היי,
תודה על הסיכום ניר - הוספתי את יוני רובין וגיא.
הנושא של הסמכת וועדת הערר לדון גם בערר נוספים טרם נסגר. טלי ארפי הציעה לדבר עם רשות המסים בבוקר. כתבתי לה שיהיה קשה לנו כך להעריך עלויות. הצעת החוק אמורה לעלות
לממשלה בראשון בבוקר, ולעבור בכל שלושת הקריאות ביום שני.
לגבי מחשוב – הדבר הכי חשוב שניר ואני הבנו אתמול בשיחות ארוכות זה שחייבים לאגם משאבים לפיתוח מאוחד של מערכת המחשוב, וכי לנו צריך להיות
say
משמעותי על הפיתוח בצד של שירות התעסוקה. כי אופן הטיפול אצלם יקרין ישירות על כמויות העררים אצלנו ונפח העבודה שיידרש כדי לטפל בהם. למשל, ברור שאנחנו צריכים לקבל אוטומטית את הבקשה עם המסמכים שצורפו לה, את ההחלטה עם הנימוקים, את ההשגה שהוגשה עם
המסמכים המצורפים לה, את ההחלטה בהשגה והנמקותיה. אנחנו צריכים לוודא שההחלטות יהיו מנומקות (זה לא ככה במנגנונים אחרים שהוקמו בקורונה), אחרת יהיו עררים שמטרתם תהיה פשוט לנסות להבין למה נדחתה הבקשה. וגם – נרצה לנסות לצמצם את כמות העררים על ידי שימוש בעקרונות של
כלכלה התנהגותית. למשל – לפני שיוגש הערר להקפיץ הודעה שמבהירה שגם אם חורגים בקצת מהקריטריונים אין מה להגיש ערר כי לדיין אין שיקול דעת לקבל בקשה כזו.
באופן דומה, אם ייתנו למעסיק שיש לו 100 עובדים להגיש לנו ערר שיהיה פשוט קובץ וורד לא מובנה עם פירוט עילת הערר לגבי כל עובד בקובץ וורד של 50 עמודים, יהיה לדיין
מורכב לעבור, להכריע, ולכתוב פסק דין. אנחנו צריכים לקבל את זה מובנה כדי לטפל ביעילות ובמהירות. בקיצור, זה צריך להיות פרויקט פיתוח משותף.
לגבי הפיתוח – גם בגלל שזה משותף – נדמה לי שעדיף ללכת לפיתוח חיצוני, עם צוות שיכלול נציגים של שני הגופים.
מה דעתכם?
הי,
העלתי את הדברים שהיו כתובים אצלי ראו אם פספסתי משהו - מחר אנסח ואקצר ואשלח לכולם
הי לכולם,
בהמשך לישיבה אתמול סיכום קצר וכמה נקודות.
1.
ההליך כפי שאנו מבינים אותו היום (אחרי הישיבה דיברנו עם רכז תעסוקה באגת ועם הייעוץ המשפטי במשרד האוצר).
a.
התזכיר קובע שני סוגים של עררים – ערר נגד החלטה של מנהל לפי סעיף 5 וערר על החלטה לפי סעיף 9 – סעיף זה לא דובר בישיבה.
b.
ההליך לפי סעיף 5
i.
הבקשה לקבלת המענק תוגש בטופס מקוון בליווי הצהרות המעסיק והעובדים.
ii.
ההחלטה הראשונה בבקשה תתקבל ללא מגע יד אדם על סמך התצהירים ובדיקות ממוחשבות – החלטת דחייה תהיה מנומקת – באיזה קרטריון המבקש לא עמד.
iii.
טענה שבעובדה יש להגיש קודם למנהל ורק אחר כך בערר.
iv.
ערר יוגש בכתב וניתן יהיה להכריע בו על סמך הכתובים
v.
על החלטה ועדת הערר ניתן יהיה להגיש ערעור מנהלי בזכות.
vi.
סמכויות ועדת הערר והביקורת השיפוטית לא חודדו עד הסוף
c.
הליך לפי סעיף 9
i.
לקראת אפריל 21 ניתן יהיה לבדוק באופן ממחושב חלק מההצהרות והנתונים שבטופס הבקשה המקוון – ככל שיתגלה ששולם סכום ביתר המנהל יוכל להמציא דרישה להחזר
ii.
טענה שבעובדה נגד בקשת ההחזר תוגש תחילה למנהל
iii.
על החלטת המנהל ניתן יהיה לערור לועדת הערר
iv.
הכללים בועדת הערר בדיוק כמו לפי סעיף 5
d.
כלומר כפי שאנחנו מבינים את הדברים היום צפויים שני גלים של עררים – הראשון על החלטות לפי סעיף 5 בתקופה של עד סוף שנת 2020 והשני על החלטות לפי סעיף 9 לאחר אפריל 2021
2.
כפי שאנו מבינים את המספרים היום יש כ-300,000 מעסיקים זכאים – רובם מעסיקים קטנים אולם חלקם גם מעסיקים גדולים מאוד – בהתאם גובה המענקים יהיה החל מאלפי שקלים בודדים ועד סכומים משמעותיים.
3.
מרבית המשתתפים סברו כי ההליכים הם טכניים בעיקרם ושיקול הדעת של המנהל מוגבל ובהתאם אחוז העררים יהיה נמוך יחסית ומורכבותם פשוטה יחסית.
4.
במסגרת הישיבה הועלה הרעיון כי ועדת הערר תפעל גם כועדת ערר על הסדרי פיצוי קודמים במסגרתם נקבעו רק ועדות השגה (מכוןן שהדבר לא הוסדר בחוק)
5.
הערכות המשרד להקמת ועדת הערר :
a.
כוח אדם
i.
ישנם שני מודלים מרכזיים לתקנון כוח האדם
1.
מינוי עו"ד חיצוניים לועדות כמו ועדות ערר של רשות המסים
2.
תקנים זמניים בדומה לתקנים בתיקי ההפקעות
ii.
הערכה של המשרד כרגע היא כי לצורך תפעול בית הדין נדרש ל-5 תקנים פנימיים ולמינוי דיינים במיקור חוץ – דבר זה יאפשר גמישות מירבית בטיפול בכמות לא ידועה של עררים ויחסוך תקורות כגון משרדים וכדומה.
iii.
יש לוודא שדירוג הדיינים מספק (א3-א5 או א1-א3) וכי התקנה התקציבית לתשלום לעו"ד החיצוניים מספקת -
עמיר תרחיב/תבהיר בבקשה
b.
מחשוב
i.
האפשרות לרכוש מערכת חדשה לניהול ההליכים בועדת הערר תשמש גם כמערכת הכרחית ליתר בתי הדין במשרד נראית כלא סבירה בלוחות הזמנים הקצרים להקמת ועדת הערר.
ii.
ההמלצה (כרגע) של אמ"מ היא להקים את התשתית לועדת הערר על תשתית של מערכת קיימת במשרד – מדובר בהסטת משאבי פיתוח פנימיים ועיכוב של פרוקיטים אחרים. – תועב לששון עד יום ראשון תרשים שמתאר את הזרימה של ההליך
לצורך אפיון והערכה קצת יותר מדויקים.
iii.
בכל מקרה יש לפעול מול האוצר לקידום העברת התקציב למערכת האחודה לבתי הדין שתאפשר תשתית טובה יותר לועדת הערר ובתי דין נוספים שבקנה.
c.
ייצוג בבתי משפט ובועדות הערר
i.
יש לוודא כי רשות התעסוקה מייצגת את עצמה בפני ועדת הערר
ii.
בכל הנוגע לייצוג בערערו המנהלי בבית המשפט – יש לוודא מול אורית קוטב האם הפרקליטות מייצגת את רשות התעסוקה, ככל שכן יש להכין דרישה תקציבית בהתאם.
iii.
יש לשקול הוצאת הייצוג בתיקים אלו למיקור חוץ – המדובר בתיקים פשוטים יחסית ובשיקול דעת מנהלי מוגבל.
d.
בנייה מיטבית של ההליך – בכדי שההליך מהבקשה ועד לסיומו בערערו מנהלי יהיו מיטביים ממולץ להקים צוות משותף לרשות התעסוקה ומשרד המשפטים לאפיון ההליך. באפיון ההליך יש לתת דגש לדיגטיציה של ההליך לאורך כל
הדרך ומומלץ להשתמש בכלי מ"עולם" הכלכלה התנהגותית לצורך צמצום עררים וערעורים לא מוצדקים.
6.
לאור סד הזמנים הקצר להכנה של המשרד יש לוודא עם האוצר כי התקצוב להקמת בית הדין גמיש וכי הוא ניתן להתאמות תוך כדי תנועה.