שלום לכולם,

 

רצ"ב לעיונכם פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק שבנדון, בגדרו התקבל ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר בניכוי מס תשומות שהיה כלול בחשבוניות שהוצאו שלא כדין.

 

פסק הדין של בית המשפט המחוזי דן בהודעת חיוב בכפל מס ושומת תשומות, אשר הוצאו למשיבה – חברת טי.ג'י די הובלות בע"מ - בגין הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין וכן ניכוי מס תשומות שלא כדין (על סמך חשבוניות פיקטיביות שהוצאו לה). השומות הוצאו למשיבה על בסיס ממצאי חקירה רחבת היקף, שחשפה ארגון פשיעה אשר עסק ברכישת דלקים מסוגים שונים, מהילתם והפצתם, תוך עשיית שימוש בחברות, אנשי קש ובחשבוניות פיקטיביות על מנת ליצור כיסוי חשבונאי לפעילות הארגון.

 

בפסק דינו, דחה בית המשפט המחוזי  את ערעור המשיבה על שומת כפל המס, וקיבל באופן חלקי את הערעור בסוגיית שומת מס התשומות.

 

בכל הנוגע לחשבוניות שהוצאו על ידי המשיבה, הן החשבוניות נשוא הודעת חיוב כפל המס - קבע בית המשפט המחוזי, כי מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, מהטעם שעסקאות אלו לא היו במהותן עסקאות לרכישת דלקים ואף לא רכישת זכויות בדלקים, כפי שהוצג על ידי המשיבה, כי אם עסקאות מימוניות סיבוביות שמטרתן היתה לאפשר לגורמים בארגון הפשיעה לרכוש דלק מבז"ן בתנאי אשראי נוחים.

 

בכל הנוגע לשומת מס התשומות שהוצאה למשיבה - קבע בית המשפט המחוזי, כי חלק מהחשבוניות שנכללו בשומת התשומות אינן משקפות כל עסקה אמיתית עם המשיבה, ועל כן מס התשומות שנוכה בהסתמך על חשבוניות אלה נוכה בניגוד לדין. לגבי חלק אחר של החשבוניות קבע בית המשפט המחוזי, כי חלק מהעסקאות העומדות בבסיסה של החשבונית הינן עסקאות מימון סיבוביות ולא עסקאות דלקים כנחזה מהן, ועל כן מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. לצד זאת, בהתבסס על קביעתו לפיה בחשבונית נכללו גם עסקאות המבטאות רכישת דלקים בפועל, קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את ערעור המשיבה על שומת התשומות, וקבע כי יש לאפשר לה לנכות את מס התשומות המיוחס לרכישת הדלקים בפועל, מטעמי "מס אמת".

 

התיק בבית המשפט המחוזי טופל ע"י מר עמי עבר-הדני.

 

 

לעמדתנו , הכרה בחלק ממס התשומות שנכלל בחשבוניות אף שהוצאו שלא כדין, תוך פיצול החשבונית האחת לשני רכיבים – חלק המייצג פעילות שהתרחשה, כביכול, ובגינו איפשר ניכוי מס התשומות, וחלק הכולל את יתר הרכיבים הפיקטיביים המוצהרים בחשבונית – שם לאל את המנגנון הייחודי העומד בבסיס חוק מס ערך מוסף, ומנוגד לתכלית החוק וללשונו. משכך, הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

 

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה.

 

נקבע, כי פסק הדין מעורר קשיים בשני מישורים – לשון החוק והמדיניות והתמריצים הרצויים.

 

בית המשפט העליון עמד על כך, כי לשונו של סעיף 38(א) לחוק אינה מאפשרת ניכוי מס תשומות בהתבסס על חשבונית מס שהוצאה שלא כדין – גם אם נקבע שהחשבונית הוצאה שלא כדין מהטעם שאין היא מתארת את העסקה שבוצעה בפועל.

 

במישור המדיניות, קבע בית המשפט העליון, כי הכרה באפשרות לפיצול חשבונית שהוצאה שלא כדין עשויה לעורר קשיים מעשיים רבים בנוגע לאומדן המרכיבים בחשבונית המשקפים עסקאות אמת, אל מול ההיבטים הפיקטיביים של החשבונית. עוד נקבע, כי גם כאשר השיקול של הקושי באומדן המרכיבים האמיתיים בעסקה אינו מתקיים, ישנם שיקולים נוספים התומכים באי-התרת ניכוי בדמות התמריצים הניצבים בפני הנישומים. מבחינת המדיניות הרצויה נקבע, כי ישנו היבט של הכוונת התנהגות העוסקים בנוגע לגביית מס ערך מוסף, שכן כלל לפיו ניתן לפצל חשבונית שהוצאה שלא כדין ולנכות מס תשומות בגין העסקאות שנעשו בפועל מעודד מעשי מרמה מאחר שהנזק שייגרם במקרה שתתגלה התרמית קטן יותר.

 

בית המשפט העליון הבהיר, כי אין המדובר בכלל עונשי, כי אם ביצירת הרתעה מפני ביצוע מעשי מרמה, ובהטלת האחריות על המונע היעיל ביותר – מקבל החשבונית. בראייה זו,  החשבונית מהווה מעין ראיה אשר אמורה לשקף את העסקה. על כן, ככלל, מצב בו דבק פגם יסודי בחשבונית – דינה להיפסל לעניין הניכוי, בשל היעדר יכולת לתרום למעקב אחר מס האמת. לעמדת בית המשפט העליון, איסור ניכוי מס התשומות בהתבסס על חשבונית מס שהוצאה שלא כדין, היא הנפקות לכך כי מוציא החשבונית ערפל את התמונה בהתנהגותו, והקשה על הבנת אירוע המס כהווייתו.

 

עוד נקבע, כי המקרה דנן אינו בא תחת החריג הסובייקטיבי, המאפשר ניכוי מס תשומות גם כאשר מדובר בחשבונית שאינה כדין.

 

משכך, כאמור, התקבל ערעור המדינה.

 

התוצאה המוצלחת הינה תוצר של שיתוף פעולה הדוק, ובפרט תודתנו ליעל נווה, לעופר שרון ולנועם רוזינק (שכתב את הודעת הערעור בתיק בזמן שהותו אצלנו) מהלשכה המשפטית על ההערות המחכימות, ולמר חיים טמיר, מנהל תחום בכיר – תכנון מע"מ, המלווה את התיק מראשיתו וסייע לי רבות בהבנת נבכי התיק שהיה לא פשוט גם מבחינה עובדתית.

 

לידיעתכם.