שלום לכולם,

 

לצערנו, מסקנותיו של דוח הצוות לבחינת אפשרות הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות, מתבררות כנכונות מידי יום. איומים מצד עורכי דין, לעתים אף תוך כדי ההליך המשפטי, כי יפנו לנציבות, בעיקר בנוגע להתנהלות מקצועית יומיומית הולכים וגוברים ופרקליטים מקבלים תלונות הנוגעות לעבודתם השוטפת, אותה נשלחו לבצע עבור הפרקליטות, זאת ללא הצדקה וללא הגנות מינמאליות ובסיסיות.

 

צדק אם כן צוות המשפטנים בקובעו כי "המציאות הישראלית מוכיחה עד כמה יש להיזהר מיצירת כלי ניגוח נגד התובעים שישמשו כדי להטיל מורא ולהרתיעם מלבצע את תפקידם" ובמסקנתם הברורה כי נוכח הבחינה שנערכה בארץ ובעולם אין מקום להקים גוף נפרד ונוסף לבירור תלונות פרטניות מהציבור נגד פרקליטים אשר עלול להביא לפגיעה בעצמאות הפרקליטים ולהחלשתם. לא ניתן להתעלם ממסקנות ברורות וחשובות אלה המפרטות פגיעה בפרקליטים ובשלטון החוק. סטיה ממסקנות אלה צריכה להיות מבוססת על אדנים מוצקים ולגישתנו אין בתשובתו של רז כדי להניח נימוק מהותי המצדיק את הביקורת האישית על הפרקליט הבודד.

 

מצ"ב לידיעתכם מכתב שקיבל/ה לאחרונה פרקליט/ה ממחוז אזרחי מהנציבה, במסגרתו נדרש להבהיר את פנייתו למצהיר, בבקשה להשמיט מתצהירו את דעתו האישית, דעה שלא עלתה בקנה אחד עם עמדתה של המדינה באותו מקרה. נאמר לנו כי פנייה זו היתה על דעתם של מנהלים בכירים ולבקשתם ובסופו של דבר אף הוחלט כי התצהיר יוגש כפי שהוא ללא ההשמטות שהתבקשו. למרות זאת הפרקליט הוא שנדרש להבהיר את "התנהלותו" ולקבל מכתב לפיו "התנהלות זו מעלה חשש לכאורה לחוסר תקינות מבלי שנפרט מעבר לכך כרגע". למכתב זה לא צורף מכתב התלונה ולא פורט מי הוא המתלונן.

 

אנו עדיין מקווים שיעשו מאמצים עילאיים לסיומו של הסכסוך שהוכרז כדין ולהפנמת הטענות הרבות והצודקות שאנו מעלים, שאף מצאו ביטוי במסקנותיו של צוות מקצועי כאמור ובכלל זה המסקנה כי אין מקום להקים גוף נוסף לבירור תלונות מהציבור עליה חתומים כל חברי הצוות.

 

בברכה,

 

לימור פלד

 

 

 

‫ב-23 במרץ 2015, בשעה 16:22, ‏‏Raz Nizri ‏<RazN@justice.gov.il> כתב/ה:

חברי הפרקליטים שלום רב,

מאחר שבמייל מטה הוזכרו ציטוטים מתוך דו"ח הצוות ל"בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות", בו הייתי חבר, וחודד ענין הביקורת הפרטנית וקבלת תלונות מן הציבור, אבקש - למען הדיוק ושלמות התמונה - להעיר מספר הערות.


א.       כבר במהלך דיוני הצוות נשמעו דעות שונות הן באשר לאפשרות שגוף הביקורת יבדוק גם תלונות פרטניות במקרים מסויימים והן בשאלת קבלת תלונות מן הציבור. בסמוך לאחר הגשת הדו"ח הודיע היועץ ליו"ר ועדת הכנסת דאז על החלטתו להקים גוף ביקורת על מערך התביעה ברוח המודל שהוצע ע"י אנשי ייעוץ וחקיקה, שכלל גם אפשרות לבירור תלונות פרטניות בשני סוגי מקרים. במכתבו זה לכנסת [מיום 22.4.12] גם הודיע היועץ, בין היתר, כי בתום שנה מתחילת פעילות היחידה יבחן האם יש מקום לאפשר גם טיפול בתלונות המוגשות מקרב הציבור.



ב.       בין אפריל 12, המועד בו הוגש דו"ח הצוות, ועד ליולי 13, המועד בו הודיעו לכנסת היועץ המשפטי ושרת המשפטים על המתווה שגובש, התקיימו עוד דיונים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, בהם עלתה שוב, וביתר שאת, שאלת אפשרות קבלת תלונות מן הציבור. במהלך תקופה זו, ונוכח דעות שונות וביקורות שעלו בענין זה בכנסת ומחוצה לה, הודיע היועץ כי באין נסיבות לחרוג ייפתח בעתיד גוף הביקורת גם לתלונות מן הציבור.



ג.        בסופו של דבר, לאחר הדיונים הרבים האמורים, ומשחלף זמן רב מפרסום הדו"ח, הסכימו היועץ המשפטי ושרת המשפטים על מסמך העקרונות, אשר נחתם ביום 16.9.13. בצד עקרונות וכללים חשובים שנועדו לשמור על עצמאות התביעה ויכולתו של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי באופן עצמאי וללא מורא, קבע מסמך העקרונות גם את האפשרות לקבלת תלונות מן הציבור.



ד.       מצ"ב לעיונכם פרוטוקול דיון הועדה לביקורת המדינה מיום 8.7.13, בו הציגו היועץ והשרה את הסיכום אליו הגיעו. נוכח האמור במייל מטה בדבר אפשרות קבלת תלונות מן הציבור, אני מפנה תשומת לבכם גם לדברים של פרקליט המדינה לשעבר, כפי שהם מובאים בפרוטוקול הדיון בכנסת [הדברים המלאים מצויים בנייר המצורף].



משה לדור:

לכולם שלום. אדוני היושב-ראש, זאת הזדמנות מצוינת להתייצב בפניכם ולהציג את עמדת פרקליטות המדינה, את עמדת פרקליט המדינה בעניין הזה.

אמון הציבור הוא הנכס החשוב ביותר של הפרקליטות ואנחנו הראשונים לזהות את החשיבות של כך. לא משום שאנחנו מפונקים ואנחנו רוצים לחשוב שמאמינים בנו, אלא משום שאם הציבור לא ייתן אמון בפרקליטות ההליך המשפטי שאנחנו מופקדים עליו לא ייצא לדרך נכונה בהמשך הדרך. אנחנו מחויבים לייצר את האמון בציבור.

גוף שאיננו מוכן שיבקרו אותו איננו זכאי לצפות לכך שיתנו בו אמון. אנחנו מבקשים את הביקורת ואת הבקרה, לא רק במסגרת "זבובים על הקיר" שאולי יכולים איכשהו לחדור לחדרינו, אלא גם על-ידי מערכות מסודרות, שחלקן הגדול קיים כבר היום.

............

הצענו – זאת הצעה שלנו – אחרי שהוחלט שהמגמה הכללית היא להיזקק, בין היתר, לתלונות מקרב הציבור, אני באופן אישי פניתי לשרת המשפטים ואמרתי לה: אני לא רוצה שום עיכוב, לא של שנה ולא של חצי שנה. אין לזה שום טעם. מהיום הראשון אפשר יהיה להגיש תלונות על כל מי שמופיע בבתי-המשפט ושלפי השקפת הפונה אולי מעד, לא פעל כראוי. זאת עמדתה של הפרקליטות, שהתלונות יוגשו מייד, מההתחלה, ובלי שום עיכוב ודחייה.  [ההדגשה אינה במקור – ר.נ]

.............



ה.       עיניכם הרואות – בסופו של תהליך ולאחר דיונים רבים החליטו היועץ ושרת המשפטים כי נכון יהיה שהגוף גם יקבל תלונות מן הציבור. גם פרקליט המדינה דאז חשב בסופו של דבר שיש לאפשר זאת מהיום הראשון של פעולת הנציבות [אם כי למען ההגינות צריך לומר - והדברים גם עולים מהטקסט – כי הוא התנגד לכך נחרצות מלכתחילה, אך לאחר שהיועץ והשרה החליטו שיהיו תלונות מן הציבור, חשב שאין מקום לעכב זאת ויש לאפשר זאת מיידית עם הקמת הגוף].



ו.        כמי שליווה מקרוב והיה שותף לדיונים בענין זה בשנים האחרונות, מוכרות לי בהחלט האמוציות הרבות בנושא, וחילוקי הדעות הלגיטימיים באשר לעצם קיומו של הגוף ולאופן פעולתו. טבען של מחלוקות שבסופן מתקבלת הכרעה, וראש המערכת של כולנו - היועץ המשפטי לממשלה – קיבל החלטה בענין זה, בתיאום עם שרת המשפטים דאז. בשבועות האחרונים, עוד לפני הפתיחה בעיצומים, השקיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עשרות שעות, אם לא למעלה מכך, בדיונים עם נציגי ועד הפרקליטים ועם הנציבה [לחלקם הייתי שותף] במאמץ להגיע להסכמות על אופן פעולת גוף הביקורת ברוח העקרונות שנקבעו . אני מקוה עד מאוד שלטובת המערכת בה כולנו משרתים ולטובת האינטרס הציבורי לו כולנו מחוייבים, יובן ויופנם שאת הנעשה בענין זה של קבלת תלונות מן הציבור אין להשיב ויסתיים בהקדם סכסוך העבודה, תוך הגעה להסכמות על נוהל הפעולה בהתאם למסמך העקרונות.



תודה וחג שמח,

רז





From: Yael Blondheim
Sent: Thursday, March 19, 2015 1:54 PM
To: Praklitim-Artzi
Subject: הודעה מארגון הפרקליטים

לפרקליטים שלום,

מצ"ב לעיונכם דו"ח הצוות ל"בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות" שהוגש באפריל 2012 ליועץ המשפטי לממשלה.

מסתבר, כי טענות רבות שאנו משמיעים היום כנגד הביקורת הפרטנית על עבודת הפרקליטים, הושמעו בשעתו על ידי חברי הוועדה הנ"ל שמינה היועץ המשפטי לממשלה.

כחברים בצוות מונו בכירים דאז בפרקליטות (מר שוקי למברגר, מר יהודה שפר, מר אלעד רוזנטל ומר עמית אופק) ובמחלקת ייעוץ וחקיקה (גב' אורית קורן, מר מייק בלס), וכן נציגי לשכת היועץ המשפטי לממשלה (מר רז נזרי וגב' נועה מישור). הצוות ישב ארוכות על המדוכה, הופיעו בפניו נציגים רבים, קוימו פגישות רבות ומקיפות, ובכלל זה נסעו חברים בצוות לחו"ל על מנת לבחון את השאלה האם קיים תקדים לקיומו של גוף ביקורת ייעודי על התביעה הממשלתית, וכן כדי ללמוד על אופן הבקרה הקיים ביחידות ביקורת ברחבי העולם ביחס לתביעה הממשלתית.

קריאת הדו"ח מעלה בבירור כי הקמתו של גוף הביקורת במתכונתו הנוכחית סוטה באופן ניכר בסוגיות עקרוניות, וללא כל הנמקה לכך, מהמלצות הצוות המקצועי שהוקם.

וכך נאמר בדו"ח מסקנות הועדה, עד דעת כלל חברי הוועדה:
"על יסודו, הצוות סבור כי אין צורך בהוספה של אמצעי נוסף שייעודו בירור תלונות. ריבוי מנגנונים עלול לעורר קושי וסרבול, שלא יתרום לשיפור מערך הפרקליטות והתביעה, ועלול לשמש ככלי שתוצאתו פגיעה בעצמאות הפרקליטים והתובעים ...שונה המצב לגבי ביקורת מערכתית יזומה על התפקוד הארגוני של מערכי הפרקליטות והתביעה" (סעיפים 102-103 לדו"ח).

המלצתה החד משמעתית של הנהלת הפרקליטות בדו"ח המסכם היתה, ממש כפי שאנו טוענים כיום, כי "אין מקום להקים גוף נפרד ונוסף לבירור תלונות פרטניות כנגד פרקליטים" (סעיף 122), וכי "הקמת גוף ביקורת שיענה לצרכים אלה עומד בניגוד גמור לעקרון עצמאות התביעה, ומגלה גם שאין כדוגמתו בכל העולם" (סעיף 116).

בדיוק כפי שאנו טוענים כיום, עמדו בכירי הפרקליטות בדו"ח על הקושי שב"מינוי גוף ללא הסמכה פורמאלית בחוק שגבולות פעולתו אינם ברורים ותחומי סמכותו אינם קבועים". עוד הוסיפו, כי גוף שכזה "טומן בחובו סיכון לא מבוטל של הרחבה וגלישה במדרון חלקלק של מוסד הביקורת לתחומים שנמצאים בליבת פעולת התביעה ומהווים את הבסיס לעצמאותה" (סעיף 127.1)

יתירה על כן, נציגי הנהלת הפרקליטות ציינו בדו"ח, לעמדתנו בצדק רב, כי "כל גוף ביקורת חדש מחויב להיות בעל סמכות לבקר גם את החלטות היועץ המשפטי עצמו, שאם לא כן לא יהיה בו כדי לתרום משמעותית לאמון הציבור או לתת מענה לביקורת המוטחת בתיקים הרגישים" (סעיף 124.9). עם זאת, גוף הביקורת כיום אינו רשאי לבקר את החלטות היועץ המשפטי לממשלה עצמו (ר' סעיף 3(ד) ל"מסמך העקרונות המסדיר את פעולותיו של מבקר הפרקליטות").

יצוין, כי נציגי הנהלת הפרקליטות בוועדה אף סברו כי יש לדחות את עמדת נציגי ייעוץ וחקיקה ולשכת היועץ שגרסו כי יש לאפשר לנציבות לבחון תלונות פרטניות רק במקרים חריגים (כגון במקום בו התגלה, אגב הביקורת המערכתית, אירוע הדורש לדעת הנציב/ה בירור, או כאשר היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו לברר אירועים ספציפיים, סעיף 135).

בכל אופן, הוסכם על כל נציגי הוועדה פה אחד כי אין כל מקום לאפשר הגשת תלונות לנציבות הביקורת על ידי עורכי דין, נאשמים וכלל הציבור הרחב. כל חברי הוועדה ציינו כי  "יש להיזהר מלייצר כלי ניגוח נגד התובעים שישמשו כדי להטיל מורא ולהרתיעם מלבצע את תפקידם. כלי ניגוח שכאלה עשויים להסיט את המיקוד מניהול הליכים אל עבר התנהלות התובע, ויאפשרו להפוך את המדינה ממאשימה לנאשמת, כאשר התובע עצמו הוא היושב על ספסל הנאשמים" (סעיף 92) – ממש כפי טענתנו כיום.

דא עקא, כי על פי "מסמך העקרונות" המסדיר את פעילותו של גוף הביקורת, רשאי גוף זה "לברר תלונות על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט" – כאמור בניגוד גמור להמלצותיה הגורפות של הועדה המקצועית שהוקמה, ואשר היו מקובלות על כל חבריה פה אחד.

כפי העולה מדו"ח הביקורת הראשון של גוף הביקורת שפורסם בינואר 2015, מטרתו הראשונה של הגוף הינה ביקורת פרטנית, ורק במקום השני מונחת הביקורת המערכתית (ר' עמוד 6 לדו"ח וכן לכל אורך הדו"ח).

כעולה מדו"ח הביקורת, נדונו במהלך תשעת חודשי פעילותו הראשונה של הגוף, 210 תלונות פרטניות, כאשר 205 (!) מתוכן הינן תלונות שהוגשו על ידי הציבור, 4 הוגדרו "בירור יזום של הנציבה" (אך מצוין כי גם הן נוכח פניות שהיו אליה), ופניה אחת על ידי שרת המשפטים לשעבר (ר' עמוד 47 לדו"ח הביקורת).

עינינו הרואות, כי הביקורת הפרטנית אשר מקורה בפניות הציבור, ואשר נדחתה פה אחד על ידי הועדה המקצועית שהוקמה בנושא, הינה לב ליבה של עבודת גוף הביקורת באופן הטומן בחובו סכנה גדולה לעצמאות התביעה, ועשוי להוביל לפגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק ובעצמאות שיקול דעתו של הפרקליט.

עוד חשוב להדגיש כי מנתוני דו"ח הביקורת עולה כי 77% מהתלונות הוגשו נגד הפרקליטות וזאת על אף שהפרקליטים הינם 29% בלבד מכלל המבוקרים. גם נתון זה אומר דרשני ומלמד כי הפרקליטות עשויה להפוך לכלי ניגוח בידי בעלי עניין המעוניינים בהחלשתה, והביקורת למעשה מתמקדת, בש.ג – בנו, הפרקליטים שנמצאים בחזית.

סיכומו של דבר, הקמת גוף ביקורת אשר מברר תלונות פרטניות כנגד פרקליטים עומדת בניגוד למושכלות יסוד של מערכת היררכית, טומנת בחובה סכנה גדולה לעצמאות התביעה, אינה מביאה במניין השיקולים את זכויותיו של הפרקליט כעובד וכנילון, ועתידה להחליש את מערכת אכיפת החוק בישראל.

ארגון הפרקליטים ימשיך בפעולותיו לביטול קיומה של אפשרות הביקורת הפרטנית על מנת
שהפרקליטים יוכלו להוסיף ולבצע את עבודתם ללא מורא, בנחישות ובאומץ, אל מול האתגרים הרבים העומדים בפני החברה הישראלית.


ארגון פרקליטי המדינה
         [תיאור: תיאור: cid:image001.jpg@01D04395.AFBA13A0] <http://goo.gl/g3oQV8>    [תיאור: תיאור: cid:image002.jpg@01D04395.AFBA13A0] <http://www.twitter.com/prklitim>

<פרוטוקול הועדה לביקורת המדינה - 8.7.13.doc>

<image001.jpg>

<image002.jpg>