Date : 2/14/2018 10:36:25 AM
From : [email protected]
To : [email protected]
Subject : Padi-Mail - 63/18 - Hakika

 

אם אינך רואה מייל זה לחץ/י כאן
לגרסת הדפסה
שיתוף הגיליון בפייסבוק 
www.nevo.co.il פד"י-מייל 63 14/02/2018


תקנות אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות (חסינויות, זכויות יתר ופטורים), התשע״ח-2018 – 994
תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה) (תיקון), התשע״ח-2018 – 996
צו התקנים (איסור ייצור מצרכים) (תיקון), התשע״ח-2018 – 997
תיקון טעויות
תיקון טעות דפוס

 

מינוי יושב ראש ומינוי חברה לוועדה המייעצת לפי חוק האזרחות – 4968
מינוי יושב ראש ומינוי לוועדה המקצועית לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) – 4968
אכרזה בדבר שינוי תקן רשמי – 4968
הודעה בדבר צורך בבחירת דיינים – 4968
הודעות על מתן הוראות ניהול בנקאי תקין – 4968
תיקון טעות סופר לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים – 4969
הודעות על הסמכת פקחים לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות מקומיות (הוראת שעה) (באקה אלגרבייה, באר שבע, כפר סבא, מודיעין- מכבים-רעות) – 4969
הודעה על מינוי ועדת ערר לארנונה (תל מונד) – 4970
הודעות בדבר הצגת לוחות זכויות במקרקעין – 4970
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 4970
הודעות מאת הציבור – 4976

 

הודעה על אמצעים חופשיים לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה) – 4960
רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות – 4960
הודעות על מיזוגי חברות לפי חוק ההגבלים העסקיים – 4961
הודעות על פטור ועל תיקון פטור בתנאים מאישור הסדר כובל לפי החוק האמור – 4962
הודעות בדבר רכישת קרקעות לצורכי ציבור – 4964
הודעה על פתיחת תיקים במסלול הפטר – 4966

 

הודעות מאת הוועדות המחוזיות לפי חוק התכנון והבנייה – 4928
 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע״ח-2018 – 100
 

הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון) (ביטול החוק), התשע״ח-2018 – 96
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 131) (תקיפת עובד חינוך), התשע״ח-2018 – 98

 

1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (רכישה ומכירה של ניירות ערך) (תיקון), התשע"ז-2016
2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי) (תיקון), התשע"ז-2016

 

מוצע לאפשר לעובד שהורהו או הורה בן זוגו חולה להיעדר מעבודתו עד חמש שעות בכל חודש, לשם טיפול בהורה הסיעודי. סעיף זה נועד להקנות לעובד את הזכות להיעדר מעבודתו לשם מתן טיפול הולם בהורהו וזאת בלי לפגוע במשכורתו של העובד.

הצעת חוק זו נועדה להרחיב את סמכויות מועצת ההנדסאים והטכנאים, כך שזו תשמש הגורם הממשלתי למימוש הרפורמה הנדרשת. מוצע להוסיף לסמכות הקיימת של המועצה – הכרה בתארי המכללות הטכנולוגיות – גם סמכויות לעניין הגדרת התארים, וכן הגדרה וחיבור של רצף ההכשרה ויצירתו מחדש, סמכות בעניין תקצוב המכללות וההכרה במכללות, תכנון רב-שנתי של תקציב ההשכלה הטכנולוגית, ויצירת מערך תיאום בין מערכתי בין הגורמים השונים, כולל מערכת ההשכלה האקדמית ומערכת הביטחון

יישובי בקעת הירדן הם נכס אסטרטגי וביטחוני ממעלה ראשונה מיום הקמתם ועד היום. תושבי בקעת הירדן הם מתיישבים שניצבים כחיץ ביטחוני על גבולה של מדינת ישראל ומשמשים כמגן ביטחוני ואסטרטגי עבור המדינה. קיים צורך להבטיח את יכולתה של מדינת ישראל להגן על תושביה ועל ביטחונם.
היות שבקעת הירדן נמצאת תחת שליטה צבאית בשל השתייכותה לשטח C, נוצר מצב לא סביר שבו אין באפשרותם של תושבי בקעת הירדן לפתח את יישוביהם ולהפריח את אזור מגוריהם. מצב זה נוצר גם נוכח אי הודאות בדבר חוקי המקרקעין החלים על אזור בקעת הירדן, וכן בשל בירוקרטיה רבה וחוסר במענה מצד משרד הביטחון. בשל כך, במשך עשרות שנים חבל ארץ זה אינו מפותח כראוי. כמו כן, ישנה אכיפה מוגברת של חריגות בנייה בבקעת הירדן המופנית רובה ככולה לתושבים היהודים בבקעת הירדן, לעומת אי אכיפת הגבלות אלו באשר לתושבים הלא יהודים.
מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את השתייכותה של בקעת הירדן למדינת ישראל, על כל המשתמע משיוך זה, בכפיפות לחוקי מדינת ישראל אשר יאפשרו את הבטחת חייהם וביטחונם של כלל תושבי בקעת הירדן והפרחת חבל ארץ זה.

 

בהצעת חוק זו מוצע להעניק לניצולי השואה הטבה נוספת על ההטבות הקיימות היום, ולקבוע פטור מתשלום עבור חניה לניצול שואה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, בכל מקום שהרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר קבעה שיש לשלם עבור החניה בו

מוצע להסמיך את שר הביטחון בהסכמת ראש הממשלה, להורות על החזקה בגופות מחבלים כ״קלף מיקוח״, כאשר ארגוני הטרור ששלחו אותם מחזיקים באזרח ישראלי או בגופתו.

כחלק מהמהלך לביטול פקודת המסים (גבייה) ולמצער צמצום הגופים המשתמשים בה, יש לאפשר לרשות האכיפה והגבייה, ובפרט למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, שהוכיחו את יעילותם בגבייה, לגבות חובות של חברת מקורות.

הצעת חוק זו נועדה לייסד את הקומה הבסיסית יותר והיא העמדת סיוע משפטי לנפגעי פעולות האיבה עצמם בהליך מינהלי, להקל עליהם את העול המשפטי והכספי, ולבאר להם את הפרוצדורות הנדרשות לצורך מיצוי זכויותיהם. כמו כן, מוצע כי הסיוע המשפטי יסייע לנפגע בכל הנוגע להליך הפלילי המתנהל כנגד המפגע, על אף שזה אינו צד להליך.
 

בהצעת החוק מוצע להגדיר את מקצוע מאמן הספורט בענף ספורט מוכר או בפעילות ספורט מוכרת, וכן את התנאים לקבלת תעודת הסמכה כמדריך ספורט או כמאמן ספורט. כמו כן, מוצע להגדיר מספר דרגות של מאמני ספורט, אשר יוענקו למאמנים בעלי הכשרה מתאימה ואשר תרמו להצלחתם ולרמת הישגיהם של ספורטאים בני חסותם. לשם כך, מוצע כי ממונה שימנה שר התרבות והספורט לעניין חוק זה יבחן את מועמדותו של כל מאמן ואת זכאותו לקבלת דרגה

מוצע להקים את הרשות הלאומית להגנה על בעלי חיים במשרד ראש הממשלה (להלן – הרשות) שתגבש, תקדם ותעודד מדיניות ופעילות להגנה על בעלי חיים. הקמת הרשות תאפשר למדינה לגבש מדיניות אחידה בכל הסוגיות הנוגעות להגנה על בעלי חיים, ובכלל זה תכניות ארוכות טווח דוגמת חיסונים נגד כלבת, עיקור וסירוס של כלבים משוטטים וחתולי רחוב וכן פעילויות לשיפור תנאים עבור חיות משק.

המטרה של שילוב בתעסוקה אינה מקנה היתר להפליה בשכר בין עובדים בגין שיוכם הדתי או המגזרי. אין ערך מוסף לשילוב בתעסוקה אם למרות שיעורי שילוב גבוהים של נשים חרדיות בשוק התעסוקה, הפערים בשכר בינן ובין עמיתיהן ועמיתותיהן אינם משתנים. נוצרת הפליה הלכה למעשה הנוגדת את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, ופגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות המעוגן בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.
 

מטרת הצעת החוק היא להקל על מצבם הכלכלי של תלמידי ישראל והוריהם בעזרת הנחה לתלמידים של 50% מדמי הנסיעה על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית

לא קבועים בחוק מועדים לקבלת החלטה באשר להפחתת התקציב או התמיכה. החוק כרוך בבירוקרטיה רבה ובסרבול, מה שהביא ככל הנראה לאי הפעלתו עד היום. החוק גם אינו קובע סנקציה במקרה שבו מתגלה הפרה בשנה שלאחר מתן התקציב או התמיכה לאותו גוף.

בשנים האחרונות התרבו והשתכללו הניסיונות להפיל בפח לקוחות תוך שימוש במגוון רחב של תרמיות והטעיות של שיווק ומכירה. חברות המציעות עסקאות מכר מרחוק, ידועות לשמצה במיוחד, שכן הן מצליחות להוציא מהלקוח בדרכי מרמה והטעייה את פרטי כרטיס האשראי שלו, לעתים תוך התחייבות כי הדבר נעשה לצורך ערבון, דמי משלוח לשליחת זכייה, מתנה או תשלום פעוט של דמי חברות חודשיים. ואולם, בהמשך מתברר כי מדובר בחיובים מופקעים שעלולים להגיע במצטבר לעשרות אלפי שקלים חדשים במצטבר, ויכולתו של הלקוח לעצור חיובים אלו מוגבלת ומוטלת בספק. מיותר לציין כי אותם ספקים מצליחים להשיג בדרכים עקלקלות ולא חוקיות מאגרי נתונים המכילים את פרטיהם האישיים של לקוחות רבים, ולעיתים באופן מכוון של ציבור מוחלש יותר וחסר אוריינטציה צרכנית, במטרה ללכדם ולהפילם בפח

מטרת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, היא להגן על כבודו של האדם, חירותו ופרטיותו.
המודעות הגוברת לתופעת ההטרדה המינית במקומות העבודה מחייבת לנקוט בכלים ואמצעים מקצועיים על מנת לטפל במקרים של הטרדה מינית או תקיפה מינית במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי

החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018 (להלן – החוק), המעניק את הסמכות לאישור פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה לשר הפנים, מהווה התעלמות מרצונם של תושבי ישראל המתגוררים באזורים השונים במדינת ישראל וכפיית רצונו של השר ותפיסת עולמו עליהם. החוק, המכונה גם "חוק המרכולים", אמור לשמר את הסטטוס קוו בישראל אך בפועל מקנה סמכות חריגה לשר הפנים לשנות את האיזון העדין ברשויות המקומיות וזאת בהיעדר כלים שיאפשרו להן להבטיח כי הצביון המקומי יישמר גם בימי המנוחה

מוצע לקבוע כי על ראשי הרשויות, סגניהם וכלל חברי מועצת הרשות יהיה להצהיר, בסמוך לאחר בחירתם, אודות תחומים שבהם עלול להיווצר ניגוד עניינים בין כהונתם הציבורית לענייניהם האחרים, ובהמשך לכך, יקבע היועץ המשפטי של העירייה אם מתקיים ניגוד עניינים כאמור במי שעומד להתחיל לכהן כחבר מועצה. היה ונקבע שמתקיים באדם ניגוד עניינים תדיר, לא יחל לכהן כחבר מועצה, או יחדל מכהונתו בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו חוות דעת היועץ המשפטי של העירייה, זולת אם תוך הזמן האמור עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים לביטול הקביעה. קבע היועץ המשפטי של העירייה כי מי שעומד להתחיל לכהן כחבר מועצה או חבר מועצה מכהן עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר, יקבע הסדר למניעת ניגוד עניינים. מגבלות שהוטלו על חבר המועצה במסגרת הסדר כאמור יועמדו לעיון הציבור בדרך שקבע שר הפנים, ובלבד שלא יועמדו לעיון הציבור פרטים שאין למוסרם לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע). כמו כן, מוצע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי המידע הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים ואופן מסירתו לפי סעיף זה. מוצע כי הוראות אלה יחולו, בשינויים מסוימים, על ראש העירייה, וגם על סגני ראש העירייה או יושבי ראש של ועדות המועצה, ככל שקבע כך שר הפנים בצו.
 

מטרת הצעת החוק היא למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם למשפחתו של מי שנרצח עקב חזרתו של מי שהורשע בעבירת הרצח לסביבת מגוריהם או מקום עבודתם, כתוצאה מהיתקלות יומיומית ותדירה עם העבריין.
כיום, מי שהורשע בעבירת רצח וסיים לרצות את עונשו יכול לחזור לגור בקרבת מגוריו של בני משפחתו של הנרצח, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת. מוצע להחיל על המורשע בעבירת רצח את הוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, כך שגם עליו ניתן יהיה להטיל מגבלות על מגורים, עבודה או לימודים בקרבת סביבת בני משפחתו של הנרצח.

 

על פי אומדן מספר ניצולי השואה, רבים מהם טרם מימשו את אפשרותם למצות את זכויותיהם להשבת שכר הטרחה העודף. מדובר בניצולי שואה מבוגרים המתקשים בניהול הליכים בירוקרטיים, בייחוד כנגד גורמים אשר גבו מהם שכר טרחה ביתר.
קיים חשש מהותי כי ניצולי שואה רבים החמיצו את הזדמנותם למצות את זכותם להחזר שכר טרחה עודף, ומשכך מוצע להאריך את המועד האמור עד ליום 31.12.2020.

 

מטרתו של תיקון 81 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב], התשמ"ב–1982, המכונה "חוק ההמלצות" (להלן – החוק) היא לאסור על המשטרה להעביר לפרקליטות את עמדתה בנוגע לתשתית הראייתית הנדרשת לביסוס אשמה בחקירות המלוות על ידי פרקליט. חקירות מסוג זה מוגדרות כמורכבות ורגישות, ולכן דורשות ליווי מקצועי של הפרקליטות. לרוב מדובר בתיקים העוסקים באישים ציבוריים בכירים, בפשע מאורגן או בתיקים בעלי דרגת מורכבות גבוהה במיוחד

כיום לא קיים מנגנון ממלכתי לפיצוי על נזקים עקב אסון טבע. הצעת החוק נועדה להסדיר את הנושא וליצור מנגנון פיצויים במקרה של נזק הנגרם בעקבות אסון טבע. יש לציין שבמדינות אירופה וארצות הברית קיימים מנגנונים לטיפול ולפיצוי במקרה של נזק עקב אסון טבע.
הצעת החוק מתייחסת לאסון טבע, דהיינו לנזקים הנגרמים עקב מזג אוויר סוער ותופעות טבע בהיקף, עצמה או משך זמן חריגים, או עקב הצטברות של מפגעי טבע, שהממשלה הכריזה כאמור בסעיף 2 המוצע שהוא אסון טבע.
על מנת לתמרץ אזרחים לבטח את נכסיהם מפני מפגעי טבע, מוצע כי הקרן תפצה נזקים בגובה של עד 65% מהערכת השווי. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם לאזרח יש ביטוח פרטי הביטוח הפרטי יממן את הפיצוי, בהתאם לחוזה הביטוח.
רעידות אדמה מוחרגות מתחולת החוק, לאור העובדה כי בשונה מנזקי מים או שריפה, שעלולים להיגרם גם כתוצאה מתאונה או טעות אנוש, רעידות אדמה נגרמות כתוצאה מכוח טבע בלבד. על כן, לא קיים תמריץ אינטרינזי לביטוח מפני רעידות אדמה, במידה שעל אלו יינתן פיצוי לפי הצעת החוק.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1223/19; (פ/1661/20; הוסרה מסדר היום ביום ה' בשבט התשע"ז (1 בפברואר 2017))).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מנואל טרכטנברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/3745/20).

 

מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן את המעמד המשפטי של בעלי חיים כיצור בעל תחושות ורגשות, להבדיל מהדומם ומהצומח

הצעת חוק זו נועדה לקדם שני ערכים חשובים: תגמול למי ששירת את המדינה בשירות צבאי ובשירות לאומי וכן פיתוח הפריפריה. לפי המוצע, חיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי, שהוכיחו את יכולותיהם בתרומה למען הכלל, יקבלו פטור מתשלום בעד הקרקע באזורי הפריפריה וביישובים הדרוזיים

מטרת הצעת החוק היא להבטיח ייצוג הולם של נשים בוועדות ודירקטוריונים בשלטון המקומי. חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951, קובע חובת ייצוג הולם לנשים בוועדות ממשלתיות או ציבוריות שהוקמו על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר סגן שר או מנכ"ל משרד. התיקון המוצע מכפיף את הוועדות והדירקטוריונים בשלטון המקומי לאותו כלל של ייוצג הולם. מוצע גם לתקן את פקודת העיריות אשר קובעת את הרכב הוועדות בשלטון המקומי ולקבוע במסגרתה חובה של מתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים. התיקון המוצע קובע חובת ייצוג הולם לנשים גם בוועדות המועצות המקומיות.

הצעת חוק זו נועדה לתקן את העיוות האמור ולעגן את זכותה של רשות מקומית מוחלשת לקבל את הסיוע מן הממשלה בלא כל התניה למימון עצמי מקביל, ובלבד שיובטח כי סיוע זה יופנה אך ורק לטובת מטרות הרווחה שלשמן הועבר.

כפי שחברה עסקית אינה יכולה להתנהל בתקציב דו-שנתי, כך גם המדינה. נוכח הנזקים הרבים, תיקון מוצע זה לחוק-יסוד: משק המדינה נועד לעגן את חובת התקציב החד-שנתי, ולמנוע חזרה לתקציב דו-שנתי בעתיד, באמצעות הוספת סעיף נוקשות, לפיו תקציב שאינו חד שנתי יתאפשר רק בשינוי חוק היסוד האמור ברוב של 70 חברי הכנסת.
 

מוצע להאריך תוקפו של החוק בשנה נוספת, בהתאם לסעיף 34(ב) לחוק, עד ליום 7 באוגוסט 2019.
 

בתקנות אלה מוצע לקבוע תכניות הכשרה מסוגים ובהיקפים שונים למבקשי הרשאות או רישיונות שונים לפי החוק, וכן הכשרות רענון תקופתיות לבעלי רישיונות או הרשאות כאמור. משכי ההכשרות ועיקרי תוכנן מפורטים בתוספות הראשונה והשניה לתקנות, ומועד ביצוע הכשרות הרענון יהיה אחתת לשנה, ולעניין כלי יריה הניתן לצרכי אבטחה - אחת לשישה חודשים. ביצוע הכשרות כאמור מהווה תנאי לתוקף הרשיון או ההרשאה שבגינו נדרשת ההכשרה.
 

בשל מורכבותו של הליך מינוי המועצה לגיל הרך, הכוללת חברים ממגזרים שונים, ומייצגים אוכלוסיות שונות, וכן משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, וכן בשל חשיבותה של המועצה, והאיזונים הנדרשים במינויה, נדרשת אורכה קצרה לסיום הליכי המינוי.
14/02/18

 

מטרת החוק המוצע היא למנוע, או לכל הפחות לצמצם, את השלכתה של פסולת בניין ברשות הרבים בצורה בלתי חוקית ותוך פגיעה בסביבה. זאת באמצעות הטלת חובה על יצרן פסולת הבניין לפנות את כל פסולת הבניין שהוא מחזיק בה, באמצעות כלי אצירה רשומים שיוצבו על ידי בעל מתקן מורשה לטיפול או לסילוק פסולת בניין, ובהתאם להתקשרות ביניהם

מוצע לקבוע כי למכללות האקדמיות לחינוך יהיה חופש אקדמי ומנהלי לרבות בקביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת, במסגרת תקציבן, וזאת בכפוף לשני סייגים המפורטים בתקנות 2 ו-3.
 

במסגרת תהליך המעבר ההדרגתי של המכללות האקדמיות לחינוך מאחריות תקציבית ותכנונית של משרד החינוך לאחריותה של הועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה, עלה הצורך לקבוע בתקנות את מידת החופש האקדמי והמנהלי הנתונים להן, בהתאם לסעיף 27(ב) לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958 (להלן – חוק המל"ג), ולהבטיח כי המכללות המכשירות עובדי הוראה למוסדות החינוך הממלכתי דתי יוכלו להמשיך לשמור על אורח חיים דתי, לרבות נוהג והווי דתי בין כתלי המכללה

השר להגנת הסביבה, הממונה על ביצוע החוק, הוסמך להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. בשנת 1984 הותקנו תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), המסדירות הטלת פסולת לים. עם זאת, נוסח התקנות אינו תואם את העדכונים שנערכו בשנת 1995 בפרוטוקול למניעת זיהום הים מהטלת פסולת של אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון (להלן:" הפרוטוקול"), זאת משום שהתקנות מתירות הטלת פסולת לים בהתאם לרשימה המפורטת בתוספות לתקנות ובהתאם לשיקול דעת של ועדת היתרים, בעוד הפרוטוקול בנוסחו המעודכן אוסר הטלת פסולת לים למעט מספר מצומצם של חריגים

מייל זה נשלח לכתובת [email protected]

במידה ואינך מעוניינ/ת להמשיך ולקבל פרסומים מאתר נבו יש ללחוץ כאן ולעקוב אחר הוראות ההסרה.
ניתן לפנות בכתב למייל [email protected] או בדואר לכתובת: נבו הוצאה לאור בע"מ, ת"ד 43 צפרירים 9983000
או באמצעות הטלפון למספר 02-9950700. לתשומת לבך: אין להשיב לכתובת המייל [email protected].


www.nevo.co.il