (223-228 בת"ר).
· ביום 11.01.05 מצוין במסמך של המרכז הקהילתי לבריאות הנפש לעיריית ראשל"צ כי המערער לא הגיע לפגישה ובשיחה טלפונית סיפר שמרגיש יותר טוב וכי היה לחוץ בגלל בחינות ולקראת צו גיוס שעבר בהצלחה (75 בת"ר). המערער לא הגיע לפגישות שנקבעו עבורו.
2. בשאלון למלש"ב שמילא המערער ביום 1.11.04 טרם גיוסו, הוא ציין ברובריקה של הפרעות נפשיות וטיפול פסיכולוגי- לא ידוע. (546-547 בת"ר).
3. בבדיקתו במלש"ב ביום 9.11.04 צוין ע"י רופא הוועדה: "יעוץ פסיכולוגי עקב לחצים במבחנים , לא רציף , ללא טיפול ממושך " (88 בת"ר).
4. המערער החל את דרכו הצבאית במסגרת קורס קדם צבאי. בין התאריכים 9.3.06-28.8.06, הוא השתתף בקורס תכנות בסיס שלב א'. המערער סיים את הקורס בהצלחה בציון 86 (534 בת"ר).
5. המערער התגייס ביום 10.9.06 בפרופיל 45 בגין IBS (535 בת"ר)
6. לאחר טירונות במחנה 80, הוצב המערער בבסיס חיל האוויר בצריפין, שם שימש כ- DBA.
7. צוות ה- DBA אליו השתייך המערער מנה מפקד+ חייל ותיק (מיקי)+ חייל באותו ותק של המערער (חן)+ המערער.
8. בתקופת שירותו של המערער, התחלפו מפקדי הצוות.
9. לטענת המערער:
· עם כניסתו של גיא ליבני לתפקיד כמפקד הצוות ככל הנראה באוגוסט 2008, הוטל עליו עומס עבודה גדול, שבשלו נאלץ לצאת מהבסיס כל יום בשעות הערב המאוחרות. זאת, הן בשל העובדה שגיא הטיל על הצוות מטלות נוספות והן נוכח העובדה שהחייל הוותיק (מיקי) עמד להשתחרר ועל רן הוטלו התפקידים שביצע מיקי, אע"פ שמיקי לא העביר לו חפיפה מתאימה.
· בנוסף לעומס הרב שהמערער היה מצוי בו, הוטלה עליו משימה גדולה למידותיו- התקנה גדולה וחשובה שלמערער לא היה ידע וניסיון לבצע.
במהלך השבוע הקודם להתקנה, העומס על המערער היה גדול מנשוא והוא היה בלחץ רב, עבד שעות רבות וסבל ממחסור בשינה.
· ביום ההתקנה- 9.9.08- הגיע המערער לבסיס כשהוא תשוש ובמתח רב. הוא התחיל לצחוק ללא סיבה ולהתנהג בצורה משונה. באותו הלילה הגיע המערער הביתה בשעה 3:00 בבוקר וכעבור 3-4 שעות הוא נדרש לחזור לבסיס וכך עשה.
· מאז יום ההתקנה לא חזר המערער לתפקוד תקין.
10. ביום 11.9.08 פנה המערער למיון אסף הרופא (5-6 בת"ר). שם צוין:
"סיבת הפנייה: הקאות, שלשולים, לא אוכל ולא שותה מזה יומיים (לחץ נפשי מהצבא).
.. יומיים נמצא בלחץ נפשי בולט, אינו מסוגל "להתמודד עם הדברים" לדבריו.
... נראה במתח נפשי, בוכה.
פסיכיאטר: שיחה עם אימו- מבחינת האופי הוא לחוץ וחרדתי. יש לו פרופיל 45 על IBS. כעת הוא נמצא בלחץ של השירות. חבריו לשירות כבר השתחררו והוא מרגיש לחץ נפשי ומתח. לא ישן, הפסיק לאכול, בוכה הרבה.
בבדיקה-.... אפקט דכאוני, לא יציב, אין הפרעות בחשיבה או בפרצפציה, שולל מחשבות אובדניות... מחשבות על המוות פסיביות ללא תוכניות לביצוע. Adjustment disorder with depressive features.
המלצות: חופשת מחלה, אין אינדיקציות לאשפוז פסיכיאטרי, vaben לשינה".
11. עקב התדרדרות נוספת במצבו, הופנה המערער ביום 14.9.08 לייעוץ פסיכיאטרי בביה"ח תל השומר.
להלן הדיווח של האם כפי שנכתב בהפניה למיון (190 בת"ר):
"הופנה בדחיפות לבדיקה ע"י אימו בשל הידרדרות מהירה במצבו של רן. ביום רביעי מאוד לחוץ, הרגיש לא טוב והקיא כל מה שאכל. התקשה להתמודד עם עומס העבודה, לא הצליח לענות על שאלות פשוטות והיה מבולבל מאוד. ביום שישי החלו מחשבות שווא... ביום שבת הראה סימני דיכאון ודיבר על כך שהוא מרגיש אשם כי הסתגר והתבודד. דיבר על רצון למות וניסה לפגוע בעצמו ע"י חניקת צווארו באמצעות ידיו ובאמצעות כרית ששם על הראש.... סיפר שהוא שומע קולות של ציפורים שמרגיעים אותו..
האם מספרת כי לפני 4 חודשים החליט במפתיע לעזוב את בית ההורים ולעבור להתגורר אצל הסבתא. טען כי זקוק לפרטיות (עד אז התגורר עם אחיו בחדר). בתקופה זו מתארת האם כי רן מיעט בשעות שינה והרבה בבילויים עם חברים. נרשם למכינה ושילם מקדמה אולם לא הגיע ללימודים.
לפני כחודש טס עם חבר מהיחידה לתאילנד. החבר מתאר התנהגות מסוגרת ומרוחקת של רן. מרבית הטיול בילו בנפרד כי רן התרחק. לא ידוע האם השתמש שם בסמים.
לפני כשבועיים רן החל להתנהג בצורה מוזרה בביתו, פיתח שיחות ארוכות ופילוסופיות עם הוריו לגבי נושאים שונים. מצב רוחו היה ירוד".
בסיכום מחלה מהמחלקה הפסיכיאטרית בתה"ש צוין בין היתר (8 בת"ר):
"כמו כן מתואר מהלך בחודשיים האחרונים של התרחקות והסתגרות היכול להתאים לפרודרום".
12. באותו יום- 14.9.08- אישרה ועדה רפואית פסיכיאטרית את אשפוזו של המערער בכפייה נוכח מצבו הפסיכוטי וההערכה כי הוא מהווה סכנה לעצמו, בציינה בין היתר כי: "מזה 3 ימים אינו ישן, מבולבל מאוד, טוען ששומע קולות". המערער נותר באשפוז עד ליום 24.9.08.
13. המערער השתחרר מצה"ל עם פרופיל 21 ביום 26.11.08 .
חוות הדעת מטעם קצין התגמולים:
14. בחוות הדעת המייעצת של ד"ר עמיעז היא קובעת כי המערער סובל מסכיזופרניה. המומחית סוקרת את עברו של המערער בתחום הנפשי, קודם לגיוס ומגיעה למסקנה כי אין קשר בין מצבו הנפשי של המערער לבין שירותו הצבאי, בציינה כי "מאחר ומדובר במחלה בעלת מרכיב גנטי שבה פעמים רבות רואים סימנים מוקדמים לפריצת המחלה, כגון קשיים רגשיים בגיל המוקדם, אישיות מופנמת כמו במקרה של רן. בנוסף לכך לא היו אירועים משמעותיים במהלך השירות מלבד עבודה שגרתית".
15. בחוות דעתה המגיבה מציינת ד"ר עמיעז, כי "עוד טרם הגיוס סבל רן מדיכאון ומחשבות אובדניות אותן ניתן לראות כחלק ממחלת הסכיזופרניה (פרודרום). בזמן שסבל מדיכאון קישר זאת ללחץ בלימודים. לדעתי הלחץ ממנו סובל הינו תסמין של מחלתו ולא ניתן לייחסו לגורמים חיצוניים כמו לחץ בלימודים או עומס בשירותו הצבאי".
16. הנחת המוצא בחוות הדעת של דר' עמיעז הינה כי לא היו אירועים משמעותיים במהלך השירות מלבד עבודה שגרתית במהלך תפקידו ואף בעת בדיקתו בתל השומר המערער לא זכר מה היו הנסיבות שהביאו אותו לאשפוז.
17. לדעתי הנחת מוצא זו אינה מדויקת.
ראשית, במסמכים מזמן אמת עולה כי המערער ואימו חזרו וציינו את דבר הלחץ והעומס שהוטל על המערער בשירות הצבאי (ראה פירוט המסמכים לעיל).
שנית, לתיק ביהמ"ש צורפו תצהירים מטעם המערער ומטעמנו, אשר לא עמדו בפני דר' עמיעז עובר לעריכת חוות הדעת מטעמה, שיש בהם כדי ללמד על תנאי השירות של המערער.
התיעוד שהוגש לביהמ"ש לאחר עריכת חוות הדעת מטעם קצין התגמולים:
18. מטעם קצין התגמולים הוגשו 2 ראיות לתיק ביהמ"ש:
· תצהיר מפקדו של המערער עובר להתקף הפסיכוטי- גיא ליבני. הלה ציין כי:
o המערער היה מוכר לו "כבחור נחמד ואדיב... מוערך מבחינה מקצועית, כמי שידע לבצע את העבודה היטב, בעל יכולות וכישורים גבוהים..". עוד מצהיר המפקד כי הוא היה מעוניין שהמערער יצא לקצונה.
o המערער היה אחראי על פרויקט (ולא משימה בודדת) של שדרוג גרסה של מערכת המבוצעת אחת לכמה שנים בסיוע של החייל הוותיק מיקי. חלק מהעבודה הנ"ל מבוצעת בשעות הערב.
o בערב בו בוצעה ההתקנה המערער הפסיק להגיב לפניות והיה במצב של ניתוק. בשל מצבו של המערער, החייל הוותיק יותר- מיקי- המשיך בביצוע ההתקנה עד להשלמתה.
o המפקד לא התרשם שהמערער סובל מלחץ והוא גם לא התלונן על לחץ. עם זאת, היתה מוטלת עליו אחריות בפרויקט והמשימות הרבות המתלוות לפרויקט שכזה.
· תעודת בירור פרטי נוסע ממשרד הפנים- ממנה ניתן ללמוד שהמערער יצא את הארץ (לחופשה בתאילנד) בין התאריכים 4-26.6.08. כלומר המערער היה בחופשה בת 3 שבועות בתאילנד כ- 3 חודשים קודם לאירוע הפסיכוטי ולא חודש לפני האירוע כפי שעולה מדבריה של האם בתיעוד הרפואי. ראוי לציין כי לאחר החופשה שב המערער לשרת בצבא וניהל את הפרויקט המדובר. כמו כן כעולה מתצהיר המפקד הנ"ל לא הבחין בשינוי תפקודי/ התנהגותי של המערער מאז חזרתו מתאילנד.
19. מטעם המערער הוגשו 2 תצהירים לתיק ביהמ"ש (כאמור לאחר הגשת חווה"ד המגיבה מטעמנו):
· תצהיר של ולדימיר וייסגור- עובד בחברת IBM ששימש כיועץ חיצוני ביחידה בה שירת המערער ואשר היה מעורב בפרויקט הספציפי שהיה מוטל על המערער. לטענתו
o בכל גוף, חברה או גורם מחוץ לצה"ל לא היה מתמנה לנהל פרויקט בסדר גודל כה גדול, אדם שהינו בעל וותק פחות מ- 10 שנים לפחות. ניהול הפרויקט ע"י המערער שהיה ללא ניסיון היה גדול על ממדיו באופן מובהק. אדם עם ידע, ותק והכשרה כשל המערער באזרחות ספק אם היה חלק מהצוות של הפרויקט כעוזר שולי.
o המערער היה צריך לבצע את הפרויקט כמעט לבד, בשונה מהמצב לא היה הפרויקט מבוצע בחברה אזרחית.
o העד נכח בעת ביצוע ההתקנה וככל שנקף הזמן וההתקנה לא הצליחה, ניכר היה שהמערער בלחץ אדיר, הוא לא תפקד והתנהגותו היתה מוזרה.
· תצהיר של חן ראובני אשר שירת עם המערער באותו הצוות, אשר תומך בתצהיר המערער, אחת לאחת.
ניתוח משפטי
20. אין חולק כי המערער היה מצוי במערכת הצבאית במשך שנתיים וחצי קודם להתקף הפסיכוטי, וכי במהלך תקופה זו תפקודו היה טוב מאוד- הוא עבר בהצלחה קורס תכנות, הוא שירת בתפקידו כ- DBA במשך שנתיים והיה מוערך מקצועית (כך אף לטענת העד מטעמנו).
בנסיבות אלה קשה לי לראות מצב שבו ביהמ"ש יקבל את עמדתנו ויקבע כי המערער סבל ממחלת הסכיזופרניה עוד קודם לשירות (פרודרום) וכי הלחצים מהם סבל גם עובר לשירות הצבאי הם תסמין של המחלה.
21. כמו כן אין חולק כי ההתקף הפסיכוטי התרחש בסמוך למועד ההתקנה של המערכת- שהוא למעשה המבחן להצלחת הפרויקט עליו היה מופקד המערער, וכי בתיעוד הרפואי מזמן אמת המערער ואימו חזרו לא אחת על כך שהמערער סובל מלחץ בצבא.
22. מן התצהירים שצורפו לתיק בשלב מאוחר, עולה בבירור כי הפרויקט שהוטל על המערער היה גדול למידותיו. כמו כן לא ניתן להתעלם מתצהירו של העד וולדימיר וייסגור ששימש כיועץ חיצוני שמדגיש כי באזרחות לא היתה מוטלת האחריות לפרוייקט בסדר גודל כזה על אדם חסר ותק וניסיון כמו המערער- טענה שמקימה את המרכיב של הייחודיות לשירות.
23. בהינתן הנסיבות שתוארו לעיל ולאור הפסיקה בנושא, אני סבורה שלא ניתן לעמוד עוד על הטענה שאין קשר בין השירות הצבאי למחלתו של המערער.
24. אבקש שנערוך שיחת התייעצות בעניינו של המערער.
אילת שלו