שלום,

 

אני מציע שאת השאלות תפנה שלא באמצעות המייל הארצי.

 

אציע שתתעמק מעט בהיבטים המשפטיים שהובילו את פרקליט המדינה להציע את המתחם שהוצע. הם מופיעים הן בפסק הדין והן במייל שלי.

 

תודה.

 

 

תמי ואיתמר שלום

 

קראתי את פסק הדין  בעיון רב

 

אין בו תשובות לשאלות שלי וגם אתם לא מספקים תשובות לשאלות שלי

 

מה השתנה שצריך להסכים לרף תחתון של מע"ת בעבירות שב"ח כשיש פסיקה של בית משפט מחוזי של רף תחתון של חודש ?

 

במה טעו בתי המשפט המחוזיים הללו. במה טעה העליון בפראגין (והנימוק של העליון שזה היה תקופת מעצרו של פארגין אינו נכון בכלל, העליון היה יכול להטיל עליו מע"ת  )

 

אין שום סיבה אמיתית למהפך בפסיקה בעליון למעט  הסכמת המדינה לרף התחתון

 

שלום שיפר, פמ"ד

 

 

שלום שלום,

 

אני מציע שתקרא את פסק הדין במקום להטריד את כולם במיילים. התשובות שם.

 

איתמר.

 

 

תמי שלום

 

יש פסק דין עקרוני של בית משפט העליון לפני הבניית הענישה הקובע עונש של 7 שבועות מאסר לעבירה זו

 

יש פסיקה של חלק מבתי המשפט המחוזיים שהמתחם הוא בין חודש  מאסר ל  6 חודשים

 

הפסיקה של בית המשפט העליון מדברת על כך שמטרת ההבנייה היא להחמיר

 

כך שבעידן ההבנייה דווקא הגיוני שרף הענישה יוחמר.

 

איזה עוד סיבה להורדת רף הענישה ישנה חוץ מהסכמת המדינה שהחליטה פתאום שהרף שנקבע בעבר מחמיר מדי ?

 

שלום שיפר, פמ"ד

 

 

"דומה שאילו לא היינו מתנדבים להנמיך את הרף התחתון אזי לא היינו מקבלים את פסק הדין הזה"

 

דומה שמעולם לא נאמרו דברים כה מנותקים מהמציאות.

 

תמי

 

 

דרורה שלום

 

דומה שניתן ללמוד מתיק זה דווקא את ההפך מטענת הסנגור הארצי .

 

בית המשפט העליון פשוט קבע העונש בהתאם לרף התחתון של המתחם כפי שצפוי מאוד שיקרה לגבי נאשמים שבשל מצוקה כלכלית נכנסים לישראל להתפרנס .

 

דומה שאילו לא היינו מתנדבים להנמיך את הרף התחתון אזי לא היינו מקבלים את פסק הדין הזה .

 

בלשון גוזמא ניתן לאמר כי : בנושא תיקון 113 הרף התחתון של המתחם אינו הדבר החשוב ביותר אלא הדבר היחידי החשוב .

 

מה שלמדנו הוא שמה שחשוב הוא הרף התחתון ואם נבקש ונקבל רף תחתון ראוי אז גם נקבל ענישה ראויה גם בתיקים של נאשמים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי.

 

בעידן של הבניית הענישה חייבים להיזהר מאוד בעת קביעת הרף התחתון במתחם .

 

בית המשפט העליון קבע לגבי הנאשמים הקונקרטיים בתיק  שהואשמו בעבירות שב"ח כי הרף התחתון הוא גם רף הענישה לנעדרי עבר פלילי.

 

יוצא איפוא כי הפרשנות של בית המשפט העליון היא דווקא מאוד לא גמישה .

 

בסה"כ עולם כמנהגו נוהג .מה שכונה לפני תיקון 113 רף הענישה ,הוחלף לאחר תיקון 113  (בעבירות שב"ח) ברף התחתון של המיתחם .

 

 

שלום שיפר, פמ"ד

 

 

 

 

 

 

הי כולם,

 

רק לידיעתכם, שאתמול, בפנאל שהתקיים בנושא תיקון 113 לחוק העונשין - במסגרת טכס השקת ספרם המשותף של פרופ' יורם רבין וד"ר יניב ואקי "דיני עונשין" (מהדורה שלישית) – הסנגור הארצי - תגאה ד"ר יואב ספיר בהישג זה וראה בכך מעין קצה חוט להגמשת פרשנות תיקון 113 לטובת נאשמים.

 

 

דרורה

 

 

דרורה נחמני-רוט, עו"ד

ממונה בפרקליטות המדינה

מחלקת עררים, פרקליטות המדינה

טל':  02-6466562  - פלפ' 0506216001

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

ראו פסק דין שניתן בימים האחרונים ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש ואח' נ' מ"י.

 

פסק הדין ניתן לאחר שהמדינה הסכימה למתן רשות ערעור ולדיון בגלגול שלישי, כדי שבית המשפט העליון ייקבע מהו מתחם העונש הראוי בגין עבירה בודדת של שב"ח, המבוצעת למטרות פרנסה, ללא ביצוע עבירות נלוות ובהעדר עבר פלילי. הצורך בהכרעתו של בית המשפט העליון קם נוכח פסיקות שונות בבתי המשפט השונים.

 

צריך להזכיר כי בשל אילוצי משאבים, מדיניות משטרת ישראל היא להעמיד לדין בגין עבירה זו רק בפעם השלישית. כלומר, כאשר מוגש כתב אישום נגד שב"ח, הוא כבר עבר את העבירה פעמיים, ולא עמד לדין.

 

עמדתה המסורתית של המדינה הייתה שמתחם העונש הראוי בגין עבירת שב"ח למטרות פרנסה הוא בין חודש עד 6 חודשי מאסר בפועל. עמדה זו התחשבה, בין היתר, בעבירות השב"ח הקודמות, שבגינן, כאמור, הנאשם לא עמד לדין, ובצורך הביטחוני להרתיע. המתחם האמור העלה מספר קשיים. ראשית, רף תחתון של חודש מאסר בפועל אינו מתאים לעבירת עוון. זהו רף גבוה מדי. שנית, לא ניתן להתחשב בעבירות קודמת בקביעת המתחם, שכן המדובר בתיקים סגורים. לאור זאת, עמדת המדינה בתיק דנן הייתה כי מתחם העונש הראוי בגין העבירה הוא מאסר על תנאי ברף התחתון ומאסר בפועל בן מס' חודשים ברף העליון.

 

לצד עמדה זו, ביקשה המדינה מבית המשפט כי ייקבע "עונש מתאים טיפוסי" אשר יעמוד על חודש מאסר. זאת, נוכח העובדה כי לרוב, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמו הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה דומות מאוד בכל התיקים, וקשה להצביע על הבדלים בין הנאשמים, בדרך כלל. ביקשנו כי בית המשפט העליון ינחה את בתי המשפט לגזור, ככלל ובנסיבות לא חריגות, עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה, נוכח הצורך בהרתעת היחיד והרבים, העדר אמצעי ענישה מתאימים אחרים, הסכנה הביטחונית הנגרמת מביצוע עבירות אלו, ובהתחשב אף במדיניות המקלה של המשטרה בהעמדה לדין של שב"חים.

 

בית המשפט דחה את עמדתנו על כל חלקיה. ראשית, קבע כי מתחם העונש הראוי בגין עבירת שב"ח למטרת פרנסה הוא בין מאסר על תנאי עד חמישה חודשי מאסר, הכולל גם מאסר על תנאי. כלומר, צרוף תקופת המאסר בפועל והמאסר על תנאי לא יכול לעלות על חמישה חודשים. נוסף על כך, בית המשפט דחה את בקשתנו לקבוע "עונש מתאים טיפוסי". בית המשפט לא מצא כי הצורך בהרתעת היחיד והרבים מצדיק קביעת עונש מאסר בפועל. בית המשפט אף לא קבל את עמדתנו באשר לעוצמת הסכנה הביטחונית הכרוכה בעבירות שב"ח כשהן מבוצעות לצרכי פרנסה, ואף לא קבל את עמדתנו כי יש להתחשב במדיניות המקלה של המשטרה בהעמדה לדין, בקביעת העונש. נוסף על כך, בית המשפט קבע כי מתחם הקנס בעבירה זו הוא בין 0-2000 ₪, והוסיף כי קנס ייגזר רק בנסיבות חריגות.

 

במקרה דנן, העמיד בית המשפט את עונשם של המבקשים על מע"ת ועונשים נלווים.

 

יש להניח כי עונש זה יחול על כל תיקי השהייה הבלתי חוקית לצרכי פרנסה, ללא עבירות נלוות ובהעדר עבר פלילי.

 

 

 

איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית טיפל בתיק בבית המשפט העליון.

 

 

לידיעתכם ולשימושכם.

 

 

ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית

פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

טל': 02-6466738  פקס': 02-6466252