נתנאל שלום רב,

 

לפני מספר שנים (2008) התעוררה סוגיה דומה בתיק שלנו.

 

בית המשפט המחוזי בתל-אביב  (כבוד השופטת שיצר) קיבלה את טענתו שאין לבטל את כתב האישום נגד נאשם אשר הוגשו נגדו שני כתבי אישום - הראשון בבית משפט לתעבורה והשני בבית המשפט המחוזי.

 

השופטת קבעה בהחלטתה שאין זהות בין המעשים בגינם הורשע הנאשם בבית המשפט לתעבורה ובין המעשים המיוחסים לו בכתב האישום בבית המשפט המחוזי.

 

 

יחד עם זאת ציינה השופטת כי: 

 

"מן הראוי כי התביעה תשתדל לרכז אישומים כדי להגיש כתב אישום אחד לבית המשפט אשר מוסמך לדון בכל העבירות, אולם העבודה שהוגשו שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים, ע"פ סמכותם העניינית, אין בה פגיעה מהותית בנאשם, שהרי ממילא לא ניתן היה לדון בעניינו בעבירות שאינן בסמכות בית משפט לתעבורה...  ...אני מוצאת להפנות את תשומת לב התביעה כי יש לעשות כל מאמץ כדי לרכז אישומים בתיק אחד באותו בית משפט אשר מוסמך לדון בכולם"  (ה.ש - ס.ל)

 

מצ"ב לעיונך ההחלטה וכן התגובה שלנו לבית המשפט.

 

בהצלחה

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

בתיק שבטיפולנו התעוררה הסוגיה הבאה:

נגד הנאשם הוגשו במקביל שני כתבי אישום – האחד על ידינו והשני על ידי התביעות. כתב האישום שלנו מייחס לנאשם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בכך שניהל מרדף עם שוטרים לאחר ששותפו ניסה לגנוב קטנוע. בתיק התביעות יוחסו לנאשם עבירות רכוש שונות, לרבות נסיון גניבת הקטנוע שבוצע ביום המרדף וכן גניבת קטנועים אחרים שקדמה ליום המרדף.

 

בכתב האישום של התביעות תואר המרדף נושא כתב האישום שלנו, אם כי באופן פחות מפורט, אך לא יוחסה לנאשם שום עבירה הצומחת מעובדות אלה (כגון נהיגה פוחזת של רכב וכיוצא בזה). כאמור תיאור המרדף מופיע בתיק התביעות כתיאור עובדתי בלבד (עובדות רקע), שאף ניתן לומר שהוא מחויב המציאות בהינתן העובדה שהתביעות ייחסו לנאשם השני שם עבירות אותן ביצע גם לפני המרדף וגם לאחריו, ומכאן הצורך בתיאור עובדתי רציף וממצה.

 

עתה, משהודה הנאשם בכתב האישום של התביעות ונידון במסגרת הסדר לעונש מאסר, עותר הסנגור לבטל את כתב האישום שלנו משלושה נימוקים:

-          טענה של "כבר הורשעתי"

-          טענת סיכון כפול – שכן לשיטתו גם אם בתיק התביעות לא יוחסו לנאשם עבירות הקשורות לנהיגה, עצם הודאתו בעובדות העמידה אותו בסיכון להיות מורשע בעבירה שכזו.

-          טענת הגנה מן הצדק – לפיה עצם העובדה ששני כתבי האישום מתייחסים לעובדות חופפות, לצד אמירת התביעות במסגרת הטיעונים לעונש לפיה עובדות המרדף נלקחו בחשבון בגיבוש ההסכמה העונשית, מקימים טענה של הגנה מן הצדק.

 

הטענה נטענה במהלך הדיון, ובית המשפט גילה דעתו כי לכאורה יש טעם בטענת ההגנה מן הצדק (טרם נשמעה תגובתנו).

 

מצאתי מענה בספרות ובפסיקה לגבי הטענה של כבר הורשעתי, אך לא מצאתי התייחסות לעניין טענות הסיכון הכפול (טענה שעל פניה נשמעת פחות משכנעת) ובעיקר ההגנה מן הצדק.

אודה על הפניות, הערות, הארות ותובנות בסוגיה זו.

 

תודה מראש לכל המשיבים, וסליחה על המייל הארוך ועל התפוצה הרחבה.   

 

נתנאל בוג'ו, עו"ד | פרקליטות מחוז מרכז | טל': 03-6970122 | נייד: 050-6216055 | פקס: 02-6462884