אז זה אומר שהוא לא מגיע לדיון לדעתך?

 

 

 

הבנתי, אוקיי- תודה רבה!

דנה

 

 

היי,

1.      ואדים הוא אכן מומחה שלנו לנושא ומייצג את עמדת הפרקליטות, אלא אם יש מחלוקת, שאז היא תוצף אלינו (מומי ואני בפלילי, או כל גורם רלוונטי אחר, לפי סוג העניין).

2.      לגבי זימון לדיון, לא הגיעה אל הפרקליטות הזמנה לדיון זה.

 

חיים

 

 

חיים שלום,

 

ביום שלישי הקרוב צפוי להתקיים דיון בכנסת בנושא שבנדון- תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים) (תיקון) 2018.

היום הודיעו לנו שהדיון יתקיים גם במאוחד גם עם הצעת חוק להסדרת רישום וסימון בעל חיים ואחריות בעליו או המחזיק בו, התשע"ח–2018.

 

ראה מטה התייחסות של עו"ד ואדים סיגל מפמ"ד, אשר העביר ישירות למשרד החקלאות הערות בנוגע לתקנות .

האם ידוע לך אם עמדתו מייצגת את עמדת הפרקליטות, וכן האם הוא יגיע כנציג לדיון בכנסת או שיגיע נציג אחר כלשהו?

הדיון מתקיים ביום שלישי הקרוב בשעה 13:00. אשמח לדבר עם הנציג שיגיע לפני הדיון ולכן חשוב לי לנסות להבין מי יגיע.

 

לנוחותך מצ"ב נוסח התקנות והחוק המונחים כעת בפני הועדה.

 

תודה

 

דנה רוטשילד

 

 

דנה רוטשילד, עו"ד

ייעוץ וחקיקה (פלילי)

טל: 02-6466306, 054-7561123

 

 

 

 

 

מעבירה להתייחסות הגר ודנה

 

 

לילך שלום.

 

בעניין תקנות סימון הגמלים.

 

קיבלנו פניה מפרקליטות דרום המכירה את הנושא מקרוב (ראי בשרשור), לגבי מספר נושאים העולים מן התקנות.

 

נשמח לקבל התייחסותך לשתי נקודות העולות מתוכם:

 

1.      האם 14 יום הם זמן סביר להעברת בעלות ולדיווח אבדן וגניבה - לדברי ואדים מהפרקליטות זהו זמן ארוך מדי המזמין בריחה מאחריות וחוסר יכולת לזהות את הבעלים.

גם גורמי המקצוע אצלנו סבורים ש-7 ימים הם זמן סביר יותר (ואדים מהפרקליטות מציע 3 ימים להעברה, ועדכון מיידי על אובדן או גניבה).

למיטב זכרוני, אתם הרחבתם את תקופת הדיווח ל-14 יום. לשם השוואה, סעיף 14 לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל"ו-1976, קובע שבעה ימים לדיווח על אבדן תווית, תעודת רישום בקר, או מוות של בקר.

 

2.      לגבי האפשרות להטיל את חובת העברת הבעלות על המוכר והקונה גם יחד, כמו בתקנות התעבורה, כדי לוודא שבעל החיים עובר לרוכש כלשהו. המצב כיום שרק המוכר מעביר מאפשר גם הוא טענות לחוסר בעלות על הגמל.

 

 

 

 

 

 

שלום,

 

להלן ההערות שלי לתקנות המוצעות:

 

 

1. תק' 7ב המוצעת קובעת בס"ק א' כי מי שהבעלות בגמל עברה לידיו, חייב תוך 14 ימים להודיע למרכז הרישום על העברת הגמל מהחזקתו של המוסר להחזקתו של המקבל. משמעות הנוסח המוצע הנו, כי בשבועיים שבין המועד בו הבעלים החדש קיבל את החזקה בגמל ועד לרישום, הגמל עדיין רשום על שם הבעלים הקודם, כאשר החזקה בפועל עברה לבעלים החדש. אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך, כי מזה למעלה משנה תלויה ועומדת הצעת חוק לתיקון פק' התעבורה והוספת ס' "חזק בעלות בחיה" שנוסחה אמור להיות דומה מאוד לחזקת הבעלות ברכב הקבועה בס' 27ב לפק' התעבורה שקובע:

 

"אחריות בעל הרכב

27ב.   (א)  נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

(ב  )  הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק."

 

 

2. כפי שניתן לראות, פק' התעבורה קובעת, כי יראו את הבעלים הרשום של הרכב כמי שנהג בו במועד ביצוע העבירה, כל עוד לא הוכיח למי מסר את החזקה ברכב. בדומה, בעתיד לבוא, אמור להיות ס' בפק' התעבורה שבו ייקבע, כי יראו את הבעלים של החיה כמי שאחראי לכך כי החיה שוטטה ללא השגחה, כל עוד לא הוכיח למי מסר את החזקה בחיה. אני מצ"ב טיוטה של נוסח הס' – ברשותי רק הנוסח המוצע לתיקון תק' התעבורה (שזו הייתה היוזמה במקור). ידוע לי, כי לאחר דיון, הוחלט כי נוסח זה יופיע בחקיקה הראשית- פק' התעבורה ולא יישאר בחקיקת משנה – תק' התעבורה. למיטב ידיעתי, משרד התחבורה כבר ניסח את הנוסח הסופי, אך מסיבות לא ברורות זה עדיין לא הועבר להצבעה בכנסת.

 

3. לדעתי, קיימת סתירה בין הנוסח המוצע של תק' 7ב לבין הנוסח המוצע של ס' חזקת בעלות בחיה בפק' התעבורה. האמור בתק' 7ב יוצר מצב שבו, באותם שבועיים עד לרישום, נוצר "זמן אפור". נניח שמתרחשת תאונה שבה מעורב גמל. המשטרה מגיעה לבעלים הראשון שהוא עדיין זה שרשום במרשם. הבעלים הראשון יטען, כי הוא העביר את הבעלות לבעלים השני, אך זה השני עדיין לא רשם את הגמל, כי יש לו שבועיים (או קצת פחות – תמיד אפשר לטעון כי המכירה הייתה יומ או יומיים לפני התאונה, הרי לא ניתן באמת לדעת זאת). מאידך גיסא, הבעלים השני יטען שהוא בכלל לא יודע על מה מדובר, שהרי הגמל עדיין לא רשום על שמו, והבעלים הראשון סתם מפליל אותו (אין גם כל חובה לערוך העברת בעלות בכתב). במצב שכזה, אנו כפרקליטות פלילית – נתקשה להעמיד מי מהם לדין בגין אי השגחה על הגמל, שכן קיים ספק באשר לבעלות, כפי שזה קורה כיום.

 

4. לפיכך, אני מציע, כי תק' 7ב תתוקן כך שיירשם בה, כי מוסר הבעלות ומקבל הבעלות חייבים להודיע שניהם יחד למרכז הרישום לגבי שינוי הבעלות בגמל ולציין את המועד המדוייק שבו הועברה הבעלות בפועל. אני חושב שזה לא מטיל חובה קשה מדי על מוסר הבעלות, שהרי גם בתק' 284(א)(1) לתק' התעבורה מצויין כי "בעל הרכב והקונה" יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון... כלומר, גם בקשר לרכב, יש חובה ששניהם יגיעו ויחתמו על מסמכי העברת הבעלות.

 

5. אני חושב שפרק הזמן של שבועיים הנו פרק זמן ארוך מדי, ולכן אני מציע כי טווח הזמנים יהיה של ימים בודדים – למשל 3 ימים. מצב כזה יצמצם למינימום את יכולת מוסר החזקה ומקבל החזקה להטיל את האחריות האחד על השני ולסכל אפשרות העמדה לדין.

 

6. בתק' 14א(ב) לתקנות המוצעות מצויין, כי יש לדווח תוך 14 ימים על אובדן או גניבה של גמל. ברור, כי מי שהגמל שבבעלותו, לא יודה בכך אם הגמל גרם לתאונה, ויעשה הכל כדי להתחמק מאחריותו. מצב זה מאפשר לבעלים לטעון, כי הגמל אבד אפילו 12 -13 ימים לפני התאונה, והיות ואין אנו יכולים לסתור טענה זו, הוא כמעט תמיד יפטור את עצמו מהאחריות הפלילית. כפי שאנו מכירים מתיקים של "פגע וברח", במקרים רבים הבעלים מדווח למשטרה דיווח כוזב, ולפיו רכבו נגנב, והגנב הוא זה שגרם לתאונה. אין כל סיבה שגם הבעלים של הגמל לא ינהג כך לנוכח האישום החמור שלו הוא צפוי, אם יוכח כי הגמל היה בחזקתו במועד התאונה. בנוסף, העובדה כי יש לדווח על אובדן או גניבה תוך 14 ימים יוצרת סכנה ממשית לציבור, שכן הגמל עכשיו ישוטט 14 ימים מבלי שרשות כלשהי יודעת על כך, מבלי שניתן יהיה להזהיר את הציבור על כך או לנסות לאתר אותו באמצעות הסיירת הירוקה או המשטרה. לכן, אני מציע כי ייקבע כי הבעלים ידווח על אובדן או גניבת הגמל – מייד עם הוודע אירוע האובדן או הגניבה, יציין היכן זה התרחש וימסור מירב פרטים שיש באפשרותו למסור כדי לאתר את הגמל. תשומת לב נוספת לכך, כי בתק' 14א לא מצויין, כיצד על הבעלים לדווח על האובדן או הגניבה – יש ליצור מנגנון בעניין זה.

 

7. הערה נוספת ביחס לס' 1 לתוספת. נקבע שם כי למעשה יש לסמן את הגמל באמצעות שבב אוזן. ידוע לנו, כי בכמעט כל התאונות, הבעלים או מי מטעמו, הספיק לחתוך את האוזן לפני הגעת המשטרה ובכך לסכל כל אפשרות להגיע לאחראים. ככל שאני מבין, אין הבדל אם מה שיסמן את אוזנו של הגמל יהיה שבב או טבעת, הרי חותכים את האוזן כולה. לכן, וכפי שהוסבר לנו בישיבה שהתקיימה ביולי 2016 אצל שר החקלאות, יש לבדוק אם ניתן לסמן את הגמל ע"י החדרת שבב תת עורי שלא באזור האוזן אלא המותן (כך הודגם לנו באותה ישיבה).

 

8. הערה חשובה נוספת – כאמור לעיל, וכידוע מהתנהלות העניין בכל הקשור לגמלים משוטטים, תיקון של פק' התעבורה ע"י יצירת חזקת הבעלות בגמל ותיקון תק' הסימון צריכות לבוא יחד ולהשלים האחד את השני. לכן, לדעתי, יש להוסיף לתק' המוצעות תקנה נוספת שתקבע חזקת בעלות הדומה לזו שתקבע בפק' התעבורה, ולכל הפחות צריכה להיות בתקנות המוצעות אמירה, ולפיה "אין בתקנות אלו כדי לסתור כל דין באשר לאחריות בעל הגמל" (כך ניתן יהיה להבין כי מה שייקבע בחזקת הבעלות על חיה בפק' התעבורה – גובר).