בהמשך לנושא שהעליתי בישיבה, הנה המייל מדנה בעניין חופש המידע ותחולתו על המכתב שכתבתי.

 

 

שלום

 

כפי שאמרתי גם לאבישי וגם לתמי האינטואיציה שלי היא שאין מקום למסירת מסמך מעין זה הן מטעמים של צנעת הפרט של המכותב והן מטעמים מערכתיים  של הפרקליטות, ואני בהחלט מבינה מאיפה באה ההתנגדות למסירת המסמך.  יחד עם זאת, לדעתי קיים קושי למצוא בסיס משפטי איתן להימנעות ממסירת  מכתב  זה לפי חוק חופש המידע.

 

באשר לאינטרס שלנו כרשות, מעיון בהוראות חוק חופש המידע נראה כי אין מדובר במקרה הנכנס בצורה ברורה ומובהקת לאחד החריגים למסירת מידע בחוק חופש המידע.

 

המכתב מתאר חקירות – אך הוא אינו מהווה חומר חקירה גולמי כשלעצמו ואינו נכנס  באופן מובהק לחריג של סעיף 14(9) לחוק חופש המידע הקובע כי הוראות חוק חופש המידע לא יחולו על מידע שנוצר נאסף או מוחזק בידי מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל וכן יחידות נוספות אשר אינן רלוונטיות לענייננו.  אפשר יהיה לנסות לטעון שהמכתב הוא תיאור של החקירה וככזה הוא נכנס לחריג . בעניין השאלה  מהו מידע הנכנס לחריג של סעיף 14(9) קיימים חילוקי דעות בין השופטים ברק ארז והנדל  בפסק דין גולאני המצורף למיל זה, לגבי השאלה אם חומר שעובד בפרקליטות מהווה חומר חקירה או לא. השופטת ברק ארז קבעה שחומר שעובד בפרקליטות אינו נכנס לחריג  ואילו השופט הנדל  סבר שהחומר נכנס לחריג, אך הורה בכל זאת למסרו  באותו מקרה מטעמים אחרים. השופט  דנציגר הצטרף לעמדת השופטת ברק ארז ונימוקיה אם כי בראשית פסק דינו הוא  כותב שלא ברור לי אם פסק הדין הנדון הוא האכסניה המתאימה לליבון הסוגיות.

נראה לי שניתן עקרונית  לטעון שהמכתב כאן, להבדיל מהמקרה של גולאני הוא לא עיבוד של חומר או הסקת מסקנות, אלא יותר תיאור של חומר החקירה ואין כאן עיבוד של החומר מטעם הפרקליטות – ולכן לנסות לבסס טענה שהמכתב מהווה חומר חקירה וחוק חופש המידע אינו חל עליו. זאת טענה לא פשוטה אך לדעתי היא איננה מופרכת.  אציין כי טענה זאת לא הייתה מקובלת על דנה יפה מייעוץ וחקיקה המרכזת את סוגית חופש המידע אשר שוחחתי אתה על המקרה.

 

ייתכן  שהתכתבויות מעין אלה עשויות להכנס לסעיף 9(ב)(8) הקובע::

9           (ב)  רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:

(8)   מידע על אודות שיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורית העוסקת באכיפת החוק, או שיש לה סמכות חקירה או ביקורת או בירור תלונות על פי דין, אם גילויו עלול לגרום לאחד מאלה:

(א)   פגיעה בפעולות האכיפה או הביקורת או בירור התלונות של הרשות;

(ב)   פגיעה בהליכי חקירה או משפט או בזכותו של אדם למשפט הוגן;

(ג)    גילוי או מתן אפשרות לגלות את קיומו או זהותו של מקור מידע חסוי;

 

אני בספק אם המכתב הספציפי הזה נכנס לסעיף – לא ברור לי איך חשיפתו יכולה לגרום לנזקים המתוארים בסעיף.

 

כך גם לגבי החריג של 9(ב)(1) המתייחס למידע שגילויו עלול לפגוע בתפקודה התקין של הרשות.  ניתן לטעון כי עצם גילוי מכתבים מסוג זה עלול לפגוע ביכולת הפרקליטות להתכתב באופן חופשי עם עורכי דין על לקוחותיהם, אולם זאת טענה שיהיה קשה מאד לבסס אותה לאור הפסיקה בענייני חופש המידע.

 

לגבי האינטרס של המכותב למכתב: ברור שאין מקום למסור זאת ללא פנייה אליו כצד ג' שעלול להיפגע – אך לאור העובדה שהוא פרסם את המכתב יש ייתכנות גבוהה שיסכים  למסירת המידע.

 

עוד אוסיף כי עצם העובדה שהמכתב פורסם מקשה על אי מסירתו ובעניין זה כבר היו מקרים שהרשות נאלצה למסור באופן רשמי מידע שהודלף, גם במקרים בהם היה בסיס משמעותי ביותר להחסות את המידע, שכן עילת החיסיון פגה  לעתים קרובות מרגע שהמסמך כבר פורסם.

 

בנסיבות אלה נראה לי שקיים קושי להגן על הימנעות ממסירת המכתב הזה ואני גם לא בטוחה שטקטית זה נכון להביא את הסוגיה להכרעה משפטית דווקא במקרה זה על הרגישות הציבורית שלו והייתי ממליצה לפנות לצד ג' וככל שלא יסרב למסור את המסמך לפונה.  כדי להשאיר לנו את הפתח לפתח טענה בעתיד שמסמכים מסוג זה מהווים חומר חקירה הייתי מבססת את תשובתנו החיובית רק על העובדה שרובו של המכתב פורסם ממילא  ולכן אין טעם להחסותו. (ככל שלא תהיה התנגדות של צד ג' לעצם המסירה) – ולא קובעת מסמרות לגבי העתיד.

 

ככל שיוכרע על ידי פ.מ. כי אין למסור את המכתב נראה לי שכדאי יהיה לנסות לבסס את הטענה שהמכתב נכנס לחריג של חומר חקירה ולאבחן את המקרה הזה מפסק דין גולאני. יתר הטענות הן יותר קלושות.

 

לדעתי מדובר בסוגיה שיכולה להיות מאד חשובה לפרקליטות ונראה לי חבל לנסות לפתח את ההלכה דווקא במקרה זה שהוא רגיש ציבורית ואם יגיע לבית המשפט הוא יהיה פחות פתוח לקבלת עמדה כזאת. הייתי ממתינה למקרה יותר נוח שכן אני מניחה שמכתבים מסוג זה אינם נדירים.

 

בברכה,

 

דנה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תמי שלום,

 

אבקש להזכיר עניין זה. עלינו להשיב לבקשה בהקדם.

 

תודה רבה,

 

 

 

תמי שלום,

 

נודה אם תעבירי לדנה את המכתב המבוקש כדי שתוכל לחוות דעתה בנושא.

 

תודה,

 

 

 

הי

אשמח לקבל את המכתב כדי לחוות דעתי

יש במייל שהגיע אלי רק את  העותק המצולם ששלח הפונה. עותק זה אינו ברור ואיני מצליחה לקרוא אותו והוא גם אינו מלא

אנא העבירו לי את המכתב מושא הבקשה

תודה

דנה

 

 

 

דנה שלום,

 

רצ"ב בקשה לפי חוק חופש המידע במסגרתה מבוקש מכתב שהשיבה הפרקליטות בתיק זדורוב לצד ג', אשר פנה בנוגע לפעולות חקירה שבוצעו/לא בוצעו בעניינו ובבקשה לקבל חומרי חקירה (המדובר בב"כ של א.ק הידועה).

 

המכתב פורסם בחלקו (פרסום המכתב מצ"ב) וכעת מבקש הפונה לקבלו במלואו.

 

עולה השאלה האם יש חובה למסור המכתב או שמא ניתן להימנע מכך (התייחסותה של תמי בורנשטיין, החתומה על המכתב, בשרשור מטה).

 

נודה לעמדתך.

 

תודה וערב טוב,

 

 

 

אכן, נראה לי שצריך לקבל החלטה עקרונית בעניין זה.

 

לא נראה לי שתוכן המכתב יכול לקדם את ההחלטה. מדובר במענה לפניה של צד ג', הנוגע לפעולות חקירה שבוצעו או לא בוצעו בעניינו ולהעברת חומרי חקירה.

 

אוסיף כי אין לי בעיה עם חשיפת תוכן המכתב, וכאשר כתבתי אותו, הנחתי שהוא עלול להתפרסם. מעבר לכך, הנחתי שהוא יפורסם על ידי הצד איתו התכתבנו, ואכן חלק המכתב שמופיע בבקשה של הפונה, פורסם בחדשות, ואני מניחה שנמסר על ידי באי כוחה של א.ק.

 

עם זאת, השאלה היא הדרך והמסלול באמצעותו מתפרסם המכתב ולא נראה לי הגיוני שבאמצעות בקשה לפי חופש המידע, יכול כל מי שבעל סקרנות – חולנית אפילו – בפרשת רצח תאיר ראדה, ומר שנקלר הוא מבין אלה, לקבל התכתבויות שלנו הנוגעות לפרשה עם צדדים נוספים, פרטיים.

 

תמי

 

 

אור- תמי חתומה על המכתב והיא תעבירו. אין לי העתק סופי שלו.

 

השאלה היא שאלה עקרונית. יש כאן לקוח עם זכות לחיסיון היחסים שבינו ובין בא כוחו. מציעה שהעניין יובא להכרעת פ.מ.

 

 

 

מירית שלום,

 

לבקשת הממונה על חופש המידע, נודה לקבלת המכתב כדי שתוכל להביע עמדתה.

 

תודה רבה,

 

 

 

שלום אור,

 

אני צריכה לראות את המכתב כדי להביע עמדתי.

 

יכול להיות שהמכתב חוסה תחת חוק הגנת הפרטיות ואז אין התלבטות וניתן לדחות את הבקשה לפי סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע,

יכול להיות שניתן לנטרל את הפגיעה בפרטיות ע"י השחרת הפרטים הרלוונטיים בהתאם לסעיף 11 לחוק חופש המידע,

ויכול להיות שיש מקום לקבל את עמדת צד ג' לעניין זה, אם נמצא לנכון למסור המידע כפי שהוא, בהתאם לסעיף 13 לחוק חופש המידע.

 

בברכה,

 

 

 

מיטל שלום,

 

ראי נא התייחסותה של פרקליטת מחוז צפון לבקשה, ובעקבותיה הצעת תמי בורנשטיין מהמחלקה הפלילית.

 

מה דעתך?

 

 

 

 

אני מציעה לפנות לממונה על חופש המידע במשרד, שיחליט, לאור מה שכתבה מירית בנוגע למכתב (שנכתב ונשלח על ידי), האם יש חובה להעבירו לפי החוק אם לאו.

 

תמי

 

 

מדובר במכתב שנשלח לעו"ד המייצג לקוחה, ששמה הועלה כחשודה ע"י ב"כ של רומן זדורוב.

 

מדובר בהתכתבות בין עו"ד. שנוגעת ללקוחה.

 

זה כמובן לא עלה לאתר הפרקליטות ולא פורסם על ידנו.  

 

 

 

 

 

מירית שלום,

 

ראי נא בקשה לפי חוק חופש המידע, במסגרתה מבוקש לקבל את מכתב הפרקליטות לעו"ד חקלאי בעניין א.ק (במסגרת תיק זדורוב). חלק מן המכתב אשר פורסם בתקשורת צורף ע"י הפונה.

 

נודה להצעת מענה.

 

תודה ושבוע טוב,

 

 

 

שלום רב,

 

אנא ראו בקשת חופש מידע  - מצ"ב.

 

המדובר בבקשה לקבל את מכתב הפרקליטות לעו"ד חקלאי במסגרת פרשת תאיר ראדה. המבקש צרף חלק מהמכתב (שפורסם) והוא מבקש לקבל את כולו.

 

אודה לקבלת עמדתכם בדבר מסירת המידע המבוקש.

 

כזכור, לפי הוראות החוק, עלינו להשיב לפונה בתוך 30 יום.

 

בברכה,

 

 

 

 

הגברת מיטל כץ שלום,

 

שילמתי את האגרה דרך שירות התשלומים הממשלתי. מספר אישור תשלום: 90117935.

 

אני מבקש לקבל את מכתב הפרקליטות לעו"ד חקלאי שפורסם בכול אמצעי התקשורת בארץ.

 

אני מצרף תמונה המכילה חלק מהמכתב. ברצוני לראות את המכתב במלואו.

 

אם מכתב זה פורסם כבר, נניח באתר הפרקליטות, אנא הפנו אותי לקישור המתאים.

 

כמובן, שפרטיה של א.ק. יכולים להיות מחוקים.

 

תודה וחג פורים שמח,

 

ליאון (אריק) שנקלר

 

 

שלום רב,

 

הועברה אלי פנייתך מאת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

 

על מנת שנוכל להדרש לבקשתך, אנא הסדר את תשלום אגרת הבקשה המתחייב על פי דין.

 

המדובר בבקשה נושאת אגרה בסך 20 ₪.

 

את האגרה ניתן לשלם בשלושה דרכים, לבחירתך:

 

1.      דרך שרת התשלומים הממשלתי בכתובת:   https://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=38&catalog=25&category=InfoPayments&language=he ;

2.      בהעברה בנקאית לח-ן מספר 0-02217-5 בבנק הדואר;

3.      שובר תשלום - שישלח אליך באמצעות הדואר לפי בקשתך. 

 

את האישור על תשלום האגרה יש לצרף בחוזר.

 

ככל שקיים לך פטור מכח תקנה 6 לתקנות חופש המידע (אגרות), תשנ"ט-1999 אנא צרפו בחוזר.

 

עם קבלת מסמך הפטור או אישור על תשלום תיבחן הבקשה לגופה.

 

כמו כן, ככל שיש בידך מכתב פניה מפורט, אנא שלח בחוזר.

 

בברכה,

 

 

 

 

 

ליאון שלום,

 

הגעת אל היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה בהחלטת ממשלה במטרה להגביר את השקיפות השלטונית בכלל ואת יישום חוק חופש המידע בפרט.

לצורך כך פועלת היחידה באמצעות הנחיה, הדרכה, בקרה ועוד.

 

המידע אותו אתה מבקש אינו נמצא אצל היחידה אלא במשרד המשפטים.

הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים היא מיטל כץ, תוכל לראות את פרטי התקשרות עמה באתר המרכזי לחופש המידע.

 

כמו כן תוכל להגיש בקשה לחופש מידע באמצעות הטופס המקוון.

 בברכה,

ריעות ג'מל

מרכזת היחידה לחופש המידע

היחידה הממשלתית לחופש המידע

טל':  02-6546624 | פקס:02-6467602 | פלא': 0526198846

[email protected]

אתר היח­ידה

    

 כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר 'כל זכות' - כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!

 

 

 

 

 

 

הגברת מיכל טנא שלום,

 

לפי חוק חופש המידע אבקש לקבל את מכתב פרקליטות המדינה לעורך הדין חקלאי בנוגע ללקוחתו א.ק..

 

דבר קיומו של מכתב זה פורסם בכל כלי התקשורת ואפילו אני מצרף עותק מחלקו.

 

אם פורסם המכתב, במקום כלשהו, אנא הפנו אותי אליו.

 

אשלם אגרה כנדרש עפ"י החוק.

 

בתודה מראש,

 

ליאון (אריק) שנקלר