הי –

 

בתיק שבטיפולי טוען הנאשם לזוטא, כאשר טענות ההגנה מופנות כלפי "כל אמירה שאמר הנאשם לאדם כלשהו" וכי הופעלו עליו שורה של אבות פסול.

הכלל המסורתי הוא כי טענת זוטא צריכה להתברר כאשר היא עולה ו/ או בפתח המשפט; ההגנה נסמכת על כך ומבקשת לקיים את משפט הזוטא בטרם שמיעת הראיות האחרות.

אני סבור כי הנוסח הרחב כל כך בו נוסחה הטענה במקרה דנן, כמו גם תקיפתה בכמה מישורים, מחייב בירור מקיף, אשר ניתן לעשותו רק במסגרת שמיעת כל הראיות.

 

לפיכך, האם מוכרת למי מכם פסיקה בשאלה האם יש חובה לקיים משפט זוטא בהכרח כהליך נפרד או שניתן לקיימו כחלק מההליך הכולל?

ברור כי בפרקטיקה שופטים רבים נוהגים לברר את טענת הזוטא כחלק משמיעת כלל הראיות, אך אני מחפש עיגון לכך בהחלטה של ממש.

 

 

בתודה מראש,

רועי