תודה גם למחלקה הבינלאומית, יצחק בלום ובמיוחד ליעל ביטון שסייעו לנו רבות, במקצועיות ובאדיבות, במסגרת הבקשות לעזרה משפטית ובחיקורי הדין שנערכו.  

 

 

 

שלום לכולם,

 

מצ"ב הכרעת הדין בת"פ 61784-01-13 מדינת ישראל נ' בר ואח'.

 

הכרעת הדין עוסקת בצבי בר, מי שהיה ראש העיר המיתולוגי של רמת גן, במשך כ- 24 שנים רצופות ובמספר יזמים אשר פעלו בעיר. בר הואשם בלקיחת שוחד מהיזמים ובעבירות נלוות במסגרת 4 פרשות שונות העוסקות במיזמים שהיו בשטח שיפוטה של העיר רמת גן. כמו כן הואשם בר בעבירות לפי פקודת מס הכנסה בגין אי תשלום מס על הכנסותיו הלא חוקיות.    

 

האישום הראשון עסק בהלוואה בסך כ-2 מיליון ₪ שנטל בר מחברה לונדונית בשנת 2005. כמחצית מההלוואה הוחזרה על ידי שני יזמים שפעלו בעיר רמת גן והיו בעליו של בניין בית ליראור. בר פעל לקדם תב"ע אשר הכשירה עבירות בנייה שונות בבניין זה.  אחד היזמים, שאול לגזיאל הואשם ביחד עם בר במתן שוחד והיזם השני, עמנואל ארביב המתגורר בלונדון, העיד כעד מדינה במסגרת הפרשה.

 

האישום השני עסק בשוחד שקיבל בר מלגזיאל בדרך של העברת מניות לבנו יואב ללא תמורה בשנת 2004. מטרת החברה היתה לעסוק בייבוא נפט ולגרוף רווחי עתק אך בפועל היא חדלה מלפעול לאחר מספר חודשים. באותה העת, היה לגזיאל אחד מבעליו של פרויקט מגדלי התמרים שקודם על ידי בר נמרצות. כמו כן, הואשם בר בהפרת אמונים עקב היותו בניגוד עניינים שנבע משותפותו עם לגזיאל בחברה אחרת (שכשלה אף היא).

 

האישום השלישי עסק בהלוואה על סך 100,000 דולר שנטל בר מחבר ותיק ובעל אמצעים, חיים גייר. בר התחייב בהסכם להחזיר את ההלוואה תוך שנה, אך בפועל לא עשה כן,  במשך למעלה מ-5 שנים עד לאחר פרוץ החקירה. חלק מההלוואה הוחזר רק לאחר הפרוץ. במקביל למתן ההלוואה, נשכר גייר  על ידי יזם שפעל מול עיריית רמת גן במסגרת תוכנית להחלפת שטחים. גם תוכנית זו קודמה נמרצות על ידי בר.

 

האישום הרביעי עסק בהעברות כספים על סך 485,000 ₪  שהעביר דוד לוי לחשבונו של בר. דוד לוי היה במקביל בעליו של מיזם שתוכנן להיבנות על גדת איילון בשם "הילקרסט". בר פעל לקדם את המיזם בעיר רמת גן ומול הרשויות השונות.  

 

 

לאחר ניהול הוכחות וסיכומים הורשעו הנאשמים במסגרת כל הפרשות בביצוע העבירות הבאות:

 

צבי בר- 4 עבירות של לקיחת שוחד, 2 עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון ועבירה אחת לפי סעיף 4 לחוק, עבירת הפרת אמונים, עבירת שיבוש מהלכי משפט, ארבע עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח שהוגש לפי פקודת מס הכנסה, על פי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה וארבע עבירות של מרמה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה. כמו כן זוכה בר משלוש עבירות הפרת אמונים.

 

שאול לגזיאל – 2 עבירות של מתן שוחד ועבירת הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

 

חיים גייר – עבירת מתן שוחד, עבירת הלבנת הון לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון ועבירת שיבוש מהלכי משפט.

 

דוד לוי – עבירת מתן שוחד.

 

הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט צ' גורפניקל) מכילה מספר קביעות שיש בהן כדי לעניין את העוסקים בתחום השחיתות השלטונית. בין היתר, קבע בית המשפט (לאחר קריאה ראשונית):

 

1.       פנייה של ראש עיר ליזם בעל אינטרס כלכלי בעיר לדאוג למקום עבודה עבור בנו, מעמידה אותו בניגוד עניינים שעולה כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים. בנסיבות העניין, בהתחשב בחומרת האישום בכללותו ובנסיבות נוספות, ראה בית המשפט במעשים זוטי דברים. אפשר שבנסיבות אחרות, בקשה של נושא משרה ציבורית להעסקת קרוב משפחה עשויה להביא להרשעה וכל מקרה נבחן לגופו (פסקה 336).   

 

2.       העובדה שכספי השוחד הוזרמו לחשבונו של בר באופן גלוי לכאורה, אין בה כדי להוות הגנה מפני עבירת הלבנת הון. שכן מטרת הנאשמים בנטילת הלוואה בלונדון על ידי בר וכיסויה על ידי לגזיאל וארביב, הייתה להכניס את כספי השוחד שנתנו לגזיאל וארביב לבר, למערכת הכלכלית הלגיטימית על מנת שבר יוכל ליהנות מפירות עבירת השוחד ולהשתמש בכספים.(פסקה 345).

 

3.       יש לבחון את שוויה של טובת ההנאה (במקרה זה, מניות בחברה שכשלה) לא רק לפי ערכה ביום נתינתה אלא לפי פוטנציאל הרווח שהיה גלום בה למקבל (פסקה 360).

 

4.       עצם קבלת טובת הנאה מיזם דומיננטי בעיר,  אף אם לא הייתה לראש העיר מעורבות כלשהי בפרויקט של היזם, מהווה הפרת אמונים כשלעצמה (פסקה 437).

 

5.       כאשר נטענת טענת חברות בין נותן למקבל טובת ההנאה יש לבחון האם מדובר אכן בחברות אמת או שמא מדובר בחברות על בסיס אינטרסים כלכליים (פסקה 442).

 

6.       אין כל השפעה לשאלה האם מקבל השוחד סטה מן השורה בתמורה ללקיחת השוחד לצורך ההרשעה (פסקה 448).

 

7.        אין הבדל בין אדם בעל אמצעים הנותן טובת הנאה לאדם שאינו בעל אמצעים ויש לבחון את הסיבה בגינה ניתנה טובת ההנאה לעובד הציבור (פסקה 459).

 

8.      מקום שהתביעה טוענת שלקיחת הלוואה בנקודת זמן מסוימת היא נטולת היגיון כלכלי, על מנת להוכיח שלא מדובר בהלוואה אלא בטובת הנאה שלא נועדה להיות מוחזרת, אין התביעה נדרשת להוכיח את חוסר ההיגיון הכלכלי בחוות דעת מומחה אלא ניתן להסתפק בראיות שהביאה ולא נסתרו על ידי ההגנה (פסקה 482).

 

9.       על אף שאין מחלוקת כי מקבל השוחד ונותן השוחד הם חברים, יחסי חברות כשלעצמם איננם שוללים כוונת שוחד ועל ההגנה להראות כי במקרה הקונקרטי אכן מדובר בטובת הנאה שמקורה בחברות (פסקה 503).

 

10.   העובדה שהכספים נמסרו בהעברות בנקאיות ולא במעטפות אינה מעלה ואינה מורידה להוכחת עבירות השוחד (פסקה 508). הסוואת השוחד כפירעון הלוואה (באישום הראשון), כמתן הלוואה שטרם נפרעה (באישום השלישי) או כהמרות מט"ח לכאורה (באישום הרביעי) מעידה על תחכום (פסקה 646).

 

11.   אין מניעה להרשיע במקרה בו הכוונה הפלילית של נותן השוחד ומקבל השוחד התגבשו בזמנים שונים (פסקה 518).

 

12.   אין לקבל את הטענה שסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון נועד לחול רק על מי שמבצעים פעולה ברכוש אסור שמקורו בעבירה שלא ביצעו בעצמם (פסקה 615 בשילוב 617).

 

13.   גם מקום שבו יש פער ראייתי בין מועד מתן השוחד למועד שבו התגבש האינטרס של נותן השוחד מול עובד הציבור, ניתן להשתמש בניסיון החיים על מנת להסיק כי האינטרס התגבש על פני פרק הזמן הסמוך למתן השוחד (פסקה 635).

 

14.   העובדה שהתקיים קשר פיננסי לגיטימי בין הנאשמים, מעבר לשיקים הנטענים כשוחד, אין בה כדי לשלול יחסים של שוחד ביניהם (פסקה 665).

 

15.   מותר לראש עיר להסתייע בשירותיו של איש מקצוע, כל עוד אינו מנצל את מעמדו וכל עוד הוא משלם את מלוא התשלום עבור השירות שקיבל. במקרה כזה, אין לראות אותו כמצוי בניגוד עניינים (פסקה 763).

 

16.   השמטת הכנסות השוחד מהדו"חות למס הכנסה אינה מהווה מחדל אזרחי, אלא עבירה פלילית לפי פקודת מס הכנסה (פסקה 772).

 

 

התיק נוהל על ידי  נטלי קוקוי, מיכל רגב ועל ידי. תודה לענבל לוי שליוותה את התיק בשלב שלפני הגשת כתב האישום וליוסי אלון שסייע בהכנה להוכחות.

 

 

 

 

בברכה,

 

טל פרג'ון, עו"ד

פרקליטות המדינה - המחלקה הכלכלית

טלפון: 02-5693903

פקס: 02-6467841