תודה גדולה על המהירות והאיכות J.

 

איפה זה אותו נוסח בכחול שאת מדברת עליו? האם כך הוא מופיע פשוט באתר הכנסת? 

 

מי לדעתך הגורמים שאת דעתם יש לשמוע טרם הכרעה בעניין?  

 

 

 

 

 

הי הי

אני לא מצרפת פרוטקולים – אבל כותבת לך באיזה תאריכים היו הדיונים הרלבנטים – אפשר למצוא את הפרוטוקולים באתר הועדה או באתר הכנסת.

נראה לי שזה מתאר את מה שהיה הכי טוב. אם יש לך עוד שאלות ספציפיות יכול להיות שזה יעורר את זכרוני  יותר (-:

בנוסף – לא בדקתי מה היה הנוסח שהומלץ ברוטלוי – אני מניחה שזה הנוסח שהיה בכחול, היינו בהצעה הממשלתית (שלבסוף לא התקבלה)

 

לפני תיקון 14 לחוק הנוער, קטין הוגדר בסעיף ההגדרות כ"לרבות בגיר שביון הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו 18 שנה". כלומר מועד הגשת כתב האישום כמועד הקובע היה לפני תיקון 14.

למעשה, לפני תיקון 14 קטינות של נאשם לעניין חוק הנוער נקבעה לפי מועד הגשת כתב האישום בלבד -  היום הקובע אם נאשם יחשב קטין לעניין חוק זה היה מועד העמדתו לדין ולא מועד ביצוע העבירה או מועד מתן החלטה כלשהי של בית המשפט.

הקושי שהתעורר היה לגבי קטין שמבצע עבירה בטרם מלאו לו 18, אך כתב האישום הוגש לאחר מכן – הוא נדון לפני תיקון 14 כבגיר לכל עניין.

הצעת החוק הממשלתית לא ביקשה לשנות במהות מנקודת המוצא הראשונית של חוק הנוער דאז לפיה קטינות נקבעת לפי מועד הגשת כתב האישום. אך הציעה נוסח לסעיף 5א (אפרט בהמשך).

בכל מקרה, אני הצעתי לקיים דיון בנושא זה בוועדה, שאכן קיימה דיון בנושא העקרוני – האם נקודת המוצא הזו ראויה.

העלנו אופציות שונות לדיון בפני חברי הכנסת – האם סמכות בית המשפט לנוער תחול לפי מועד ביצוע העבירה? (נקודת המוצא הזו הוצעה גם על ידי הסניגוריה הציבורית שסברה כי הגורמים לביצוע עבירה בגיל צעיר שונים מהגורמים לה בגיל בוגר יותר ומכאן הצורך בהתייחסות מקצועית מתאימה). מנגד, משרד המשפטים כאמור חשב שיש להותיר את מועד הגשת כתב האישום כנקודה הרלבנטית, בין היתר, מאחר ונטען כי בית המשפט לנוער אינו מתמקד רק בעובדה שהעבירה בוצעה כאשר הנאשם היה קטין, אלא גם בכך שעדיין מדובר בקטין שצריך לשקמו ולמנוע ככל הניתן את תיוגו כעבריין. התפיסה שהוצגה היתה שככל שהעבירה נעברת בגיל מבוגר יותר, וככל שהדיון מתקיים בגין מבוגר יותר, ההצדקה לקיום ההליך בבית המשפט לנוער פוחתת.

אציין – שלא הוצגו נתונים לגבי מספר התיקים שבהם דובר במי שביצע עבירה כקטין אך נדון כבגיר – יתכן והיום באמצעות התנופה אפשר לקבל מידעים ברורים יותר...

אני טענתי בוועדה שמדובר בהכרעה ערכית מהותית שלצורך הדיון בה ראוי לשמוע את כל העמדות של הגורמים המקצועיים.

לפי הסעיף שהוצע על ידי הממשלה הוצע להוסיף את סעיף 5א ולפיו מחילים חלק מהוראות חוק הנוער על דיון בעניינו של אדם שביצע את העבירה כשהיה קטין אך כתב האישום הוגש כשהיה בגיר ולכן לא הוגש בבית המשפט לנוער ולא נדון כקטין. בכך, הסעיף ביקש לאפשר להשתמש במאפיינים הייחודיים של שפיטת נוער במסגרת הליך רגיל בבית משפט "רגיל".

אני לא אפרט פה את הסעיפים – ראי בהצעה בכחול.

אציין כבר עתה – סעיף זה לא התקבל בסוף בנוסח שהתקבל בקריאה שניה ושלישית.

הדיונים הרלבנטים בהם נדון הנושא (תוכלי להוציא את הפרוטוקולים לפי התאריכים שאציין, מאתר הכנסת):

דיון ביום 20.1.2008 – הוועדה דנה לראשונה בסעיף 5א. באותו מועד התקיים דיון עקרוני בשאלת המועד הקובע. ולבסוף הוחלט כי להצבעה יובאו שתי גרסאות:

1)       הצעת חבר הכנסת יצחק לוי – זו ההצעה שבסוף אושרה בנוסח בקריאה שניה ושלישית - לאשר את סעיף 5א בשינויים הבאים (שינויים לעומת הנוסח בכחול):

(א)    למחוק את פסקת משנה (2) של סעיף קטן (א) המוצע כך שלגבי מי שביצע את העבירה כשהיה קטין והואשם בה כשהיה בגיר וחלפה שנה או פחות מיום ביצועה – הדיון יהיה בפני בית המשפט לנוער ללא כל חריגים. כן הוחלט להבהיר בנוסח שסעיף זה יחול על כל מי שטרם מלאו לו 19, על מנת לכלול גם קטין שביצע את העבירה בגיל 16 והועמד לדין בטרם חלפה שנה מיום שהפך לבגיר.

(ב)    לאשר את סעיף קטן (ב) אך למחוק את ההחרגה של סעיף 26(6) המעגן את סמכותו של בית המשפט לתת כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הנאשם אם הדבר דרוש לטיפול בו.

2)       הצעת חבר הכנסת רותם וחבר הכנסת מיכאלי – למחוק את סעיף 5א המוצע, ובמקום זאת לשנות מנקודת המוצא של החוק כך שקטין לעניין חוק הנוער יהיה כל מי שביצע את הבירה כשהיה קטין, ללא תלות בשאלת מועד העמדתו לדין.

כלומר – לפי הנוסח של יצחק לוי, שבסוף התקבל בקריאה שניה ושלישית – לגבי חלק מהבגירים שביצעו את העבירה כשהיו קטינים, ידונו בפני בית המשפט לנוער.

דיון בועדה מיום .1.06.08 – נדון הסעיף בשנית לא הוכרע. שוב הוחלט כי גרסת הרב לוי, וגרסת חברי הכנסת רותם ומיכאלי יובאו להצבעה בוועדה.

למעשה, בנוסח הצעת החוק שהובא לקריאה שניה ושלישית במליאה, הובאו שלושה נוסחים לסעיף הזה:

·         הנוסח של הועדה היה הנוסח של יצחק לוי.

·         הסתייגות לסעיף שהוצעה על ידי חברי הכנסת רותם ומיכאלי, שהציעו לשנות את נקודת המוצא – המועד הקובע הוא המועד שאדם ביצע את העבירה.

·         הסתייגות לסעיף של שר המשפטים – הציע להוסיף את סעיף 5א בנוסח שהיה בכחול – כלומר הדיון בעניינו של מי שביצע את העבירה כשהיה קטין וכתב האישום הוגש כשהיה בגיר יהיה בפני בית משפט רגיל, אך יחולו חלק מהוראות חוק הנוער.

כאמור – הנוסח של הועדה (הנוסח של יצחק לוי) הוא הנוסח שהתקבל לבסוף. ההסתייגות הפרטית, וכן ההסתייגות הממשלתית , לא התקבלו.

 

 

 

מצוין.  אשמח אם זה יהיה באמת לפני פסח, כדי שלא אשב בפסח עצמו ואקרא את החומרים, במיוחד אם זה נושא כה טעון.  הועדה היא כאמור ביום שלאחר הפסח. 

 

ושוב תודה  J

 

 

 

טוב מצאתי דברים ונזכרתי.... להעביר לך את הדברים לפני פסח ככל שאצליח. היו שם ויכוחים מרים, והיתה הסתייגות של שרת המשפטים שלא התקבלה וקיבלו בסוף נוסח של דודו רותם ויצחק לוי....

 

 

מתקשרת בדיוק

 

 

הי הי

רוצה לדבר?

 

 

קבענו.

 

 

6764

 

 

כן.  מה הפנימי שלך?

 

 

בשעה 14:00 בסדר?