אין גם עליך דנה!

 

 

 

יהודה, נעם וחברי פורום יקרים,

בהמשך לתשובתו של יוסי וביתר פירוט,

מצ"ב לשימת ליבכם החלטה שקיבלנו בתיק יגמור סאמר ואח' ע"י כב' הש' אבנון (פסקה 18 ואילך) שאומצה ע"י כב' השופט יקואל מביהמ"ש המחוזי מרכז (פסקה 21 ואילך),

שקיבלה טענתנו לפיה על גובה הערובה להיגזר משווי הרכב כולו, ולא בניכוי גובה חוב השעבוד ממנו.

להלן תמצית טענותינו בסוגיית גובה הערובה להבטחת ירידת הערך של הנכס:

1.      הרציונל הניצב בבסיס הרעיון של ערובה להבטחת ירידת ערך נעוץ בהשבת המצב לקדמותו. היינו: אם מבקש החשוד לעשות שימוש בכלי הרכב התפוס בשלב הזמני ולהשיבו לידיו- הרי שאחד מתנאי השחרור בדמות הערובה נועד להבטיח את המדינה מפני ירידת ערך הרכב במהלך ניהול ההליך הפלילי. רוצה לומר: ככל שבסופו של יום יורה ביהמ"ש לחלט את כלי הרכב- יחולט הרכב פיזית יחד עם החלק היחסי של הערובה שהופקדה בקרן החילוט המשקפת את ירידת ערכו בפועל עד ליום מתן צו החילוט.

2.      מכאן, ברי כי שווי הרכב וגזירת הערובה להבטחת ירידת ערכו לחוד- וחוב שעבוד בגין הלוואה לצורך רכישת הרכב- לחוד. אין קשר בין השניים ואין לערבב מין שאינו במינו. על הערובה להיגזר מהעוגה כולה ולא מחלקה בניכוי החובות הרובצים עליה.

3.      ויודגש: על-פי מחירון יצחק לוי ירידת ערך הרכב בכל שנה נגזרת ממספר משתנים, וביניהם: דגם הרכב, שנת הייצור, מספר הבעלים שהיו לרכב, מספר הקילומטרים שגמע הרכב, וכיו"ב. לעניין קביעת גובה ירידת ערך הרכב בכל שנה- אין נפקות לשאלה כיצד מומן הרכב ואם רובץ בגינו שעבוד (ככל שרובץ כזה על הרכב)/ גובה החוב בגינו.

4.      לא זו אף זו; אם לרגע נפסע לשיטת ב"כ החשוד, ונניח שיש לגזור את גובה הערובה לירידת ערך הרכב מהדלתא (שבין שווי הרכב לבין גובה חוב השעבוד)- הרי שבהנחה (אפשרית לחלוטין) לפיה החשוד לא יעמוד בתשלומי ההלוואה, ויפר את התחייבותו כלפי הנושה המובטחת- הרי שתיוותר המדינה בסופו של יום קירחת מכאן ומכאן; הן משום שעד שיינתן צו חילוט סופי ככל הנראה יחלוף פרק זמן לפחות של שנה- שנתיים במהלכו יירד ערך הרכב, והן משום שתיאלץ המדינה לכבד את זכותה הקניינית של הנושה המובטחת ולהשיב לה את יתרת חוב החשוד כלפיה על חשבון קופת החילוט.

ציטטות מהחלטת השופט יקואל בסוגיית גובה הערובה

הערובה להבטחת ירידת הערך תיגזר משווי הרכב כולו ולא בניכוי חוב השעבוד הרובץ עליו

1.      פסקה 21- "אחת מנקודות האיזון בין האינטרסים השונים, היא האפשרות שניתנה לחשודים לשחרר לידיהם רכבים כנגד הפקדה כספית. אין בידי לקבל את טענת העורר לפיה יש לשחרר לידיו איזה מהרכבים, כנגד הפקדה בת 30% משווי ההפרש שבין שווים לבין גובה ההלוואה הרובצת עליהם. מקובלות עליי מסקנת בית המשפט קמא ועמדת המדינה, לפיה מטרת ההפקדה היא להבטיח, בין היתר, את יכולת הפירעון מן הרכבים כשווים במועד שחרורם לידי העורר ולשמש כבטוחה למרכיב ירידת ערכם. תכלית ההפקדה (כמו גם יתר תנאי השחרור של הרכב), היא לקבוע בטוחות מתאימות, אשר בכוחן להבטיח את חילוטו העתידי של הרכב, תוך איזון בין האינטרס הציבורי לזכויות הפרט. כבר נקבע כי שיעור הפקדה של כ- 30% מערך הרכב התפוס הוא מידתי וראוי".

2.      פסקה 24- הבטוחה המוצעת על ידי העורר אינה יכולה להבטיח את חילוט הרכבים כערכם הנוכחי. היא עומדת בניגוד לתכליתו של צו החילוט ולאפשרות לשחרר את הרכבים בתנאים שיבטיחו את אינטרס החילוט ואין בידי לקבלה.

3.      פסקה 25- "אשר להתחייבותו של העורר להמשיך ולשלם את ההלוואה לנושה המובטח במהלך התקופה שבה יושב לידיו המרצדס, מקובלת עליי קביעת בית המשפט קמא, לפיה התחייבותו זו אינה אלא התחייבות בעלמא ואין בה כדי להבטיח את מטרות התפיסה".

ציטטה מהחלטת כב' השופט אבנון בסוגיית גובה הערובה

4.      פסקה 18-  "לא עלה בידי המשיבים 1-3 לשכנע, כי די בהפקדת אחוזים משווי הרכב במכירה בניכוי סכום החוב לנושה המובטח, כדי להבטיח יכולת הפירעון העתידית ביחס לשווי היום. צודקות המבקשות בטענתן, כי ההפקדה צריכה להיות באחוז מסוים מתוך שווי הרכב, בטרם ניכוי החוב לנושה".

 

סוגיית זהות הערכאה המוסמכת לדון בגורל נכס תפוס בפלילים וסוגיית זהות הגוף המוסמך לממש נכס תפוס בפלילים

כמו-כן, אימץ ביהמ"ש המחוזי את כל קביעותיו העקרוניות של הש' אבנון שקיבל טענות יחידתנו לפיהן, בין היתר:

1.       הערכאה היחידה המוסמכת לדון בגורלו של נכס תפוס בפלילים היא ביהמ"ש הפלילי (להבדיל מרשם ההוצל"פ למשל- פסקה 28 להחלטת אבנון; פסקה 12 להחלטת כהן).

2.      כפועל יוצא- הגוף המוסמך לממש נכס תפוס בפלילים בשלב הזמני היא יחידת החילוט שלה יתרון כלכלי מובהק על פני כונס נכסים (שהינו גורם זר מתערב בהליך הפלילי המייצג אינטרס עסקי צר), משבין היתר מימוש  כלי הרכב באמצעותה במכרז המשטרתי נטול עלויות למדינה; בהינתן שלה האינטרס למקסם תמורת המכר מעבר לגובה חוב השעבוד (להבדיל מאינטרס הכונס), ולאור העובדה לפיה מימוש באמצעותה חוסך עשרות אלפי שקלים בדמות שכר טרחת כונס לרבות הוצאות ואגרות בגין פתיחת תיק ההוצל"פ (להבדיל מכונס נכסים-  פסקאות 30, 31 ו- 34 להחלטת אבנון; פסקאות 28, 29, ו- 31 להחלטת יקואל; פסקאות 13 15, 18, 19 להחלטת איתן כהן בפרשת בנה"פ המצ"ב).

3.       לאור האמור, מימוש כלי הרכב באמצעות יחידת החילוט הוא פתרון נכון וראוי המיטיב גם עם החשוד, משהמנגנון המוצע חוסך עשרות אלפי שקלים שדורש הכונס (ללא כל ביסוס בדין) כי יוחרגו מקופת החילוט, היינו: מקופת המדינה או מכיס החשוד- ככל שבסופו של יום יוחלט להשיב לו את כלי הרכב/ את תמורת המכר.

4.       היעתרות בית המשפט לבקשת יחידת החילוט לממש כלי הרכב באמצעותה- עולה בקנה אחד עם זכות הנושה המובטחת (חברת כלמוביל) במקרה דנן וזאת, לאור התחייבות המדינה להשיב לה את מלוא גובה חוב השעבוד לרבות ריבית, כך שלא תהיה כל פגיעה בזכותה הקניינית (פסקה 31 להחלטת יקואל, פסקה 31 להחלטת אבנון).

5.       מעמד כונס הנכסים (להבדיל מהנושה המובטחת- מרשתו) שקול לזה של נושה אובליגטורי בלבד, ונסוג מפני זכות הבכורה של המדינה לחלט הרכוש התפוס בפלילים, כך שרשאי הוא לפנות לביהמ"ש הפלילי ולהצטייד בזכות מוכרעת ובנימוקים מיוחדים  מדוע להחריג שכר טרחתו לרבות הוצאות ואגרות בגין פתיחת הליך מקביל מול רשם ההוצל"פ מקופת החילוט דווקא (פסקה 33 להחלטת יקואל; פסקה 35 להחלטת אבנון; פסקה 19 להחלטת כהן).

בהצלחה,

דנה.

 

דנה גרובר, עו"ד | יועצת משפטית - יחידת החילוט 

האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי | משרד המשפטים

טלפון: 073-7935836 | פקס:  073-7935846

 

 

 

 

אין בעיה

שיפקיד 50,000

כל הפרקטיקה של הפקדת  30% וכו'  (שיש לנסות לשרשה) נוצרה בהתחשב בין היתר בשעבודים וכו'

 

יהודה

 

 

 

חברים שלום,

 

בתיק שבטיפולנו ישנו רכב תפוס בשווי 120,000 ₪.

 

על הרכב הלוואה של חברת מימון ישיר בסך 70,000 ₪ ונרשם משכון כדין.

 

העלה הסנגור טענה יצירתית משהו, לפיה הפקדת הכספים תמורת שחרור הרכב צריכה להיות משווי הרכב ביחס לנאשם, קרי- 50,000 ₪, ולא משווי הרכב עצמו (120,000 ₪ כאמור לעיל).

 

אנו כמובן מתנגדים. הפסיקה בתחום מוכרת, כך גם התכליות השונות הנוגעות להפקדת כספים בשחרור רכב (לרבות שמירה על שווי הרכב בשל ירידת ערך צפויה).

 

יחד עם זאת, מכיוון שטרם נתקלנו בטענה שכזו, אשמח אם מישהו מכיר פסיקה בנושא ויכול להפנות אותי אליה.

 

בברכה,

נעם שביט, עו"ד | פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי)

טלפון: 03-6970155   פקס: 03-6919108

דוא"ל: noams@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה