הי אביגיל, תודה רבה! רשמתי שאלות למטה, נוכל לדבר עליהן בפע היום.

האם הייעוץ המשפטי של המשטרה והתביעות בתמונה ואנחנו יודעים מה עמדתם? ככל שלא – אנא קבלו מהם עמדה ראשונית. יתכן גם שישנם היבטים שלא חשבנו עליהם הנוגעים אליהם.

יפעת ושושי – האם מעבר לנושאים עליהם עמדה אביגיל ישנם מוקשים פרטניים נוספים שיכולים להתעורר אם יאומץ מודל הכלאיים, במיוחד בראי הבעיות שייצר מודל הקנאביס? (שם אמנם היתה בעיה מרכזית של בדיקת הסם שאין כאן).

אשמח אם תהיה לנו רשימה פרטנית של חסרונות ויתרונות של המודל המנהלי המשולב לעומת אכיפה פלילית מדורגת.

 

תודה,

עמית

_____________________________________________
From: Avigail Sonn
Sent: Sunday, March 25, 2018 2:58 AM
To: Amit Merari
Cc: Lilach Wagner; Yifat Raveh; Einat Gideoni; Gabriela Fisman; Shoshy Friedman Somech; Dana Rothschild; Michal Gold
Subject: RE: מודל אכיפה מנהלי לעבירת צריכת שירותי זנות
Importance: High

 

 

הי עמית,

לקראת הפ"ע והישיבה אצל השרה, רציתי לעדכן קצת לגבי המשך בירורים פנימיים שעשינו בנוגע למודל המנהלי – בהמשך למייל הראשון ששלחתי לך בנושא (ראי מטה).

 

בגדול המטרה שלנו היתה לנסות לבנות מודל אכיפה מדורג, כפי שהומלץ בדו"ח, גם בוורסיה המנהלית. על פני הדברים זה לא נראה בלתי אפשרי וגם ההבדלים דה פקטו בין שני המודלים לא בהכרח משמעותיים. החיסרון המרכזי של המודל המנהלי הוא שבשל חוסר ההתאמה של עבירה מהסוג הזה למודל רגולטורי של עבירות מנהליות, גם אם נצליח לגבש מודל – מדובר במשהו ראשוני וחסר תקדים ולכן זה מלווה בחוסר ודאות ובהחלט סביר שיתעוררו קשיים נוספים שאנחנו לא צופים כרגע.

 

לגופו של עניין להלן תזכורת תמציתית לגבי הסוגיות שבררנו וגם בירורים נוספים שעשינו מאז המייל הקודם:

1. חקירה פלילית: כפי שכתבתי בפעם שעברה, על אף שזה נדיר, קיימת כפי הנראה אפשרות לבצע חקירה פלילית רגילה ורק אז להחליט על הטלת הקנס (במקום להטיל קנס במקום, כפי שנהוג בד"כ בעבירות מהסוג הזה). לפיכך אם יוחלט על עבירה מנהלית, בשל אופי העבירה, יהיה צורך בחקירה פלילית.
2. אכיפה מדורגת: כפי שכתבתי בפעם שעברה, יש אפשרות לקבוע בהנחיות שיוגש כת"א בפעם השלישית שבה אדם נתפס מבצע את העבירה. מבירור עם יפעת ושושי עולה שהגורם התובע יכול לעבור הכשרה ייעודית וגם להיות זה שמאשר את הטלת הקנס בפעמיים הראשונות (כדי לוודא שאכן קיימת תשתית ראייתית מספקת לכת"א בטרם הטלת הקנס). לא היינו בטוחות אם הגורם התובע יהיה המשטרה או הפרקליטות, לאור העובדה ששאר עבירות הזנות נאכפות על ידי הפרקליטות, אך מצד הפרקליטות נאמר לנו שאין מניעה שאת העבירה הספציפית הזאת תאכוף התביעה המשטרתית, ולכן הם יוכלו גם להיות הגורם שמאשר את הקנסות (מה שיותר מתאים מאשר שהפרקליטות תתעסק עם קנסות מנהליים).

רק נזכיר שהאפשרות שהמשטרה תאכוף עבירה מנהלית לא ממש קיימת היום, אלא תלויה בתיקון חקיקה לחוק העבירות המנהליות – שהתזכיר לגביו כבר הופץ. צריך יהיה לוודא שהתיקון הזה מושלם (או אפילו להפוך אותו לתיקון עקיף אצלנו אם צריך) כדי שהמודל המנהלי יהיה ישים.

            מדוע מוצע לעגן בהנחיות בשונה ממודל הקנביס שם מעוגן בחקיקה? (הכוונה שלי להבין את ההבדל, ללא נטיה כרגע למודל זה או אחר, כידוע מודל הקנביס מרובה בעיות)

3. לעניין הפעמיים הראשונות: אפשרות אחת היא קנס בפעם הראשונה וקנס מוגדל בפעם השניה. מכיוון שעולה חשש שסנקציה כספית לא תשיג כלום מלבד "התייקרות" של שירותי המין, רצינו למצוא דרך לשלב את הג'ון סקול בשלב הזה (בהתחשב בכך שבפעם השלישית – כשמוגש כת"א – א"א לסגור את התיק בהסדר כי זאת עבירה מנהלית).

האם ויתרנו על אפשרות לתקן את חוק הסדר מותנה?

כפי שכתבתי בפעם שעברה, על מנת לעגן אפשרות כזאת נראה שיש צורך בתיקון חקיקה לחוק העבירות המנהליות. בררנו את האפשרות הזאת קצת יותר לעומק עם יפעת ושושי בשבועות האחרונים, ומטבע הדברים זה לא פשוט.. הרעיון הוא שבחוק העבירות המנהליות תעוגן הסמכות לעשות שימוש ב"אמצעי מתקן" ואילו האמצעי הספציפי של מעין "ג'ון סקול" יעוגן בתקנות העבירות המנהליות ספציפית לגבי העבירה של צריכת שירותי זנות בגיר. יש כמה סוגיות שייתכן שצריך יהיה לעשות לגביהן התאמה של הדינים הכלליים של עבירות מנהליות ולקבוע הוראות ייחודיות, למשל:

אוכלוסיות מיוחדות – יש להניח שגם אם תגובש תכנית "ג'ון סקול" שכזו, היא לא תהיה מותאמת לכל האוכלוסיות (שפות זרות, בעלי מוגבלות וכדו'). חשבנו על האפשרות לקבוע בתקנות שתהיה סמכות לאשר להם כי הם עמדו בתנאי הקורס גם ללא השתתפות (למשל להסתפק במענה חלופי נקודתי כמו מפגש פרטני עם גורם טיפולי רלוונטי במקום השתתפות בקורס עצמו או משהו כזה).האם קושי זה אינו קיים גם במודל פלילי, בהנחה שגם שם ישולב גון סקול? (יתכן שגם סוגיית הנגישות במידה מסויימת, על אף שסד הזמנים רלוונטי פחות).

תדירות ונגישות הקורסים – יש להניח שהפריסה של הקורסים לא תהיה בתדירות ובנגישות דומה למה שיש למשל בקורס נהיגה מונעת, ולכן צריך יהיה לקחת בחשבון שהקורס עשוי להתקיים תקופה משמעותית אחרי שהסנקציה הזאת מוטלת על צרכן הזנות או באזור אחר בארץ, וכן את האפשרות שהוא לא יוכל להשתתף בדיוק במועד ספציפי ומה יהיו ההשלכות. גם כאן יתכן שתידרש התאמה של הדין הכללי כי הדין כיום מאפשר לכל היותר 120 יום לתשלום הקנס המנהלי.

סנקציה בגין אי השתתפות בקורס – נראה שאין אפשרות לקבוע שאי עמידה בתנאי הקורס תגרור הגשת כת"א בשל הוראות החסדפ בעניין סגירת תיק מותנית ולכן הסנקציה צריכה להיות קנס מוגדל (מוגדל מאד). אנחנו בהתלבטות האם הסנקציה בגין ביצוע העבירה צריכה להיות הקורס עצמו (וקנס מוגדל כסנקציה לאי השתתפות בקורס) או שבעצם הקנס המוגדל יוגדר כסנקציה בגין "הפרה חוזרת" כאשר הקורס הוא מעין 'אמצעי תיקון' שמאפשר להימנע מהקנס המוגדל. על פניו האופציה השניה יותר "אלגנטית", אך חשוב לנו שבהפרה השניה יידרש הצרכן מפורשות להשתתף בקורס ושזה לא יהיה תלוי ביוזמה שלו לבקש להמיר את הקנס בקורס – ז"א שזה יוצג כדרישה לכתחילה ולא רק "באותיות קטנות" אם הוא מטריח את עצמו להתעמק.. יכול להיות שזה יכול להיפתר בניסוח מותאם של הדו"ח.

גובה הקנסות – בפעם הראשונה הקנס צריך להיות מותאם פלוס מינוס למחיר של שירותי זנות (לא נעים להגיד...) כדי שלא ישתלם... נראה לי שאלפים בודדים זה הגיוני (כמובן שעוד יתברר). לעומת זאת בפעם השניה אנחנו חושבות שצריך לקבוע קנס מוגדל מאד (פי כמה מהפעם הראשונה) כדי לתמרץ אנשים להשתתף בקורס ולא להסתפק בתשלום (כדי להימנע מהבושה), שהרי יש לאדם אפשרות להימנע מהתשלום ע"י ההשתתפות בקורס ולכן לא נדרש לקבוע מחיר "סביר". אזכיר כי גובה הקנסות, אם אני מבינה נכון, הוא קשיח וקבוע בתקנות עצמן.

מה בפעם הראשונה ומה בפעם השניה – עלתה התלבטות האם לאפשר להשתתף בקורס כבר בפעם הראשונה (במקום הקנס), למשל אם מישהו מבקש זאת. לי על פני הדברים נראה נכון לקבוע מדרג קבוע של סנקציות, כאשר נראה לי הגיוני לנסות להרתיע בשלב הראשון ע"י סנקציה יעילה ומיידית יותר (קנס) ובפעם השניה ע"י הקורס (שבכל זאת דורש הקצאה של משאבים וכו'). כמו כן אני לא חושבת שצריך להתחשב באינטרס הכספי של צרכן זנות שלא יכול להרשות לעצמו לשלם את הקנס הראשון... מה גם שאם אדם עובר את הקורס בפעם הראשונה ונתפס פעם נוספת – מה הטעם להטיל עליו קנס...? האם זה צריך להוביל לכת"א כבר בפעם השניה..? בקיצור – זו הנטייה שלי אם כי לא לובן עד הסוף (אפשר כמובן לטעון מהכיוון השני שהקורס יותר אפקטיבי ולכן יש לנו אינטרס שישתתפו בו כמה שיותר מוקדם).

4. רישום פלילי: מבירור נוסף עם גבי נראה שהמשטרה מתייחסת לרישום של עבירות מנהליות בדיוק כמו עבירות קנס ולכן בעצם אין כל ציון שלהן במרשם הפלילי הרגיל של אדם – גם לא לאחר הגשת כת"א או הרשעה. לדעתי זה פחות אידיאלי ומקל מדי עם הצרכנים. בכל מקרה גבי אמרה שהיא תבדוק שוב את הפרטים ליתר ביטחון וגם ציינה שייתכן שיעשו תיקון חקיקה כללי בהקשר הזה.

נדמה לי (ואולי אני טועה) שהעניין המרכזי שהשרה מסתייגת ממנו בהקשר של אכיפה פלילית בעניין זה הוא הרישום הפלילי.

5. קטינים: כזכור, במסגרת הדו"ח צוין מפורשות שהנושא של צרכני זנות קטינים לא נדון במסגרת הוועדה וכי יהיה צריך להידרש אליו בהמשך. הנושא עלה שוב במסגרת הבירורים שלנו לגבי המתווה המנהלי – כיצד הוא ייושם כלפי קטינים והאם תהיה אפשרות להחריג אותם באופן כזה או אחר בשל המורכבות. מההתייעצות עלה שפרקטית ניתן לחשוב על פתרונות (למשל לקבוע בהנחיה שלא יאכפו נגדם את העבירה המנהלית או להחריג אותם מהעבירה עצמה בהוראת שעה), אבל הדבר הנכון יהיה לקיים ישיבה מסודרת עם הגורמים הרלוונטיים (רווחה בעיקר) ולהחליט בנוגע לשאלת תחולת העבירה על קטינים ובאלו נסיבות, וזאת במהלך גיבוש תיקון החקיקה ולא להשאיר את זה לאח"כ. מיכל הציעה שאם יש דחיפות בפרסום התזכיר – שיצוין בתזכיר שנושא זה ילובן בשלב ההערות לתזכיר.

 

זהו נראה לי – כאמור, זה לא קלאסי, זה חסר תקדים ולכן גם מעורר הרבה שאלות ומורכבויות. זה כמובן לא אומר שזה בלתי אפשרי. אציין שהיו כאלה (עינת ומיכל למשל. אולי עוד שאני לא זוכרת) שחשבו שעדיף כבר לחוקק משהו חדש לגמרי מאשר לנסות להתאים מודל קיים (כמו המודל של עבירות מנהליות) בגלל שזה מייצר עיוותים. אני כשלעצמי לא כ"כ רואה מה היתרון בזה ודווקא חושבת שזה פתח ליותר לקונות וסוגיות שלא נחשוב עליהן מראש. אבל כמובן שאפשר גם לחשוב על כיוון כזה.

 

כולן – מוזמנות כמובן לתקן/לחדד/להוסיף איפה שצריך!

 

שבוע טוב, אביגיל.

_____________________________________________
From: Avigail Sonn
Sent: Monday, February 12, 2018 12:57 AM
To: Amit Merari
Cc: Lilach Wagner; Yifat Raveh; Einat Gideoni; Gabriela Fisman; Shoshy Friedman Somech; Dana Rothschild
Subject: מודל אכיפה מנהלי לעבירת צריכת שירותי זנות

 

 

הי עמית,

 

לקראת הדיון מחר בוועדה לקידום מעמד האישה רציתי לעדכן אותך בהתייעצויות הפנימיות שקיימנו לגבי מודל מנהלי לעבירה של צריכת שירותי זנות – לא כדי שנציג את זה בדיון כמובן, אלא רק כדי שתהיי מודעת לעבודה שנעשתה ולהיתכנות של חלופה למודל הפלילי שהצענו במסגרת הדו"ח. אני אתאר להלן את מסקנות ההתייעצויות כפי שאני מבינה אותה, שימי לב שלמטה יש שרשור של ההתייעצויות הפנימיות (מבחינת העברת המייל הלאה).

 

כידוע לך, במסגרת גיבוש הדו"ח בחנו את שתי האפשרויות האכיפתיות והגענו למסקנה שהמסלול הפלילי יותר מתאים מהסיבות הבאות:

1. עבירות מנהליות מתאימות ככלל לעבירות שלא נלווה להן היבט מוסרי אנטי חברתי;
2. הסנקציה היא קנס כספי בלבד ולכן זה עלול להיתפס כהתייקרות של שירותי המין בלבד;
3. העבירה היא עמומה ולא ניתן לגבש את התשתית לכתב אישום 'על המקום' אלא תידרש חקירה פלילית, מה שלא מתאים לאכיפה המנהלית וגם פוגע ממילא ביתרון של היעילות שמאפיין את המסלול הזה.

לפיכך גיבשנו לצורך הדו"ח מודל לאכיפה פלילית בלבד, אשר למעשה מעוגן בהנחיות פרקליטות בלבד, לפיו האכיפה תהיה לפי מודל מדורג: בפעם הראשונה התיק ייסגר לאחר חקירה באזהרה, בפעם השניה הוא ייסגר בתנאים לפי החסדפ – כאשר דובר בעיקר על תנאי של השתתפות בג'ון סקול אם כי לא רק, ובפעם השלישית יוגש כתב אישום. המסלול הפלילי נראה לנו מתאים יותר גם בגלל ההיבט האנטי חברתי אבל גם (ואולי בעיקר) בגלל שזה מודל אכיפתי שמוכר לנו – עבירה פלילית רגילה וקביעת אופן האכיפה במסגרת הנחיות פרקליטות.

 

נוכח ההסתייגויות של השרה לגבי עבירה פלילית חשבתי שכדאי להקדים תרופה למכה ולברר את ההיתכנות של מודל מנהלי. עם זאת אדגיש כי כפי שאת יודעת לא רק ההסתייגויות של השרה עמדו לנגד עיניי אלא גם קשיים שעלו במסגרת הגיבוש של המודל המוצע בדו"ח. זאת, לאור המגבלות בחסד"פ שמאפשרות לסגור תיק בהסדר רק לגבי "עבריינים נורמטיביים" בעלי עבר נקי חמש שנים ולאור הגישה של הפרקליטות שהתנגדה לראות בעבירה המדוברת כזו שמצדיקה מודל אכיפה ייחודי ואף לחצה כל הזמן להחמיר בנסיבות שייקבעו בהנחיות (למשל נסיבות מחמירות – שאפשר להתווכח לגבי ה"חומרה" שלהן – שבהן אפשר יהיה להגיש כתב אישום כבר בפעם הראשונה או השניה). קיבלתי את התחושה שאם נלך על המודל הפלילי אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו העבירה היא עבירה רגילה ככל העבירות ואילו האכיפה המדורגת, אם היא בכלל מיושמת, תהיה לגבי נאשמים ספציפיים שאולי היו נוקטים בגישה מקלה לגביהם כבר היום גם בלי הנחיה מכוח הדין הכללי (הסמכות הכללית לסגור תיק מחוסר עניין לציבור והסמכות הכללית לסגור תיק בהסדר). זאת, בניגוד לתפיסה שלנו, לפיה קביעת עבירה פלילית חדשה על מי שצורך שירותי זנות מצדיקה כשלעצמה מודל אכיפה ייחודי שייקח בחשבון את הראשוניות של העבירה ואת המורכבות שלה, ויחיל מודל אכיפה אחיד ביחס לעבירה ולא רק ביחס לעבריינים בעלי מאפיינים מסוימים (שזה הרציונל שעומד כיום בבסיס הסדר מותנה). אי לכך סברתי שיש יתרון בהמשך בחינת המודל המנהלי, שכן עשויות להיות לו יתרונות על פני המודל הפלילי, בעיקר האפשרות לגבש מודל אכיפה אמיתי ולהימנע מהיגררות לאכיפה פלילית רגילה לכל דבר.

 

לעניין המסלול המנהלי אקדים ואומר שני דברים:

1. הקושי המרכזי שהתמקדנו בו בגיבוש המודל המנהלי הוא הקושי המשפטי באכיפה של עבירה פלילית עמומה באמצעות עבירה מנהלית. לגבי שני הקשיים האחרים שמנינו במסגרת הדו"ח, לדעתי הם לא מציבים קושי אמיתי ביחס לשימוש בעבירה מנהלית מהטעמים הבאים:

לעניין ההיבט האנטי חברתי של העבירה, אני לא חושבת שמדובר בקושי שלא ניתן להתגבר עליו, מפני שכפי שעולה מהניתוח המשפטי במסגרת הדו"ח, עבירת צריכת שירותי זנות היא סוג של 'יציר כלאיים' בין mala in se לבין mala prohibita: מצד אחד העבירה מבוססת על נזקים שנגרמים כתוצאה מתופעת הזנות ויש נפגע עבירה מהצד השני שלה. מצד שני הנזק שעליו ביססנו את העבירה הוא "נזק מצטבר" והלכה למעשה הנזק שלכאורה נגרם כתוצאה מההתנהגות אינו מהווה יסוד מיסודות העבירה אלא נשען על מידע מחקרי סטטיסטי שמצביע על נזקים שונים שנגרמים כתוצאה מחיים במעגל הזנות. זאת גם הסיבה שבשלב מסוים בתהליך גיבוש הדו"ח את בעצמך השווית את העבירה לעבירות בתחום הרגולציה – שגם בהן לא נדרש להוכיח בכל מקרה ומקרה את הנזק שנגרם ואף על פי כן אפשר להפליל. עבירות רגולטוריות הן כמובן mala prohibita. זאת גם הסיבה שבסופו של דבר הדו"ח קובע שהעבירה תהיה במדרג חומרה נמוך. נכון שהעבירה אינה עבירה מניעתית, כמו רוב עבירות הרגולציה, אבל מהתמונה הכללית עולה שמדובר בעבירה בעלת מאפיינים מורכבים שהסיווג שלה אינו חד משמעי, ולדעתי זה מאפשר לבחור בין מסלול מנהלי למסלול פלילי בהתאם לשיקולים האחרים שעומדים על הפרק.

לעניין החשש מסנקציה כספית בלבד לעבירה שמניעיה אינם כלכליים ומ"התייקרות" של שירותי המין בלבד, גם כאן אני לא חושבת שמדובר בקושי אמיתי מכיוון שממילא עמדתנו היא שהאכיפה צריכה להיות במודל מדורג שבמסגרתו מוגש כתב אישום בפעם השלישית – בין אם מדובר במסלול פלילי ובין אם מדובר במסלול מנהלי, ולכן לא מדובר באכיפה שמסתכמת בקנסות בלבד.

2. בסופו של יום אני לא חושבת שהפער בין מסלול מנהלי למסלול פלילי הוא משמעותי, משום שבכל מקרה עמדתנו היא, כאמור, כי העבירה צריכה להיאכף על פי מודל אכיפה מדורג שבמסגרתו בפעמיים הראשונות שאדם מבצע אותה ייעשה ניסיון להרתיע אותו מבלי להפוך אותו לעבריין פלילי – בין אם זה באמצעות סגירת תיק באזהרה, באמצעות הטלת קנס, הטלת תנאים לסגירת תיק, ג'ון סקול וכיו"ב – ואילו בפעם השלישית הוא יועמד לדין פלילי על כל ההשלכות הנובעות מכך. את המודל העקרוני הזה אנחנו מנסים ליישם במסגרת של אכיפה פלילית או במסגרת של אכיפה מנהלית. ההבדל בין המסלולים בא לידי ביטוי בשאלה מה קורה באותן פעמיים ראשונות שאדם נתפס – האם משתמשים בסגירת תיק או סגירת תיק בהסדר או שמשתמשים בסנקציות מנהליות. לכן לדעתי ההבדל בין המסלולים אינו דרמטי, משום שהמבנה העקרוני שלטעמנו צריך להתקיים – בא לידי ביטוי בשניהם. המסלול הפלילי אמנם יותר מוכר לנו ויותר נוח לנו לעבוד אתו בשל הגמישות הרבה המתאפשרת במסגרת הנחיות פ"מ, ואילו במסלול המנהלי מדובר בעבירה "לא טבעית" עבורו, אבל זה לא בהכרח אומר שזאת בחירה פחות טובה. למעשה, יתכן שעיגון יותר 'מהודק' של מודל האכיפה, במסגרת עבירה מנהלית, הוא דווקא עדיף על פני הגמישות והנזילות שבהנחיות פ"מ (שבסופו של דבר תמיד חוזרות ל"כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו" שלא בטוח שנכון במקרה הזה).

 

להלן המסקנות לעניין ההיתכנות של מודל מנהלי לעבירת צריכת שירותי זנות, כפי שאני מבינה אותן (והמכותבות מוזמנות לתקן אותי כמובן):

 

1. חקירה פלילית של העבירה: הקושי המרכזי שהתעורר ביחס למודל המנהלי הוא כאמור האופי העמום של העבירה והקושי להיווכח שהיא בוצעה על ידי "פקח" במקום. כפי שצוין בדו"ח, ניתן להטיל קנס מנהלי רק לאחר שקיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום בגין העבירה הפלילית, בין היתר בשל האפשרות להגיש בקשה להישפט. עם זאת, מהנחיית היועץ בעניין עבירות מנהליות עולה שניתן לבצע חקירה פלילית, לרבות חקירה של הנקנס עצמו, גם ביחס לעבירה מנהלית. המשמעות היא שהקנס מוטל רק לאחר שנעשתה חקירה, לרבות חקירה באזהרה, וגובשה התשתית הראייתית לביצוע העבירה. אמנם זו לא דרך המלך בעבירות מנהליות, וככלל עבירות אלו הן עבירות פשוטות שהפרתן ניכרת לפקח בשטח, אך לפי ההנחיות זה לא בלתי אפשרי. בפועל זה כנראה לא יהיה חסר תקדים, שכן העבירה של העסקת עובד זר היא עבירה שנאכפת כבר היום כעבירה מנהלית על ידי משרד העבודה/כלכלה (אני לא בטוחה..) על אף שהיא מצריכה חקירה לשם ביסוס התשתית הראייתית (למשל יחסי עובד מעביד). בפועל מי שאחראי על אכיפת עבירה זו (ליאוניד קוגן) תיאר לנו שהם מבצעים חקירה פלילית ורק אח"כ מחליטים האם בוצעה עבירה ומה הסנקציה המתאימה (קנס או כתב אישום).

בהקשר זה אציין שבמסגרת העבודה על הדו"ח הועלה רעיון של חזקה עובדתית לפיה מי שנמצא בבית בושת – חזקה עליו שצרך שירותי זנות אלא אם הוכיח אחרת. בסופו של דבר נראה שזה לא פיתרון נכון: ראשית, משום ש"בית בושת" לא מוגדר בדיוק כמו ש"מעשה זנות" לא מוגדר ולכן זה לא באמת פותר את הבעיה. שנית, משום שלא בטוח שיש הצדקה לקביעת חזקה כזאת, שהרי יתכן מאד שיהיו אנשים בבית בושת שאינם צורכים זנות (כמו הנשים עצמן), במיוחד בהתחשב בעובדה ש"בית בושת" – מקום שמשמש לשם מעשה זנות – עשוי לחלוש על מקומות כמו מלונות ומועדוני חשפנות בהם נראה שההצדקה לחזקה עובדתית כזאת אינה מתקיימת. שלישית, משום שמלבד הספק לגבי ההצדקה העובדתית (שהיא התנאי הראשון לקביעת חזקה) גם התנאי השני לקביעת חזקה לא בטוח שמתקיים – יתרון משמעותי של הנאשם להפריך ראייתית את החזקה לעומת היכולת הראייתית של התביעה להוכיח את התקיימותה. אם תיקבע חזקה כזו, לא ברור איך האדם שנתפס בבית בושת יוכל להוכיח שהוא לא צרך שירותי זנות.

2. אכיפה מדורגת: כאמור לעיל, העיקרון המנחה של הדו"ח בנוגע לאכיפת העבירה של צריכת שירותי זנות הוא שימוש בסנקציות רכות יותר ופליליות פחות בפעמיים הראשונות והגשת כתב אישום בפעם השלישית. לפי הנחיית היועץ לעניין עבירות מנהליות תובע מוסמך להגיש כתב אישום בשל עבירה מנהלית, כאשר ניתן לקבוע בהנחיות באלו נסיבות ייעשה שימוש בסמכות זו. משכך, גם במסלול מנהלי יש אפשרות לקבוע כי בפעם השלישית שאדם נתפס מבצע את העבירה הוא יועמד לדין. זו ההנחיה הקיימת כיום לגבי העבירה של העסקת עובד זר שהתייחסתי אליה לעיל. בהקשר זה יודגש כי לפי החסדפ לא ניתן לסגור תיק בהסדר כשמדובר בעבירה מנהלית או בעבירת קנס, ולכן אם וכאשר מגיעים לאותה פעם שלישית ומעמידים לדין – המשמעות היא שאין אפשרות לסגור את התיק בהסדר אלא בהכרח כתב אישום.

לעניין הפעמיים הראשונות – ברירת המחדל היא שהסנקציה תהיה קנס כספי בלבד, כאשר יש סמכות לקבוע סכומים שונים בתקנות (קנס גבוה יותר בפעם השניה למשל). לעניין שימוש בסנקציות מגוונות יותר במסגרת האכיפה המנהלית, נראה כי נכון להיום לא קיימת סמכות כזו. בהמשך אתייחס לאפשרות שעלתה ליצור סמכות כזו באמצעות תיקון חקיקה.

אזכיר כי המשמעות של קנס מנהלי היא שהאדם הורשע בעבירה והיא כופרה לו. אני לא יודעת איך ייראו ההנחיות לעניין הגשת כתב אישום וייתכן שנוכח הצורך לגבש תשתית ראייתית הקנס המנהלי יוטל על מי שיודה בעבירה ואילו מי שיכחיש – יוגש נגדו כתב אישום וינוהל נגדו הליך פלילי (בדומה למה שקורה לגבי הסדר מותנה). כשלעצמי אני לא רואה קושי בהנחיה כזו. מה גם שצריך לקחת בחשבון שההודאה של הנקנס תוכל לשמש את התביעה בהליך הפלילי נגד העבריינים החמורים יותר (הסרסורים, מנהלי בתי הבושת וכו'), והיתרון בתשלום קנס במקום ניהול הליך פלילי הוא משמעותי כך שהוא עשוי להוות תמריץ אפקטיבי ללקוחות להודות בצריכת שירותי הזנות – ובכך להפליל את העבריינים החמורים יותר.

3. רישום פלילי – עבירה מנהלית, כמו עבירת קנס, אינה נכללת במרשם הפלילי של אדם. עם זאת במצב שבו מוגש כתב אישום בגין עבירה מנהלית הדבר כן יופיע במרשם הפלילי (וזאת בשונה מעבירת קנס שגם אם מוגש כת"א אינה נכללת במרשם) (גבי אני מקווה שאני מדייקת פה. זה מה שאני הבנתי..). משכך, להבנתי, המשמעות היא שאם העבירה של צריכת שירותי זנות תיקבע כעבירה מנהלית, הרישום הפלילי יופיע רק לגבי מי שהועמד לדין (נתפס בפעם השלישית).

כמו כן בדקנו האם במצב שבו נדרשת חקירה פלילית, לרבות חקירה באזהרה של הנקנס, בגין עבירה מנהלית – האם גם אז לא יופיע רישום או שעצם החקירה באזהרה תגרור בהכרח פתיחת מב"ד אצל אותו אדם. גבי השיבה לנו שגם אם הנקנס נחקר באזהרה זה לא גורר רישום של מב"ד משום שההתייחסות לעבירות מנהליות היא כמו לעבירות קנס, לגביהן יש מרשם נפרד, מכוח תקנות המרשם הפלילי, שלא נכלל במרשם הפלילי (שוב – גבי – מוזמנת לחדד. מקווה שאני מדייקת).

4. אמצעים שניתן יהיה לנקוט בהם בפעמיים הראשונות – האם אפשר לשלב ג'ון סקול ולא רק קנסות מנהליים: כמו שציינתי, נכון להיום הסמכות היחידה שקיימת ביחס לעבירות מנהליות היא הטלת קנס כספי. משכך, ובהתחשב בהוראות החסדפ ששוללות סגירת תיק מותנית בעבירות מנהליות, התוצאה היא שבמסלול המנהלי אין אפשרות לשלב אמצעי חינוכי-טיפולי כמו ג'ון סקול בטרם הגשת כתב האישום (אולי אפשר במסגרת העונש). נראה כי זהו החיסרון המרכזי של המסלול המנהלי. לעניין זה יודגש כי לא בטוח שלמסלול הפלילי יש יתרון משמעותי בהיבט הזה נוכח תנאי הסף של סגירת תיק מותנית שממילא מצמצמים את האפשרות לעשות בה שימוש רק לגבי חשודים בעלי עבר נקי, כך שאנחנו לא יודעים לגבי כמה מצרכני הזנות ניתן יהיה באמת לסגור את התיק בהסדר, גם אם הולכים על המסלול הפלילי.

עם זאת, במסגרת ההתייעצות עלה רעיון לבחון תיקון חקיקה שיסמיך את השר לעשות שימוש ב"אמצעי תיקון" במסגרת אכיפת עבירה מנהלית, אשר פרטיו והשימוש בו יוסדרו בתקנות, ברוח ההסדר הקיים כיום בפק' התעבורה והתקנות מכוחה שמסדירות את השימוש בקורס נהיגה מונעת, ובמסגרת זאת לעגן את השימוש בתכנית טיפולית חינוכית. מדובר ברעיון ראשוני בלבד, והוא לא טריוויאלי משום שבפק' התעבורה מדובר בסמכויות רגולטוריות שמאפשרות שלילת רישיון, בשונה מאשר אצלנו. עם זאת, כפי שתוכלי לראות בהתכתבות מטה, יתכן שניתן לקבוע סמכות עקרונית כזאת בחוק העבירות המנהליות, ובהתאם לכך הסדרה יותר ספציפית ומובנית של אמצעי התיקון הרלוונטיים (בענייננו – ג'ון סקול) בתקנות העבירות המנהליות שיעסקו בעבירה של צריכת שירותי זנות (כמובן שמודל כזה עשוי להיות רלוונטי גם לעבירות מנהליות אחרות, כפי שאני מבינה מיפעת, וזה מבחינתה רק יתרון). לגבי השאלה מה תהיה התוצאה של אי עמידה באמצעי התיקון – כאמור, בתקנות התעבורה התוצאה היא סנקציה רגולטורית של שלילת רישיון שלא רלוונטית בענייננו. על פני הדברים נראה שקנס מוגדל הוא התוצאה שניתן לעשות בה שימוש במסגרת עבירות מנהליות. אנחנו היינו מעדיפות שתהיה אפשרות להגיש כתב אישום בתגובה לאי עמידה באמצעי התיקון, אך זה עשוי לסתור את ההסדר הקבוע בחסדפ. עוד לא לגמרי ליבנו את הנקודה הזאת. לכשעצמי אני חושבת שגם אם נהיה מוגבלים לקנס מוגדל בלבד, זה עדיף מכלום, ובהינתן קנס משמעותי מספיק עשוי בכל זאת לתמרץ אנשים להשתתף בג'ון סקול. אציין שיפעת רואה בחיוב את הרעיון למהלך חקיקתי כזה וסבורה שהוא עשוי להיות מועיל גם להקשרים אחרים, ככל שזה יתאפשר בהיבטים המשפטיים הרחבים יותר (ראי מייל שלה למטה).

5. מי יאכוף: כידוע, כיום האכיפה של עבירות מנהליות נעשית על ידי מפקחים של משרדים, ומלשון חוק העבירות המנהליות אף עולה קושי משפטי שממנו משתמע ששוטר לא מוסמך לאכוף עבירה מנהלית. עם זאת יפעת ושושי הפיצו לא מזמן תזכיר חוק שאמור לתקן את המצב הזה ולהסמיך שוטרים להטיל קנסות מנהליים. בענייננו הכוונה היא שהמשטרה תאכוף את העבירה המנהלית של צריכת שירותי זנות. עם זאת יתכן מאד שכתבי אישום יוגשו על ידי הפרקליטות, לאור העובדה ששאר עבירות הזנות נאכפות על ידיה.
6. מסגרת להנחיות: כיום, כאמור, ההנחיות הן הנחיות פנימיות של משרדים. מכיוון שבענייננו מדובר באכיפה על ידי המשטרה, אני לא בטוחה מה תהיה המסגרת, במיוחד בהתחשב באפשרות שהפרקליטות תגיש את כתבי האישום. לכשעצמי אני חושבת ששווה להתאמץ שהמסגרת לא תהיה הנחיות פ"מ כי אז בעצם שכרנו עלול לצאת בהפסדנו, בהתחשב בקושי הראשוני שהצבעתי עליו ביחס למסלול הפלילי. אם זה אפשרי הייתי מתאמצת שזה יהיה בהנחיות יועץ.

 

לסיכום אציין כי בהתאם לאמור בדו"ח, בחנו גם את תזכיר החוק בעניין הקנאביס, אך נראה כי ההסדרים שנקבעו שם לא כ"כ רלוונטיים לענייננו. תזכיר החוק "ממציא את הגלגל" וכותב איזשהו הסדר מאד ספציפי שמעגן הוראות שונות (לגבי רישום פלילי, סמכויות, ראיות וכו'), שחלק ניכר ממנו מתמקד בתחום הראייתי, וקובע "הנחות" שונות בהקשר הזה, נוכח קשיים ספציפיים שהתעוררו שם. בענייננו לא התעוררו קשיים דומים ואין לנו עניין לעשות שימוש בהסדרים המיוחדים שנקבעו שם. היתרון היחיד שנראה שתזכיר החוק מעניק הוא ההגדרה של הקנאביס כ"עבירת קנס מיוחדת" בפעמיים הראשונות, מה שאפשר לעקוף את הוראות החסדפ לגבי עבירות קנס ולסגור את התיק בהסדר בפעם השלישית. אף על פי כן לא נראה לי שבשביל זה בלבד שווה לקבוע הסדר חקיקתי שלם וחדש, במיוחד בהתחשב בעובדה שגם בעבירת הקנאביס נותר התנאי של העבר הנקי לצורך סגירת התיק בהסדר, כך שהיתרון מוטל בספק. כשלעצמי אני סבורה שהניסיון לחוקק הסדר חדש מאפס ולחשוב על כל ההיבטים שמצריכים הסדרה בהקשר הזה יותר מועד לפורענות וללקונות מאשר יצירת מסלול מותאם של אכיפה פלילית או מנהלית.

 

כאמור, מדובר כמובן בבחינה ראשונית אך היה לי חשוב שתהיי מודעת לכך שקיימת כפי הנראה חלופה למודל הפלילי שהצענו בדו"ח, ובהתחשב בשיקולים השונים שהצבעתי עליהם לעיל, יתכן שאפילו יש לה יתרונות על פני המודל הפלילי (מהבחינה הזו טוב שהדו"ח לא סתם את הגולל על אפשרויות אחרות..). מעבר לדיון מחר, נראה לי נכון לראות בשלב הזה איך השרה רוצה להתקדם ואם היא תבקש להמשיך ולבחון מודל מנהלי – נמשיך לגבש את המודל שתיארתי לעיל. אולי שווה כבר עכשיו ליידע את מורן לגבי הבחינה שעשינו.

 

בהזדמנות זו – תודה רבה לכולן על שיתוף הפעולה! (למרות שהדיונים היו קצת סיזיפיים..), ובפרט לדנה שהתגייסה ונכנסה לעניינים מאד מהר ואזרה את הכוחות לנבור בהסדרים שבחקיקת התעבורה ובתזכיר הקנאביס (ושבלעדיה קשה לי להאמין שהייתי מצליחה להגיע לזה...).

 

נתראה מחר, אביגיל.

 

_____________________________________________
From: Yifat Raveh
Sent: Sunday, February 11, 2018 1:53 PM
To: Avigail Sonn; Einat Gideoni; Shoshy Friedman Somech; Gabriela Fisman
Cc: Dana Rothschild
Subject: RE: התייעצות הפללת לקוחות זנות

 

 

אביגיל שלום,

 

הרעיון של הסמכה לאמצעי תיקון, המקבילה להסמכה הקיימת בפקודת התעבורה, נראה לי רעיון לא רע בכלל, ואפילו אשמח שיהווה תקדים גם בעבירות מינהליות וגם בעבירות קנס

(רק לאחרונה נאלצנו להשיב ריקם רעיון מצויין של עיריית תל אביב לתת לאנשים שעוברים על חוקי עזר בענייני מחלות בעלי חיים לתרום מזמנם לענייני צער בעלי חיים – וחבל. זה נשמע היה אפקטיבי וחינוכי הרבה יותר מקנס).

 

כמובן עלולה לעלות השאלה איך זה מסתדר עם הסדר מותנה. עינת מכותבת וחשוב לשמוע עמדתה.

במובן זה, התקדים של אמצעי התיקון בתעבורה מאד מקל עלינו להגיע למסקנה שזה אפשרי ושזה לא בהכרח סותר. זאת בפרט אם אמצעי התיקון הספציפיים לגבי תחום מסויים יעוגנו בצורה מובנית בחוק (כמו בשיטת הניקוד), ולא יהיו נתונים כמו בהסדר מותנה לשיקול דעת.

 

נ.ב. הנה לא ניזקקת לכך ששושי תשב עליי. הצלחת יפה מאד (-:

_____________________________________________
From: Avigail Sonn
Sent: Wednesday, February 07, 2018 5:07 PM
To: Yifat Raveh; Einat Gideoni; Shoshy Friedman Somech; Gabriela Fisman
Cc: Dana Rothschild
Subject: RE: התייעצות הפללת לקוחות זנות

 

 

הי לכן,

בהמשך למייל הקודם:

 

1. לעניין הג'ון סקול – דנה בחנה הן את תקנות התעבורה והן את תזכיר הקנאביס (יישר כוח דנה!). הרושם שלי הוא שתזכיר הקנאביס לא כ"כ עוזר לנו. בעיניי הוא יותר מדי ממציא את הגלגל – מנסה לכסות את כל ההסדרים הרלוונטיים ולכתוב מחדש, תוך שהוא עושה מישמש מכל ההסדרים הקיימים והרושם שלי הוא שזה מתכון ללקונות ובעיות בהמשך ואני לא חושבת שזה חכם... חשבתי שהיתרון היחיד שלו הוא בקביעה שהפעמיים הראשונות הן עבירות קנס והפעם השלישית עבירה פלילית ולכן אפשר לעשות שימוש בהסדר מותנה, אבל עכשיו אני מבינה שהעקיפה של הוראות החסדפ היא בזכות העובדה שעבירת הקנס "המיוחדת" לא נכנסת לסוגי העבירות שלגביהן א"א לעשות הסדר מותנה לפי החסדפ (קנס, מנהליות וכו'), ואילו אני כן מעדיפה להתלבש על המודל של עבירה מנהלית, כך שממילא לפי החסדפ א"א יהיה לסגור את התיק בהסדר ללא החרגה מפורשת בחוק – מה שהפרקליטות כנראה יעשו אתו בעיות. מה גם שבקנאביס עדיין השאירו את התנאי של העבר הפלילי במסגרת התנאים לסגירת התיק בהסדר וגם זה לדעתי מכרסם ביעילות של ההסדר המותנה ממילא.

נוכח האמור, אני חושבת שאם הולכים על עבירה מנהלית – צריך לנטוש את האפשרות של הסדר מותנה בשביל הג'ון סקול ולבחון אם יש דרך אחרת לשלב זאת בשלב שלפני הגשת כתב האישום. בהקשר זה רציתי לשאול אתכן לגבי ההסדרה של "אמצעי התיקון" בתקנות התעבורה:

אמנם המטריה שונה מאד, כי שם בעצם מדובר בהסדרה של רישוי ואילו אצלנו לא, אבל בכל זאת רציתי לבחון אתכן האם ניתן לשקול תיקון דומה בהקשר שלנו באופן הבא. ראינו שהסמכות לעשות שימוש ב"אמצעי תיקון" בפק' התעבורה מעוגנת בסעיף 69א לפקודה באופן הבא:

69א. (א) שר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע.

(ב) שר התחבורה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה.

(ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה.

 

אמצעי התיקון ואופן השימוש בהם מוסדר בתקנות התעבורה. כך למשל התקנות קובעות מהם אמצעי התיקון, באלו נסיבות מוטל כל אחד מהם על נהג ואת ההשלכות של אי ביצועם:

 

548. אמצעי תיקון

אמצעי התיקון כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:

(1)  קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;

(2)  מבחן עיוני בנהיגה;

(3)  מבחן מעשי בנהיגה;

(4)  פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;

(5)  בדיקות רפואיות.

549. הטלת אמצעי תיקון

(א)  נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.

           (ב)  נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.

           (ב1)        על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.

           (ג)   נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית, לפי תקנה 205 המתאימה לדרגת רישיונות ורשאי הוא להיבחן גם בתקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו.

           (ד)  נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210.

           (ה)  אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.

           (ו)   נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה.

551. ביצוע אמצעי תיקון

(א)  נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי תקנה 549 על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי תקנה 550(א), אלא אם כן נתן לרשות הרישוי, בהודעה מראש, סיבה סבירה לאי יכולתו לבצעם כאמור.

           (א1)        נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי תקנה 549(א) או (ב) ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון.

           (ב)  נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי תקנה 549(ג) או (ד), רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי תקנה 550 בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור – יידחה ביצוע אמצעי התיקון.

           (ג)   לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל.

           (ג1) הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי תקנה 550(א) או 551(ג), לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו.

           (ד)  על אף האמור בתקנה 549, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) על ההחלטה האמורה.

           (ה)  חלפו שישה חודשים מיום שהודע לנהג לפי תקנה 550 על אמצעי התיקון או מיום שהודעה לו החלטתה של רשות הרישוי לפי תקנת משנה (ד), לפי המאוחר, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה בתקנה 550(א) והוראות תקנה 550(ב) יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה, והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה.

 

נוכח האמור אשמח אם תוכלו לחוות דעתכן לגבי ההצעה הבאה:

 

קודם כל, לקבוע בחוק העבירות המנהליות הסמכה דומה לזו הקבועה בסעיף 69א – ז"א הסמכה לשר לקבוע בתקנות אמצעי תיקון לעניין עבירות מנהליות מסוימות. הכוונה היא להסמכה כללית, כי אני לא חושבת שהגיוני לקבוע דווקא ביחס לצריכת זנות, אבל שזה ייושם בתקנות העבירות המנהליות רק לגבי עבירות מנהליות ספציפיות שזה מתאים להן – כמו אצלנו.

בשלב שני, להסדיר את אופן השימוש באמצעי התיקון בתקנות העבירות המנהליות לעניין עבירת צריכת זנות בלבד (בשילוב עם אופן השימוש בקנסות לגבי אותה עבירה?). במסגרת זאת אפשר יהיה לקבוע שבפעם הראשונה יוטל קנס ובפעם השניה יוטל אמצעי תיקון של תכנית טיפולית ואולי אמצעי תיקון נוספים. כמו כן אפשר יהיה לקבוע את התוצאות של אי ביצוע אמצעי התיקון – אני מעדיפה שאי ביצוע אמצעי התיקון יוכל לגרור החלטה על הגשת כתב אישום בגין העבירה המנהלית, אבל אם זה בלתי אפשרי אז אני חושבת שקנס מוגדל זה יותר טוב מכלום (לדעתי זה צריך להיות קנס גבוה מאד כדי שיהווה תמריץ מספק להשתתפות בקורס כזה). אני כמובן לא מספיק מכירה את התקנות האחרות שקיימות היום מכוח חוק העבירות המנהליות ואיזה סוג של הסדרה נעשית במסגרתן (האם גם לגבי גובה הקנס וכו'?) אז אני די מגששת פה באפילה..

 

יפעת ושושי – אשמח שתגידו מה דעתכן לגבי ההצעה האמורה, האם היא טובה, האם היא ישימה, האם מרתיע אתכן שזה בעל השלכות רוחב בלתי רצויות (או שאולי דווקא רצויות..?)

 

2. לגבי המסגרת להנחיות – יפעת האם את חושבת שהנחיות לעניין אכיפת עבירה מנהלית כאמור של צריכת שירותי זנות תוכל להיות בהנחיית יועץ? זאת בהנחה שהאכיפה היא ע"י המשטרה ואילו כתבי האישום יתכן שיוגשו על ידי הפרקליטות.

אציין שאם המודל שהצעתי לעיל הוא אכן אפשרי, ואפשר יהיה להסדיר לפחות חלק מהאכיפה במסגרת התקנות, הרי שזה משאיר עניינים ממוקדים יותר ביחס לאופן האכיפה של העבירה להנחיות הפנימיות, מה שלדעתי טוב יותר.

אנא התייחסותכן גם לעניין זה, תודה!

 

תודה רבה!

אביגיל

 

נ.ב. – שושי אני סומכת עליך לגבי ניג'וז ליפעת! J

_____________________________________________
From: Avigail Sonn
Sent: Sunday, February 04, 2018 11:12 AM
To: Dana Rothschild; Yifat Raveh; Einat Gideoni; Shoshy Friedman Somech; Gabriela Fisman
Subject: RE: התייעצות הפללת לקוחות זנות

 

 

הי לכן,

בהמשך לישיבה שלנו ביום חמישי, שאליה גבי לא הצליחה להצטרף בסוף, שאלתי את גבי לגבי הרישום של חקירה באזהרה במסגרת חקירה של עבירה מנהלית והאם זה אוטומטית מייצר מב"ד או לא. גבי השיבה שההתייחסות לעבירות מנהליות היא כמו לעבירות קנס, לגביהן גם אם מתקיימת חקירה אין רישום במרשם הפלילי לפי תקנות המרשם הפלילי – ז"א מדובר ברישום משטרתי שאינו כלול במרשם הפלילי של האדם. מכאן שגם אם תיעשה חקירה באזהרה בטרם החלטה על הטלת קנס מנהלי בגין צריכת שירותי זנות – זה לא מייצר רישום במרשם.

הנקודה האחרונה שלא מספיק ברורה לי ואשמח ללבן אותה אתכן היא השאלה באיזו מסגרת הנחיות האכיפה של העבירה המנהלית המדוברת צריכות להיכלל. בהנחיית יועץ בנושא עבירות מנהליות נכתב שהנחיות לגבי אכיפת העבירה נעשות בהנחיות אכיפה פנימיות. מכיוון שעבירות מנהליות נאכפות לרוב על ידי משרדים ממשלתיים, הרי שההנחיות הן הנחיות פנימיות של אותו משרד. בענייננו הכוונה היא שהמשטרה תאכוף את העבירה המנהלית ולכן יש פה חוסר תקדים מסוים כי המשטרה לא אוכפת עבירות מנהליות כיום. מה שעוד יותר מסבך זה השאלה מי יגיש את כתבי האישום (בפעם השלישית) – יתכן שזו תהיה הפרקליטות ולא התביעות מכיוון ששאר עבירות הזנות נאכפות על ידה.

האם יש הנחיות דומות לגבי עבירות קנס שנאכפות על ידי המשטרה ובאיזו מסגרת הן נעשות? האם נראה לכן שצריך יהיה לעשות זאת בהנחיית פ"מ או בהנחיית יועץ? (אני מזכירה שהנחיית פ"מ עלולה לרוקן מתוכן את כל היתרון שבעבירה המנהלית....)

אשמח להתייחסויות שלכן. אם אתן חושבות שיותר יעיל להתכנס לעוד פ"ע קצר אז אתאם זאת בשמחה, פשוט אמרתי שאני אנסה לחסוך את זה מכן אם זה נראה לכן מיותר...

 

אציין כי לגבי שאלת הג'ון סקול כרגע לא מצאנו לזה פיתרון, ועדיין אני לא בטוחה שלמודל הפלילי יש כזה יתרון בהקשר הזה לאור המגבלות הקבועות בחסדפ לסגירת תיק בהסדר, אבל ננסה לבדוק בדיוק איזו הסמכה נדרשת לשם כך ואיפה (למשל איך זה מוסדר לגבי קורס נהיגה מונעת), וכן נעבור על ה"ח הקנאביס.

 

תודה ושבוע טוב!

אביגיל

 

-----Original Appointment-----
From: Avigail Sonn
Sent: Tuesday, January 30, 2018 10:00 AM
To: Avigail Sonn; Dana Rothschild; Yifat Raveh; Einat Gideoni; Shoshy Friedman Somech; Gabriela Fisman
Subject: התייעצות הפללת לקוחות זנות
When: ‎יום חמישי 01 פברואר 2018 13:00 עד 14:30 (UTC+02:00) ירושלים.
Where:

 

<div dir="rtl" style="te