אשמח לתובנות/ הפניות בסוגיה הבאה
קטינה בת כ14.5 אשר התלוננה על עבירות מין שביצע בה הסב ( ובאחותה הקטנה)
הקטינה נחקרה על ידי חוקרת הילדים אולם טרם שלב ההוכחות מלאו לה 14 והיא הגיעה להעיד בבית המשפט( באמצעות וידיאו- קונפרנס).
הקטינה העידה בחקירה ראשית והחלה להעיד בחקירה נגדית. במהלך החקירה הנגדית נשברה תחת לחץ, היה לה קשה להשיב לשאלות והיא ביקשה לשוב ולהעיד במועד אחר.
גם לאחר, ששבה במועד אחר והייתה מלווה בפסיכולוגית המטפלת בה , לאחר מספר שאלות, הקטינה מיררה בבכי וביקשה לסיים את עדותה
בהתייעצות עם הפסיכולוגית המלווה אותה הוחלט , שאנו נבקש להפסיק את עדותה, שכן היא גורמת לה מצב נפשי וכעדות הפסיכולוגית מביאה אותה אף לסף אובדנות.
דברים אלו נאמרו לבית המשפט, אשר הפסיק את עדותה של הקטינה והורה לנו להחליט מהי עמדתנו במצב דברים זה ומה המשמעות של עדותה.
יצוין כי במהלך העדות הוגשו אמרותיה של הקטינה לחוקרת הילדים על ידי ההגנה לצורך הוכחת סתירות.
(ישנם גם במקביל מגעים להסדר אך ספק אם יבשילו).
אשמח להפניות ותובנות ממי שנתקל בסיטואציה דומה באשר למשקל שיש ליתן לעדותה של הקטינה עד כה והאם לבית המשפט סמכות להפסיק את חקירתה
לבקשתנו, נוכח התרשמות ממצב נפשי קשה, אף שהסנגור מתעקש להשלים את עדותה.
בברכה,
איילת קדוש, עו"ד | פרקליטות מחוז דרום (פלילי)
טלפון 08-6264680 פקס: 02-6467636
דוא"ל:
ayeletka@justice.gov.il
__________________________