Date : 5/10/2020 2:46:44 PM
From : "Dan Yakir"
To : "Legal"
Subject : "המצאת כתב הטענות הראשון - עליית ההמצאה, ירידת הידיעה, ומעמד הבכורה של עורך הדין בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות"


 

From: Tabeka Assaf [mailto:atabacka@colman.ac.il]
Sent: Friday, March 6, 2020 12:42 PM
To: Dan Yakir | ACRI <dan@acri.org.il>
Subject: מאמר חדש: "המצאת כתב הטענות הראשון - עליית ההמצאה, ירידת הידיעה, ומעמד הבכורה של עורך הדין בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות"

 

בימים האחרונים התעורר דיון ברשתות החברתיות בעקבות תביעת לשון הרע שהגיש עורך וואלה אבי אלקלעי נגד יאיר נתניהו. בית המשפט פסק לטובת התובע, לאחר שלא הוגש כתב הגנה. כעת מבקש הנתבע לבטל את פסק הדין בנימוק שלא ידע על עצם הגשת כתב התביעה נגדו. ברשתות החברתיות נטען כי נתניהו ידע על הגשת התביעה, שגם פורסמה בעיתונות.

אמנם הנתבע במקרה זה הוא דמות בולטת אבל הסוגיה אם ידיעת נתבעים על אודות כתב התביעה שהוגש נגדם מספיקה לצורך רכישת סמכותו של בית המשפט היא שאלה החוזרת ועולה בפסקי הדין באופן תכוף מאוד. השאלה מתעוררת ביתר שאת בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות אשר יש בהן שינויים בענייני המצאת כתב הטענות הראשון בהליך.

 

ד"ר עידו באום וד"ר אסף טבקה, מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, עוסקים בסוגיות אלה לראשונה במאמר חדש שרואה אור בכתב העת "משפטים על אתר".

המאמר שכותרתו "המצאת כתב הטענות הראשון: עליית ההמצאה, ירידת הידיעה, ומעמד הבכורה של עורך הדין בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות" עומד על כך שההמצאה של כתב הטענות הראשון היא סוגיה מרכזית בהליך האזרחי, שיש לה השלכות קרדינליות משלביו הראשונים של ההליך ועד סיומו.

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ותקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מסדירות את אופן ההמצאה של כתבי טענות בכלל ושל כתב הטענות הראשון בפרט. שני עניינים עיקריים שמצויים בלבו של פרק דרכי ההמצאה בתקנות החדשות מחוללים שינוי עמוק ומשמעותי ביחס למצב בתקנות הוותיקות. האחד, עיגון והסדרת מטרת פעולת ההמצאה. האחר, מתן בכורה למעמדו של עורך הדין בתהליך ההמצאה. רשימה זו מציגה תחילה, לראשונה, תמונה של התכליות העקרוניות של פעולת המצאת כתב הטענות הראשון בהליך, בדגש על המתח המתקיים בין "כלל ההמצאה" המחייב מסירה פיזית של כתב טענות זה ובין "כלל הידיעה" המתקיים במקום בו קיימת אצל הנמען הכרה של פרטי המסמך, אף אם המסמך לא נמסר פיזית. על רקע זה מסבירה הרשימה כיצד יש להבין את האופן שבו עוצב הליך ההמצאה ה בתקנות החדשות. בחלקה השני עומדת הרשימה על שינוי מהותי במעמדו של עורך הדין בתהליך המצאת כתב הטענות הראשון שבוצע בתקנות החדשות, ועל התכליות וההצדקות האפשריות לשינוי זה. הרשימה מציגה את המורכבות שנובעת מהחובה להמציא את כתב הטענות הראשון לעורך דינו של הנמען ומציעה דרכים להתמודד עם קשיים צפויים.

 

המאמר זמין בקישור:

https://lawjournal.huji.ac.il/sites/default/files/2019-12/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F.pdf

 

בברכה,

אסף 

 

 

 

ד"ר אסף טבקה

הממונה על ענייני הסטודנטים

בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס

טל': 03-9634069