ג'ואי שלום

 

 

שיהוי הוא כאשר צד מתעכב שלא כדין. כלומר בעצם השימוש במונח שיהוי יש טענה כלפי המשתהה.

שיהוי כאשר מדובר בעיכוב בהגשת כתב האישום הוא כאשר המדינה השתהתה בהגשת כתב האישום.

 

פסק הדין לדעתי מבלבל מעט במונחים בהם הוא עושה שימוש.

 

פסק הדין מסתמך על פסק דין יחזקאל שם נקבע כי משקלו של השיהוי ייבחן בין השאר לאור תרומת הנאשם.

 

למעשה הן בפס"ד יחזקאל והן כאן  המונח שיהוי שקול למונח חלוף הזמן. עצם השימוש במונח שיהוי אין בו הכרעה בקביעה החשובה של מיהו  הגורם לחלוף הזמן.

 

לכן לדעתי אין זה נכון לעשות שימוש במונח שיהוי בהקשר בו עשה בו שימוש בית המשפט בפסק דין זה ובפסק דין יחזקאל.

 

עצם השימוש במונח שיהוי מניח מראש שהמדינה אשמה בחלוף הזמן ולא תמיד זה כך.  

 

אם המקור היחיד לשיהוי הוא הנאשם אז אין בכלל שיהוי ולכן לדעתי זו טעות לעשות שימוש במונח שיהוי לפני שבודקים מי הגורם לו.

 

לא בכל מקרה שבו יש שיהוי תהיה הקלה בעונש בשל חלוף הזמן.

 

אמור מעתה כי השיהוי המדובר הוא עצם חלוף הזמן.

 

בשלב הבא יש לבחון מי אשם בחלוף הזמן. ורק כאשר חלוף הזמן לא נגרם בשל הנאשם יש עינוי דין שצריך להביא להקלה בעונש. השווה פס"ד דורפמן.  

 

כך בבית המשפט המחוזי בתיק כאן טען התובע כי הגורם לחלוף הזמן הוא העדר מענה של הנאשם למכתב השימוע שנשלח אליו.

 

ייתכן מאוד ולמדינה לא היה הסבר טוב לחלוף הזמן.

 

אך חשוב לדעתי כי במקרים בהם כן יש למדינה הסבר הולם לחלוף הזמן,  להציג את ההסבר.

 

חשוב לדעתי לחדד את ההבחנה בין חלוף הזמן לעינוי דין כאשר רק האחרון מהווה עילה להקלה בעונש.

 

וחשוב להציג לבית המשפט הסבר מפורט לגבי הגורמים לחלוף הזמן.

 

חשוב להסביר לבית המשפט שאנחנו דנים בגורמים לחלוף הזמן ולא בשיהוי שכאמור עצם השימוש בו מניח מראש את אשמת המדינה.

 

אם לא מוצגים הסברים אז בתי המשפט באופן אוטומטי זוקפים את חלוף הזמן לחובת המדינה ולא תמיד זה נכון.

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

אנא ראו את פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לפני ימים ספורים.

 

מדובר בנאשם שנהג תחת השפעת סם, פגע בשני הולכי רגל, ופצע אותם.

 

בית המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, 30 חודשי מאסר. ערעורו נסב על חומרת העונש.

 

בית המשפט העליון קבל את הערעור והפחית מעונשו ששה חודשים, זאת בשל שיהוי ניכר בהגשת כתב האישום. בתיק זה הוגשה הצהרת תובע אך בית המשפט (השלום) שחרר את החשוד במעמד זה. כתב האישום נגדו הוגש בחלוף שלוש שנים.

 

שימו לב לאמור בסע' 11 לפסק הדין.

 

אמנם בית המשפט לא התייחס מפורשות למתחם העונש שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, אך נראה כי הלכה למעשה, בית המשפט הקל במתחם בשל השיהוי בהגשת כתב האישום.

 

יצוין כי הצעת החוק לתיקון פרק הבניית ענישה מאפשרת חריגה ממתחם העונש בשל שיהוי.

 

 

בברכה,

ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466738   פקס: 02-6466252

דוא"ל: @justice.gov.iljoey

__________________________

פרקליטות המדינה