היי לכולם,
בתיק עם 7 נאשמים הוזמן להעיד עד התביעה העיקרי (סוכן) .
לאחר דחיות שונות ומגוונות כולל בקשות פסילה של המותב, הורה בימ"ש לסנגורים לחקור את הסוכן בחקירה נגדית אליה היו אמורים להיות ערוכים (עפ"י החלטות בימ"ש ועפ"י
תכנית המשפט
שהותוותה קודם לכן). לציין כי בדיון שהתקיים במשך יום שלם, בימ"ש שב והורה לסנגורים להתחיל בחקירה נגדית והם סירבו. לכל החלטה כזו התלוותה בקשת פסילה של המותב
שנדחתה (3 פעמים!).
2 מהסנגורים סירבו לחקור את העד בטענה כי לא נערכו (חרף החלטות בימ"ש) , אחד הסנגורים טען כי פוטר ע"י הנאשם ומאחר ובימ"ש לא שחרר אותו מייצוג אינו יכול לחקור
נגדית את העד ללא
אישור הנאשם וכן נוכח ההחלטה שימונה לו סנגור ציבורי (שטרם מונה).
בימ"ש הבהיר
לנאשמים ולבאי כוחם את המשמעות הראייתית בוויתור על חקירתו הנגדית של העד והם הצהירו שהם לא יחקרו וכך היה.
עתה אנו צופים כי בישיבה הבאה יעתרו הסנגורים לאפשר להם לחקור את העד וזאת לאחר שכל יתר הסנגורים יסיימו את חקירתם הנגדית.
אנו מחפשים פסיקה/ החלטות לפיה לאחר שניתנה הזדמנות לנאשמים ולבאי כוחם לחקור את העד ומשוויתרו עליה במודע חרף החלטות בימ"ש
אין לאפשר להם עתה לחקור את העד.
(מוכר לי פס"ד של בימ"ש העליון משנת 95 בעניין
פרשת משולם שם התנהל המשפט כולו ללא הנאשמים וללא סנגורים )
תודה מראש,
שרה טל
פרקליטות מחוז מרכז