לעיונכם.

 

הילה תרחיב (או תקצר) בישיבת הפרקליטים השבוע J

 

אבי.

 

 

שלום לכולם,

 

ראו את פסק דינו של בית המשפט העליון שפורסם היום, שבו תהיות עקרוניות בנושא חילוט בעבירות מס, וקביעות יפות הנוגעות להחזקת כספי מזומן בהיקף גדול.

 

המערערים – אדם וחברה שבשליטתו - הורשעו בגין מעורבותם באספקת חומרי גלם ליצרני סמי פיצוציות. הערעור כנגד ההרשעה וכנגד העונש נדחה על ידי הנשיאה חיות. השופטת ברק ארז דנה בערעורים שהוגשו בעניין החילוט, הן על ידי הנאשם (ערעור פלילי) והן על ידי הטוענים לזכות ברכוש (ערעורים אזרחיים).

 

ערעוריהם של הטוענים לזכות ברכוש נדחו מטעמים שיסודם בממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. ראוי לציין כי בית המשפט העליון נתן במסגרת זאת משקל לשיהוי הניכר בהגשת תצהיריהם של הטוענים לזכות ברכוש, בפרט לנוכח העובדה שמדובר בסכומי כסף ניכרים (סעיפים 41 ו- 43 לפסק הדין).

 

במה שנוגע לטענותיו של הנאשם-המערער, העלה בית המשפט מספר "שאלות עומק ביחס לשימוש בכלי החילוט בעבירות לפי פקודת מס הכנסה", על רקע תקדימיות הסוגיה. יובהר כי בתיק זה הורה בית המשפט המחוזי על חילוט פסד"פי של כספים אשר עליהם דיווח המערער בכזב למס הכנסה כהוצאה. בית המשפט העליון תהה כיצד יש לבחון בקשות חילוט פסד"פיות בגין עבירות מס הכנסה - בהתחשב בתיקון לחוק איסור הלבנת הון שהוסיף עבירות מס חמורות כעבירות מקור - בנסיבות בהן לא מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון; וכן שאלות במישור המידתיות, כגון האם יש לתת משקל לכך שמקורו של הרכוש שנעברה בו עבירת המס הוא מקור לגיטימי, ובאיזו מידה יש להתחשב בקיומם של הסדרים מקבילים של הנאשם מול רשויות המס על תשלום החוב. בית המשפט הפנה בהקשר זה להנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס. בית המשפט לא הכריע בשאלות אלה, אולם קרא למדינה לקבוע מדיניות ברורה בנושא (סעיפים 53-62 לפסק הדין).

 

בסופו של דבר, אישר בית המשפט את החילוט מטעמים שונים מאלה שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שקבע קביעות יפות בנוגע למשמעות החזקתם של סכומי כסף גדולים במזומן. בית המשפט העליון קבע כי יש לחלט את הכספים בהיותם כספים שמקורם בעבירות לפי חוק העונשין וחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים בהן הורשע המערער. על הזיקה בין הכספים לעבירות למד בית המשפט מנסיבות החזקת הכספים, תוך שהוא מעביר את הנטל לנאשם לעורר ספק כי מקור הכספים לגיטימי:

 

"בהעדר ראייה לסתור, ועל רקע המתואר, יש לתת משקל לניסיון החיים המלמד כי אדם המחזיק סכומי כסף גדולים מאוד במזומן במטבעות שונים, וכל זאת בדירות שונות ובמקומות שאינם מיועדים מלכתחילה לכך, מנסה לטשטש את מקור הכסף. דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקרים שבהם מדובר במי שהורשע בעבירות של סחר לא חוקי – עבירות שלרוב כרוכות בקבלת כסף רב במזומן. אינני מקבלת את הטענה שהועלתה על-ידי המערער במרוצת ההליכים לפיה היה על המדינה "לצבוע" את הכסף באופן קונקרטי ולהוכיח כי כל שטר ושטר שנתפס בביתו קשור במישרין לאחת העבירות הספציפיות שבהן הורשע. כידוע, "לכסף אין ריח" ודרכי ההוכחה באשר למקורותיו אמורות להתחשב בכך. אכן, נטל השכנוע ביחס לטענה שקיימת זיקה בין הכספים שנתפסו בדירות לבין העבירות שבהן הורשע המערער רבץ על המדינה. אולם, המדינה עמדה בנטל זה כשהצביעה על העובדה שהמערער החזיק סכומים גדולים של כסף מזומן במטבעות שונים במתכונת שאינה סטנדרטית, כמתואר לעיל. בנסיבות אלה קמה ראיה לכאורה שהכספים שנתפסו מקורם בעבירות שבהן הורשע והיה על המערער להביא ראיה שבכוחה, למצער, לעורר ספק כי מקור הכספים, או חלקם, בפעילות כלכלית לגיטימית (ראו: ע"פ 6942/97 ריברה נ' מדינת ישראל (22.2.1998); ע"פ 5905/04 סולומון נ' מדינת ישראל, פסקה 39 (9.10.2007)). כזכור, לא עלה בידו של המערער לעשות כן. טענתו העיקרית בפני בית המשפט המחוזי הייתה כי מרבית הכספים כלל אינם שלו, וטענה זו נדחתה – ובדין נדחתה – על-ידי בית המשפט המחוזי" (פסקה 67 לפסק הדין).

 

 

בתיק טענו הילה גורני מהמחלקה הפלילית ונעמי זמרת מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, וכן פנינה לוי וחגי בנימין מפמת"א שניהלו את התיק בערכאה הדיונית. תודה לסטיב בוארון מהמחלקה הכלכלית וליורם הירשברג מהמחלקה הפיסקאלית על עצותיהם הטובות.

 

 

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\16\200\068\v12&fileName=16068200.V12&type=4

 

 

אבי.

 

 

 

אבי וסטרמן, עו"ד | ממונה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466337; 050-6216994  פקס: 02-6462538

דוא"ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה