שלום לכולם,
אנא ראו פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן ביום חמישי האחרון בעניינם של רוצחי הנער מוחמד אבו חדיר, עם תמצית שהכין איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית.
בית המשפט העליון דחה היום את ערעורים של שלושת הנאשמים ברצח הנער מוחמד אבו-חדיר.
על פי העובדות עליהן אין חולק, יוסף בן דוד (המערער 1) ושני אחייניו הקטינים (מערערים 2-3) חטפו בשעות הבוקר המוקדמות של יום 2.7.14 את אבו-חדיר משכונת בית חנינה, אך ורק כיוון
שהיה ערבי, מתוך רצון לנקום את חטיפתם ורציחתם של הנערים נפתלי פרנקל, גלעד שאער ואייל יפרח. שני הקטינים הכניסו בכוח את אבו-חדיר לרכב ומערער 1 החל לנהוג לכיוון יער ירושלים. תוך כדי הנסיעה חנקו שני הקטינים את אבו-חדיר כדי להשתלט עליו, המערער 1 צעק להם להרוג אותו,
ואבו-חדיר חרחר והעלה קצף מפיו. עם הגיעם ליער ירושלים, בעוד אבו-חדיר למעשה כבר חסר הכרה, היכה מערער 1 באמצעות לום בראשו, תוך כדי שהוא אומר "זה בשביל משפחת פוגל" במכה הראשונה, ו"זה בשביל שלהבת פס" במכה השנייה. לאחר מכן, בעט בו שלוש פעמים תוך שהוא אומר "זה בשביל
אייל, זה בשביל גלעד, זה בשביל נפתלי". בהמשך שפכו מערער 1 ומערער 2 דלק על אבו-חדיר, בעודו חסר הכרה, והמערער 1 הצית אותו.
ערב לפני כן, ניסו מערערים 1 ו-2 לחטוף קטין אחר.
שלושת הנאשמים הורשעו בעבירה של רצח בכוונה תחילה בבית המשפט המחוזי. על נאשם 1 נגזר עונש מאסר עולם ו-20 שנות מאסר במצטבר בגין המעשים הנוספים; על נאשם 2, קטין בן 17, נגזר מאסר
עולם ושלוש שנים בחופף על אירועי הלילה השני; על נאשם 3, קטין בן 16.5, נגזרו 21 שנות מאסר.
טענת המערער 1 היתה כי אינו אחראי למעשיו ועניינו חוסה תחת הגנת אי השפיות. מערערים 2 ו-3 טענו כי חלקם בביצוע אינו של מבצעים בצוותא וכי לא התקיימה אצלם כוונת קטילה.
בית המשפט העליון (כב' השופט עמית), קבע כי עניינו של המערער 1 נמצא "הרחק מחוץ" לסייג אי השפיות. באשר למערערים 2 ו-3, קבע כי הם מבצעים בצוותא; כי עוד טרם היציאה לחטיפה התגבשה
אצלם החלטה להמית, וכי אף אם לא היו אלה פני הדברים, הרי שהתגבשה אצלם החלטה להמית במהלך ביצוע המעשה עצמו. כמו כן, ציין כב' השופט עמית כי ניתן היה להרשיע את המערערים 2 ו-3 לחילופין בעבירה של 300(א)(3) – רצח תוך ביצוע עבירת חטיפה. בית המשפט דחה את הערעורים על
העונש.
השופט עמית פתח את פסק הדין בציינו כי המערערים "הגיחו ממנהרה חשוכה של גזענות, בערות בורות ושנאה" וסיים את פסק דינו במילים החשובות הבאות:
אך עדיין מציקה המחשבה. מהו המעיין ממנו שאבו השלושה את תועפות השנאה והגזענות, שהכתה אותם בסנוורים, כדי כך שטחו עיניהם מלראות כי הם חונקים, מרוצצים
ראש ושורפים בן אנוש שנברא בצלם? הכיצד נשתכח מהם עקרון היסוד של היהדות, בפרשה הראשונה הפותחת את ספר הספרים, "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט,
ו) ועל כן "חביב אדם שנברא בצלם" (דברי רבי עקיבא מסכת אבות ג'
י"ד)? מה למדו, שנו והפנימו המערערים באחת התחנות במהלך שנות חינוכם ובחרותם, שהביאם לקלות הבלתי נסבלת של נטילת נפש של צעיר ערבי המעשים שביצעו
המערערים, הפכו זה מכבר לפרשת אבו חדיר, וחרגו מד' אמותיו של תיק פלילי רגיל. הרצח מצריך חשבון נפש נוקב בחברה הישראלית בנוגע להתמודדות עם תופעות הגזענות וגרורותיהן, בדק בית מן המסד ועד לטפחות, בבחינת דע את נתיבי הגזענות, ראה דרכיה הרעות ובערת הרע מקרבך.
אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים טיפל בתיק בבית המשפט המחוזי ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית טיפל בערעור יחד עם אורי בבית המשפט העליון.
בברכה,
ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה
טלפון: 02-6466738 פקס: 02-6466252
דוא"ל:
@justice.gov.iljoey
__________________________
פרקליטות המדינה
