יוסי שלום,
בתיק בטיפולנו הוגשה תביעה כנגד המדינה ואחרים על ידי קרבן לניסיון רצח שנותר משותק לאחר ששומר בחברת שמירה פגע בו, נדון ל14 שנות מאסר.
גם פה נדונה חובת המדינה בהקשר דומה (חובת ביצוע בדיקות נפשיות), התביעה במחוזי נדחתה. מצ"ב. התובע ערער והתיק בעליון.
גדי
From: Yossi Berechya
Sent: Wednesday, December 03, 2014 4:15 PM
To: Praklitim-Artzi
Subject:
שלום לכולם,
בטיפולי תיק בו עולות העובדות הבאות:
בשנת 1997 אדם רצח תייר באזור אילת. הוא נתפס, הואשם והורשע ברצח בדרגה מופחתת וקיבל 20 שנות מאסר.
הסיבה להקלה בעונשו הייתה שהתברר כי הוא סובל מפגם אורגני במוחו (הידרוצפלוס) וכי הוא העיד שבשנות ה- 70 הוא נלחם ביחידת רימון, ומוראות היחידה השפיעו עליו. לימים ולאחר הרצח
ק"ת הכיר בו ב- PTSD אם כי על הצד המיזערי: 10%.
אותו אדם המשיך לשרת בצבא כקצין עד 1990. עם שיחרורו לאזרחות הוא קיבל ללא שום בעיה, כי אכן לא הייתה כל בעיה, רישיון לנשיאת נשק (אקדח) איתו הוא ביצע את הרצח.
התביעה היא של משפחת הנרצח שתבעה את הרוצח ואותנו. הטענות כלפינו: א. למה לאורך השנים הצבא ומערכת הבטחון לא טיפלו באנשים כמו הרוצח שעבר שירות קשה ומלחיץ. יצויין כי לא היו אינדיקציות
מצידו לכל בעיה נפשית (תלונות/בדיקות וכיו"ב). ב. למה המדינה לא ערכה בטרם אישרה לו רישיון לנשיאת אקדח, בדיקות נפשיות (כאמור לא היו אינדיקציות לבעיה נפשית כלשהיא).
אבקש פסיקה בנושא זה: היקף חובת המדינה לבדוק חיילים לאחר שירותם הצבאי, לאורך השנים גם בהעדר כל אינדיקציה לבעיה נפשיצת או אחרת.
אחריות מדינה למעשי טירוף של עובדי מדינה ו/או מורשים לנשיאת נשק, אשר מבצעים רצח או כל פשע עם הנשק שברשותם.
תודה,
יוסי