שלום לכולם,

 

בהמשך למייל של ליאנה ולקראת הישיבה, ראו גם את הנוסח הפומבי של הערכת הסיכונים הלאומית, שם נכתב בפרק העוסק בעבירות שוחד ושחיתות כי העובדה שלא חלות על הסקטור הפיננסי חובות בהקשר של איש ציבור מקומי היא נקודת תורפה, וכן את תכנית הפעולה שנלווית אליה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שם נכתב כי יש להחיל חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור גם על אנשי ציבור מקומיים.

 

בברכה,

 

תמר

 

 

שלום לכולם.

 

לקראת הישיבה הקבועה מחר, בראשותה של עמית מררי, להלן מצע לדיון ומסמכים מצורפים. בישיבה נדון בשאלה האם יש להחיל חובות מיוחדות, בהיבטי הלבנת הון, על מוסדות פיננסיים בכל הנוגע לפעילותם של אנשי ציבור מקומיים.

 

המסמך המצורף, אשר נערך על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, סוקר את החשיבות בהחלת חובות מיוחדות, ואת המלצות ארגון ה-FATF  בעניין זה. בתמצית, מסמך זה, אשר הוא נקודת המוצא לקיום הדיון, מתאר כי קרבתו ומעמדו של איש הציבור למוקדי קבלת החלטות והשפעה, מעמידים אותו בסיכון מוגבר לביצוע עבירות שחיתות ושוחד. בהמשך לכך, קיים פוטנציאל לשימוש לרעה באיש הציבור למטרות הלבנת הון וביצוע עבירות מקור. נוכח האמור, המלצת ארגון ה-FATF  משנת 2012, היא להחיל חובות בקרה ופיקוח מוגברות על אנשי ציבור מקומיים, בדומה לאנשי ציבור זרים.

 

מדינת ישראל פעלה בהתאם להמלצה זו בצו שתוקן לאחרונה, בחודש אוקטובר 2017- צו איסור הלבנת הון בעניין חבר בורסה וקבעה חובות מוגברות בנוגע לאיש ציבור מקומי בסיכון גבוה (מצ"ב). כמו כן, בהוראות ניהול בנקאי תקין מס' 411, המצורף גם הוא, בעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות, הונחו הבנקים להתייחס לסיכון הגלום בניהול חשבונות בנק גם של אנשי ציבור מקומיים ולא רק אנשי ציבור זרים ולאפשרות כי אלו יסווגו "לקוח בסיכון גבוה" בהתאם לניתוח הסיכון (סעיף ההגדרות וכן סעיפים 29, 58-63).

 

לאחרונה, במסגרת תיקונים לצו זירות סוחר לחשבונו העצמי, עלה כי משרד האוצר מתנגד להחלת חובות מיוחדות על אנשי ציבור מקומיים כאמור. הדיון האמור מתכנס כדי לדון בעמדה זו ובפתרונות אפשריים.

 

בברכה,

 

ליאנה