צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם.
בנימין זאב תיאודור הרצל
החרוז הוא נשיקת שני רעיונות.
בנימין זאב תיאודור הרצל
דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים.
בנימין זאב תיאודור הרצל
עבודה היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק האהבה היתה יכולה להידמות אליה, אילו היתה האהבה בת קיום
בנימין זאב תיאודור הרצל
הכסף הוא אמצעי מצוין. אילו לא היה בנמצא, צריכים היו להמציא אותו
בנימין זאב תיאודור הרצל
נתתי את דם לבי למען ארצי
בנימין זאב תיאודור הרצל
היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים
מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים.
בנימין זאב תיאודור הרצל
אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה
על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו... רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי
בנימין זאב תיאודור הרצל
האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. ...בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון,
אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת
אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב-יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני
נכון לקחת בחזרה את כתב-היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי
לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תכניתי הספרותית הזאת. לפי התכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה
לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים
בנימין זאב תיאודור הרצל
איתי פרוסט
חישבו על איכות הסביבה בטרם תדפיסו מייל זה
P