שלום דסי,
נכון הוא שקיימת פסיקה נרחבת על כך ש"אלימות" כוללת גם מעשים מגונים, ואני מצרפת פסיקה זאת.
עם זאת יש לנו סייג ברור בסעיף 5(א) לפקודת הראיות לגבי העדת קרובים רק לגבי עבירות מין שנעברו בתוך המשפחה וראי גם הניסיון שנעשה בשנת 2006 בה"ח וכן דברי ההסבר
שהובאו בתזכיר הנוכחי משנת 2013.
לפיכך אין להתעלם מכך, שלמרות הפסיקה המפרשת "אלימות" גם כמעשים מגונים – יש לנו בעיה.
ניתן אולי להיאבק על הפרשנות הפסיקתית של "אלימות" מול הנאמר בהצעות החוק הנדונות לתיקון פקודת הראיות.
בברכה,
דרורה
דרורה נחמני-רוט, עו"ד
ממונה בפרקליטות המדינה *
מחלקת עררים * פרקליטות המדינה
טל' 073-3311227 * פקס': 073-3311235
*
פל' 0506216001
From: Hadas Foorer-Gafny
Sent: Tuesday, March 10, 2015 4:22 PM
To: Drora Nahmaniroth
Subject: RE: אפשרות להעיד בת נגד אביה בעבירת מעשה מגונה שבוצעה נגד מי שאינה בת משפחה
דרורה!
לדעתי את טועה.
הבת תהיה חייבת להעיד אך יכולה הלעיד שכן זה נכנס לחריג האלימות בסעיף 5(1) שאינו דורה אלימות כלפי בן משפחה.
דסי.
From: Drora Nahmaniroth
Sent: Tuesday, March 10, 2015 4:02 PM
To: Shlomit Ben Izhak; Praklitut Plilit - All
Subject: RE: אפשרות להעיד בת נגד אביה בעבירת מעשה מגונה שבוצעה נגד מי שאינה בת משפחה
שלום דפנה,
לדעתי הסנגור צודק ולא תוכלי להעיד את הילדה וממילא גם לא את חוקרת הילדים שגבתה עדותה,
שכן אם נאסרה העדתה של הילדה כנגד אביה מכוח החוק, אין אותה עדות אסורה יכולה להיות מובאת ע"י חוקרת הילדים.
אכן הסייגים שאוסרים העדת קרובים מכוונים לעבירות שבתוך המשפחה ולא לעבירות שביצע אחד מבני המשפחה במתלונן שמחוץ למשפחה.
הייתה כוונה לשנות סייגים אלה ולהרחיבם והוגשה ה"ח ממשלתית לתיקון פקודת הראיות (מס' 16)(עדות קרובים), התשס"ו-2006.
בהצעת חוק זה אכן הוצע לאפשר העדת בן משפחה כנגד בן משפחה אחר בעבירות מין חמורות, גם אם המעשה בוצע כלפי אדם שאינו בן משפחה.
להלן האמור בדברי ההסבר לאותה ה"ח:
"מוצע להעביר לסעיף 5(א)(א 1) את העבירות הבאות
;( מתוך סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין: אינוס (סעיף 345
בעילה אסורה בהסכמה(סעיף 346 (א)); מעשה סדום(סעיף
347 ); מעשה מגונה (סעיף 348 ); מעשה מגונה בפומבי
(סעיף 349 ) ועבירות מין במשפחה (סעיף 351 ); עבירות
אלו נעברות, לעתים, גם בנסיבות שבהן לא מופעלת
אלימות כלפי נפגע העבירה.
מוצע לכלול עבירות אלה
בין החריגים לכלל אי ־הכשרות גם אם לא נעברו כלפי
הקרוב, וזאת בשל חומרתן".
ה"ח זאת נכשלה והמחוקק "הציע" למדינה לשקול
שנית בנושא.
בתזכיר הצעת חוק נוספת להרחבת הסייג לעדות קרובים משנת 2013, שהייתה מצומצמת יותר מההצעה הקודמת, שאושר לה"ח, כבר
לא נכללה ההצעה הנ"ל.
לעניין זה ראי האמור בדברי ההסבר לתזכיר ה"ח משנת 2013, לגבי ה"ח האמורה משנת 2006 ש, כלהלן:
"בשנת 2006 פורסמה הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 16) (עדות קרובים), התשס"ו-2006 מטעם הממשלה (להלן: הצעת החוק משנת 2006), שעניינה הרחבת
רשימת העבירות הקבועות בסעיף 5, בהן קרוב יהיה כשר ומחויב להעיד נגד קרובו. בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שנערך בחודש יולי 2007, הועלו שאלות בנוגע להסדר המוצע ובפרט בנוגע לרציונל העומד מאחורי הרחבת העבירות המוצעות בו, בהן לא יחול כלל אי-הכשרות, והממשלה
נדרשה לשקול את המשך צעדיה בנוגע לתיקון המוצע. בעקבות אותו דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט נערכה חשיבה מעמיקה במשרד המשפטים, אשר כללה בחינה של הסדרים בתחום במדינות שונות בעולם. האפשרות להעניק בידי העד את הברירה האם להעיד לחובת קרובו, תוך מעורבות של בית
המשפט בהכרעה בענין, נבחנה, אולם היא נשללה בעיקר בשל הקושי הצפוי לתביעה בניהול הליכים בבית משפט, עקב חוסר הוודאות הכרוך בהסדר כזה.
בסופו של יום הוחלט להסתפק בהצעה מצומצמת לתיקון הפקודה, אשר נכללה כבר בהצעת החוק משנת 2006, ולפיה אדם אשר הגיש תלונה נגד קרובו, יהיה כשר ומחויב להעיד לחובתו. התיקון המוצע נועד למנוע מצבים בהם קרוב אשר פנה
למשטרה ו"הניע את גלגלי המערכת הפלילית", יהיה מנוע מלהעיד.
עוד מוצע להוסיף לפקודה הגדרה של "בן זוג", וכן להשמיט את ההוראה בדבר החלת הסייג לכלל אי-הכשרות על נסיון לבצע את העבירות המנויות בסעיף 5 לפקודה.
לידיעתך ולשימושך,
דרורה
דרורה נחמני-רוט, עו"ד
ממונה בפרקליטות המדינה *
מחלקת עררים * פרקליטות המדינה
טל' 073-3311227 * פקס': 073-3311235
*
פל' 0506216001
From: Daphna Abramovitch
Sent: Tuesday, March 10, 2015 2:46 PM
To: Praklitut Plilit - All
Subject: אפשרות להעיד בת נגד אביה בעבירת מעשה מגונה שבוצעה נגד מי שאינה בת משפחה
שלום לכולם,
בתו של הנאשם (בת פחות מ-14 שנים) הייתה עדה לביצוע מעשה מגונה - שכלל אלמנט מסוים של אלימות - על ידי אביה כלפי ילדה אחרת שאינה
בת משפחה. הנאשם הואשם בעבירה על פי סעיף 348(ב) לחוק העונשין.
גרסת בתו של הנאשם מחזקת את גרסת התביעה. חוקרת הילדים לא התירה עדותה של הבת ועל כן ברצוננו להעיד את חוקרת הילדים ולהגיש באמצעותה
את חקירת הבת.
הסנגור טוען שלא ניתן לעשות כן, כי לא מתקיים החריג בנוגע לעדות קרובים הקיים בפקודת הראיות.
ונזכיר, על פי סעיף 5 לפקודה,
הסייגים שבסעיפים 3 ו-4, האוסרים על עדות קרובים, לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:
(1) חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;
(2) עבירה לפי... סימנים ה' או ו'1 בפרק י' לחוק העונשין, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד נגד הורהו (סימן זה כולל את עבירת המעשה המגונה בה הואשם האב);
לטענתו של הסניגור, סעיף 5(2) לא חל, היות והמעשה המגונה בוצע כלפי ילדה שאינה בת משפחה. עוד טוען הסנגור שהמחוקק הבדיל בין עבירת
אלימות לבין עבירת מין וקבע, כי ניתן להעיד בני משפחה רק כאשר מדובר בפגיעה כנגד בן זוג/ילד. על כן, לצורך סעיף 5(1) לפקודה עבירת אלימות אינה כוללת בגדרה את עבירת המין.
אשמח להפניות לפסיקה ולהארותיכם בשתי שאלות:
א.
התיחסות לטענות הסניגור שלעיל – לפיהן לא ניתן להעיד ילדה כנגד אביה, ככל שמדובר בעבירת מין כנגד מי שאינו בן משפחה.
ב.
האם העובדה שחוקרת הילדים מעידה במקום הילדה משמעה כי סעיף 4 לפק"ר, האוסר על עדות קרובים, לא חל, וממילא אין צורך להידרש
לחריגים שבסעיף 5?
מוכר לי פסק הדין רחמים ישראלי במחוזי תל אביב.
תודה מראש,
דפנה