תודה ערן.

 

בסדר. נדון בכך כשיהיה רלוונטי.

 

רק שתי הערות -

 

לגבי הקושי המשפטי - יש והיו בעבר תיקים רבים שחלף זמן לא מועט מעת קרות האירועים ועד להחלטת החיוב. לא הייתי אומר נחרצות ובאופן כוללני שאין זה סביר לדון בהם. זה עניין לועדה לדון בו ואני מניח שזה נעשה ונלקח בחשבון. איננו מצויים בהליך של תקיפה מנהלית של החלטת השר.

 

לגבי הדרך - זה לא אמור לקחת זמן רב יותר מאשר להביא את הפשרה להחלטת המנכ"ל (והשר). זו דרך המלך וכך נהגנו בעבר. כך ישנה הפרדה בין ההליך המשפטי שאיננו רואים בו קשיים מהותיים לחיוב, לבין הנסיבות האישיות שהם עילה לעיון מחדש וקיים לכך סעיף ספציפי בחוק - 222 לפקודת העיריות (שהוחל על מועצות מקומיות).

 

נתי

 

נתי שלום,

 

1.      מודה על התייחסותך המהירה.

 

2.      אני מודע לכך, שעילת התביעה היא במועד החיוב האישי. יחד עם זאת, לא נראה לי סביר, בעליל, לתת החלטה לגבי חיוב אישי בחלוף 11 שנים מהאירועים. בעיני, זאת לא התנהלות סבירה של רשות מינהלית. בענייננו, ההתנהלות היא גם בעייתי בשל העובדה שהוצאו  3 דוחות (או טיוטות) ביקורת בעניינו של מר שחיבר. ממה שהבנתי  זה דבר חריג, ולא קיבלת הסבר להתרחשותו. בכל מקרה, נמתין לעמדת האגף.

 

3.      אני מבין  את האבחנה שעשית בין קשיים משפטיים אמיתיים בתיקים שאז, לעמדתך, מקומם במסגרת הסכם פשרה בתביעה לבין מצב של התחשבות במצב בריאותי או כלכלי של החייב שאז מקומם בדיון מחודש של השר. ואולם לטעמי גם אם נכון לנהוג כך, ברגיל – ואיני משוכנע שאכן זאת הדרך היחידה בכל מקרה – אין מקום לנהוג כך, בנסיבות הקונקרטיות, הפשוטות יחסית. מדובר באירועים שארעו לפני כ- 16 שנה! והגיע הזמן, ככל שתהיה הסכמה עקרונית לגבי הסכום המופחת, שיסתיימו במהרה ולא יימשכו עוד ועוד. אכן שיקול הדעת של השר – ובל נשכח עפ"י המלצת מנכ"ל – הוא רחב ואולם איני רואה כל מניעה כי יבחן על ידו כבר עכשיו ותוצאת ההחלטה תהיה בפשרה במסגרת התביעה עצמה. כבר נעשה כך בעניינים מינהליים אחרים. אני גם מזכיר כי מי שיזם את התביעה זאת המדינה עצמה ולא החייב.

 

אני מציע שנדון בכך, אם וכאשר יינתן אישור להגיע להסכמה עקרונית לגבי סכום מופחת ולאחריו כי אכן הגיעו הצדדים להסכמה.

 

 

 

 

 

ערן שלום,

 

לגבי שאלתך השנייה  - האגף ישיב. אני מניח כי הועדה בהמלצתה והשר בהחלטתו לקחו בחשבון כלל הנסיבות ובכלל זאת את חלוף הזמן והגורמים לו. ואולם יש לזכור כי אין מדובר על פני הדברים בעילת התיישנות בתביעה אזרחית, שכן עילת התביעה נוצרת עם החלטת החיוב ע"י השר.

 

לגבי שאלתך השלישית - לטעמנו, קשיים כלכליים או מצב בריאותי אינו עילה ל"פשרה" במסגרת התיק, להבדיל מקושי משפטי מהותי ואמיתי, ואלה, צריכים להתברר, ככל שיידרש, במסגרת הליכי גביית פסק הדין, לכשיינתן. הדרך של פנייה לשר היא היא הנכונה, שכן הוא הגורם שהחליט על החיוב והוא צריך, מן הסתם, לשקול להפחיתו עקב נתון חדש זה. לשר המחליט על החיוב יש שקול דעת מנהלי רחב וכבר היו מקרים שהחיוב נשקל מחדש עקב מצב חדש.

 

נתי

 

נג'יב שלום,

 

ראשית, תודה על התייחסות.

 

שנית, לצערי לא ניתן להבין מהאמור למטה מה העמדה הקונקרטית שלכם לפנייה, ואבקש תשובה ברורה לגבי העניינים הבאים:

 

1.      האם החומר הרפואי שנשלח אליכם מספק מבחינתכם כדי להגיע להסכמה עקרונית לגבי הסכום המופחת?

 

2.      קשיים משפטיים – כאמור בשיחתנו הצבעתי על קושי מהותי בעיני ולפיו החיוב האישי הוטל בחלוף 11 שנים  לאחר האירועים – דהיינו: לכאורה לאחר תקופת ההתיישנות . זה נראה בעיני פרק זמן בלתי סביר בעליל, לכאורה. האם ניתנה על כך הדעת על ידי כל הגורמים הרלוונטים?

 

3.      ככל שתהיה הסכמה עקרונית לגבי סכום מופחת מדוע זה לא יכול להסתיים במסגרת התביעה אלא צריך להגיש בקשה חדשה לשר לעיון מחדש? הרי אנו מייצגים את השר שהינו אורגן של המדינה ומוסמכים להתפשר. במה זה שונה מכל תיק אחר?

 

אודה להשלמת האמור לעיל בהקדם.

 

 

 

ערן בוקר טוב,

 

מצ"ב עמדת הלשכה המשפטית בנושא.

 

 

עפרה שלום,

 

ראיתי את החומר.

 

למעשה, אני מבין כי הבקשה לפשרה נסמכת על מצבו הבריאותי הקשה של מר שחיבר.

 

זאת להבדיל מקשיים משפטיים ממשיים בתיק, שאני מניח שאין.

 

במצב דברים זה, לא נכון לדעתנו לסיים התיק בפשרה בדרך שבה ניתן היה להתפשר בביהמ"ש,  אם וככל שהיו בתיק קשיים משפטיים של ממש.  

 

יחד עם זאת, ככל שאכן יוכח המצב הבריאותי הנטען, וככל שתהיה הסכמה עקרונית להעמיד את החיוב על סכום שייקבע, ואשר יוסכם לשלמו מיידית (לכשעצמי אני סבור כי מחצית החיוב, כמוצע, הנה נמוכה מדיי), ניתן לשקול להתלות את הדיון בתיק, על מנת לאפשר למר שחיבר לפנות לשר הפנים בבקשה לעיין מחדש בהחלטה, ולהפחית החיוב לסך שעליו הוסכם עקרונית, וזאת לאור המצב החדש, שלא היה לנגד עיני השר לעת החלטת החיוב.

 

אם וככל שתתקבל החלטת השר שמאשרת הפחתת החיוב, והחיוב ישולם בהתאם, ניתן יהיה להודיע על כך לבהמ"ש ולסיים ההליך.  

 

 

נתי שלום רב,

 

אבקש לשוחח בנושא הנדון,

 

לאחר עיונך במסמכים המצורפים.

 

תודה,