חברים,
בערעור שבטיפולי מדובר בפגיעה מינית בשתי אחיות, בת 11 ובת 4.5, ע"י חבר של ההורים שלן בביתם בליל שישי אחד.
הקטינה בת ה-4.5 נחקרה ע"י חוקרת ילדים לפי מדריך "מונגש" לילדים מתחת לגיל 7, מדריך שהחלו לעשות בו שימוש מראשית 2015.
בגדול – הילדה נשאלה יותר שאלות ישירות ופחות פתוחות, והערכת המהימנות נעשתה על תוכן להבדיל מאירוע, ועל תוכן קיים מבלי להתחשב במה שאין בעדות (אין אירועים,
אין סיפור סדור, אין הרחבות, אין פרטי פרטים וכו').
מול חוקרת הילדים, העמידה ההגנה חוקרת ילדים בדימוס שטענה כי התשאול היה מדריך, והתשובות הדלות שהתקבלו אינן יכולות לבסס הערכה כי הקטינה מתארת חוויה שחוותה.
בית המשפט המחוזי הסכים "לביקורתה המתודית על מהלך החקירה" של עדת ההגנה (לא ברור אם מבקר את המתודה החדשה, או את האופן בו חקרה חוקרת הילדים המסוימת), אך קבע,
על סמך התרשמותו שלו מקלטת החקירה של הילדה - כי הילדה דיווחה מחוויותיה, וכי ניתן לבסס על דבריה הרשעה (לאחר שמצא לדברים סיוע).
אני מחפשת התייחסויות בפסיקה לפרוטוקול החדש לחקירה של ילדים צעירים. יש?
תודה
דגנית