בעיקר הפיסקה האחרונה האומרת בנימוס כמה הסדר הקנאביס מחורבן...

 

 

איך זה רלוונטי לענייננו?

 

 

המייל הוא טיוטה אך חוות הדעת סופית ואושרה על ידי רז.

 

 

 

 

 

עדי ומורן שלום,

 

 

אנחנו מתקרבים לישורת האחרונה בישיבות הנוסח על ההצעה של הקנאביס (מצ"ב טיוטה אחרונה). יש שני נושאים שיש עוד ללבן מול היועץ.

 

(א) האמירה שנכנסה בוועדת שרים שלפיה למרות סעיף 35א לחוק העונשין לא ניתן יהיה לחרוג בשום נסיבה מעונש המינימום מעלה להבנתנו בעיה חוקתית.

רצ"ב חוות דעת בנושא.

רז אישר את החוות הדעת, אך ביקש שנבוא בדברים עם הבט"פ במטרה להגיע להסכמה על פתח/חריג מצומצם יותר מזה הקיים ב35א אותו הם רוצים לבטל.

דיברתי עם הבט"פ והובהר לי (גם אם באופן בלתי פורמלי), שזה כנראה לא יקרה.

האמת – אני גם לא בטוחה אם יש אפשרות מעשית לחריג מצומצם יותר שכן מבחינתם החשש הוא שגם אם זה ינוסח כחריג, בפועל ירבו בתי המשפט להשתמש בכך. אינני יכולה לשלול חשש זה (שנובע מכך שמלכתחילה הקביע של פי 3 היא דרקונית למדי, ומובילה לסכומים מוחלטים גבוהים מאד – 3,000 ₪ ו-6,000 ₪), ומכל מקום נראה שאין מנוס מלהגיע לידי הכרעה של היועץ.

 

(ב) בוועדת שרים מיום 18.2.18 הוחלט כי:

הצעת החוק תכלול סעיף לפיו תובע יהיה רשאי לדון בבקשה שהוגשה באיחור (עד מספר חודשים שייקבע), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה. יחד עם זאת, יובהר כי לא תתקבל טענה כי החומר שנתפס איננו סם או כל טענה אחרת המצריכה בדיקת הסם או שמירתו.

 

על כן ניסחנו את הסעיף הבא:

על אף האמור בסעיפים 230ג(א) או (ג) ו-230ד(א), רשאי תובע לדון בבקשה לביטול הודעת תשלום או בבקשה להישפט שהוגשו בחלוף המועד להגשתן כאמור באותם סעיפים, אם שוכנע כי הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד, וכי היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה; ואולם, לא ניתן, בבקשה המוגשת באיחור, לטעון כל טענה הדורשת חקירה או את בדיקת הסם או שמירתו.

 

אנשי המשטרה מתנגדים לתת אפשרות להגשת בקשה להישפט באיחור שכן, לטענתם, גם כאשר הטענה שמועלית אינה דורשת בדיקת הסם, עדיין על מנת להגיש כתב אישום ובשביל להוכיח את יסודות העבירה הם יידרשו לשמור את הסם. מצב זה מטיל עליהם נטל שאין באפשרותם לעמוד בו שכן משמעותו שלגבי כל קנס שלא שולם ולא הוגשה בעקבותיו בקשה כלשהי תידרש המשטרה לשמור את הסם שנתפס.

על פניו, נראה שאין מנוס מלקבל את הטענה ולאפשר רק הגשת בקשה לביטול הקנס באיחור ואפשרות זו לא תהיה מוגבלת בזמן.

עם זאת, המשמעות היא שגם בעניין אנו חורגים מהמקובל בכל התחום של עבירות קנס לגביהן קבועה אפשרות כזו בסעיף 229(ה) לחסד"פ [נוסח משולב].

ועל כן נראה שאין ברירה אלא להסכים להצעה זו.

 

יצוין כי עניין זה שב ומנכיח את הבעייתיות בהסדר הזה, כפי שבאה לידי ביטוי בתוצר הסופי. התוצר של יצור הכלאיים הזה הוא פגיעה בזכויותיהם של אנשים בכמה וכמה צמתים, ולבסוף נוצר מהלך שוודאי לא מקל ולא מיטיב ביחס למצב הקיים, אלא להיפך.

 

מכל מקום, ביחס לעניין הספציפי, נראה שיש צורך לחזור בעניין זה לוועדת שרים על מנת לאפשר חריגה ממה שנקבע לכתחילה. הלא כן?

 

תודה רבה

 

 

 

 

 

 

 

 

שושי פרידמן- סומך, עו"ד

אשכול סד"פ וראיות במחלקה למשפט פלילי

ייעוץ וחקיקה

02-6466788 | 050-9935233