מעבר לאזכורים שבפסקי הדין, תשומת לבך למגמה, עליה הצביע מחוזי באר שבע:

הפסיקה הרחיבה בעניין זה וקבעה, כי גם הודעה "מאוחרת" יותר קבילה, ובלבד שבזמן שחלף מאז התרחשות הארוע ועד לאמירתה, לא התרחש כל ארוע, שיש בכוחו להקים חשד, שמא הושפע העד שלא לומר אמת".

נראה לי שעשוי להתיישב עם הסיטואציה בה סיפר לאשתו מיד לאחר השחרור..

משה

From: Shlomi Vizen
Sent: Monday, January 26, 2015 2:45 PM
To: Praklitut Plilit - All
Subject: סעיף 10(1) לפקודת הראיות - אמרת קורבן אלימות - סמיכות הזמנים בין מעשה האלימות למסירת האמרה

אני תר אחר פסיקה טובה בסוגיה שבנדון, הנותנת פרשנות מרחיבה וגמישה לסמיכות הזמנים שבין מסירת האמרה ע"י הקורבן למעשה האלימות עצמו, בהתייחס לשתי התיבות "בסמוך לאחריו" או "לאחר שהייתה לו ההזדמנות ראשונה להתאונן עליו".

הסיטואציה היא כדלקמן:

קורבן האלימות, אדם שירו לעברו מספר יריות, מסר לאשתו אמרה בנוגע לזהות היורה ונסיבות הירי, 4 ימים לאחר האירוע. אציין כי מיד ובסמוך לאירוע נעצר הקורבן עצמו, וכאשר השתחרר ממעצרו וחזר לביתו, סיפר מיד על האירוע לאשתו. למחרת הגיעה האישה לתחנת המשטרה וסיפרה על כך לחוקר (שיחתה במשטרה עם החוקר הוקלטה ותועדה בוידאו)

א. האם מוכרת לכם פסיקה לפיה משך זמן של מספר ימים, בנסיבות מסוימות, נכנס לגדרי התיבה "בסמוך לאחריו" או "ההזדמנות הראשונה"? (מוכרת לי פסיקה המקבלת משך זמן של שעות ספורות)

ב. אם בכך לא די – האישה העידה, אך התכחשה לעצם אמירת הדברים והוכרזה כעדה עויינת והודעותיה במשטרה (המוקלטת והכתובה) הוגשו במסגרת חקירתה הנגדית, מה שמצריך קבלת אמרת קורבן האלימות בשילוב עם סעיף 10א.

ג. אדגיש גם שקורבן האלימות עצמו לא שיתף פעולה עם המשטרה ולא הפליל את היורה.

אודה לכל פסיקה יצירתית וטובה בסוגיות הנ"ל