ביום 30.4.2020 הוגשה עתירה לבג"ץ התוקפת את חוקיות תקנות שעת החירום שהוציאה ממשלת ישראל, ואסרה על אזרחים ותיקים מעל גיל 67, לחזור בפועל למקום עבודתם (למעט אם יוכלו להמשיך לעבוד בבית).

העתירה הוגשה על ידי אזרחים ותיקים שלפני משבר הקורונה עבדו במקומות עבודה שונים, וכעת נאסרה עליהם – על אף שבמגבלות מסויימים, כלל העובדים יכולים לחזור לעבודתם – הכניסה למקום עבודתם אך ורק בשל גילם. לעתירה גם הצטרפה קואליציה מרשימה של ארגונים חברתיים המייצגים עשרות אלפי חברים ואזרחים ותיקים. העתירה הוגשה בפועל על ידי הקליניקות המשפטיות לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת תל אביב ובר-אילן.

בעתירה נטען כי שלילת זכותם לחזור לעבודה אך ורק בשל היותם אזרחים ותיקים מהווה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות, כגון הזכות לשוויון, הזכות לעבוד, לעבודה ולחופש עיסוק. העותרים מפרטים בעתירתם גם כיצד הליך התקנת תקנות שעת החירום הספציפיות התעלמו מהתשתית העובדתית, הרפואית והחברתית, המצביעה על כך שאין הצדקה להתבסס על גיל כרונולוגי כקריטריון מבחין בלעדי בין קבוצות עובדים שונות בהתייחס להליכי החזרה לשגרה. בהקשר זה העתירה התבססה גם על חוות דעת של שני מומחים מובילים בתחום, הן בתחום הרפואי והן בתחום החברתי, אשר סקרו את הידע המדעי הקיים בתחום, והצביעו כי אין הצדקה מדעית "לסמן" אזרחים ותיקים - רק בגלל גילם – כקבוצה שיש להדירה או להפלותה לרעה. לבסוף, העותרים גם מפרטים בעתירתם על שורה של חלופות אפשריות להתמודדות עם אתגר הקורונה בכל הנוגע לאזרחים ותיקים שנמצאים בשוק העבודה, בין בדרך של התייחסות לסוגי העבודה השונים, וכלה בדרך של המלצות – ולא בדרך של איסורים – ביחס לאופן התנהלותם של עובדים מבוגרים בשוק העבודה בעקבות וירוס הקורונה.

בסמוך לאחר הגשת העתירה פורסמו ידיעות אודות הכוונה לבטל את התקנה, אבל בפועל, נכון למועד פרסום הודעה זו, התקנה תקפה והעובדים המבוגרים טרם הושבו לעבודה.

עורכות הדין יפעת סולל, יועמ"שית עמותת כן לזקן, ליעד סטרולוב ויעל הבסי-אהרוני מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, קרן צפריר ונעמה הלר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ודורית אלון-כשר, יועמ"שית עמותת המשפט בשירות הזקנה, כתבו את העתירה.