היי,
טוב ישבתי על זה דיי הרבה כי היה קצת קשה למצוא תשובה לשאלה הזאת, ועד עכשיו אני לא בטוחה בתשובה.
כמו שאמרת, לפני התיקון היו דעות חלוקות בנושא, שבאו לידי ביטוי בעיקר בעניין פרץ (דנ"פ 1187/03) ובעניין פלוני (ע"פ 1421/10- שם דנו גם בקשר בין מתחם הלימה לטווח ענישה מוסכם).
גם היום נראה שאין דעה אחידה בפסיקה, ושהרבה שופטים מציינים שלא ברורה ההשפעה של תיקון 113 על הסדרי טיעון (למשל סולברג ומלצר בע"פ 512/13).
התייעצתי עם דגנית (היא בערך היחידה שעדיין כאן
J),
ולטענתה הפרקליטות מאוד התנגדה בזמנו לקביעה שאי אפשר לערער על גזר דין שנופל בטווח הענישה שהוסכם בהסדר הטיעון. היא אומרת שיש מאז נוהג בפרקליטות שלא לתת רף מינימלי לענישה אלא רק מקסימלי כדי לא "להעיר את הפסיקה הזאת ולהיכבל אליה", אבל שבגדול אין תשובה ברורה בפסיקה
האם הדבר מותר. ובאמת חיפשתי דיי הרבה ולא מצאתי אמירה מפורשת בעניין.
ברע"פ 9040/12
אלמקייס אברהם נ' מדינת ישראל, מיום 2.1.13, נקבע שהמדינה רשאית לערער אף אם גזר הדין מצוי בטווח הענישה עליו הוסכם,
אבל היה מדובר בהסדר "תקרה" שלא כמו בענייננו- במסגרת הסדר הטיעון טענה המדינה להטלת עשרה חודשי מאסר בפועל כעונש ראוי, בנוסף לרכיבי ענישה אחרים, וההגנה לא הוגבלה בטיעוניה. בית המשפט לתעבורה הטיל על הנאשם, בין היתר, ששה חדשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור
שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, והעונש הוחמר ל-8 חודשי מאסר.
בפסקה 10 להחלטה כתב כב' השופט א' שהם:" למשיבה מוקנה שיקול הדעת, להחליט אם לערער על גזר דין שניתן בערכאה הדיונית, שעה שסברה כי אין הוא הולם את נסיבות העבירה, או להימנע
מכך. זאת, אף אם גזר הדין מצוי בטווח הענישה עליו הוסכם בהסדר הטיעון... הדברים האמורים נכונים ביתר שאת, כאשר מלכתחילה הובהר למבקש כי ההסדר שנערך עימו, הינו הסדר מקל, וזאת נוכח מצבו הנפשי ונסיבותיו האישיות. ניתן היה להניח, כי במצב דברים בו החליטה הערכאה הדיונית
להשית על המבקש עונש, אשר אינו כולל רכיב של מאסר בפועל, תבקש המשיבה לערער על פסק הדין.
זאת ועוד, מאחר שטווח הענישה עליו הוסכם בהסדר הטיעון נע בין אפס לעשרה חודשי מאסר בפועל, הרי שאין זה מופרך לטעון כי השתת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, היתה, מבחינתה של המשיבה, משום חריגה מההסדר. בנסיבות אלו, לא רק שהחלטת המשיבה לערער על גזר הדין אינה
נגועה בחוסר סבירות, אלא שהמבקש אף יכול היה לצפות צעד זה, שכן המאשימה התרתה בפניו, במסגרת הסדר הטיעון, כי היא רשאית לערער על גזר הדין, אם זה יחרוג לקולא מעקרונות ההסדר".
לעומת זאת, בע"פ 6943/16 גנדי גלקין נ' מדינת ישראל, נאמר שכשהעונש מצוי בטווח הענישה שהוסכם ע"י הצדדים בהסדר הטיעון, והוא אף אינו ניצב ברף המקסימלי שלו, על פני הדברים, משוכה
גבוהה עומדת בפני הסניגוריה הטוענת לטעות משפטית. (פסקה 2).
בקיצור חפרתי, אבל קצת התבלבלתי עם זה, ואשמח אם יש לך תובנות בעניין.
שמתי לך את פסקי הדין המדוברים בתיק.
תודה והמשך שבוע טוב (:
בברכה,
עינת שדה, סטודנטית | פרקליטות המדינה, המחלקה הפלילית
טלפון: 02-6466685 פקס: 02-6468030
דוא"ל:
[email protected]
__________________________
פרקליטות המדינה
