שלום לכולם,
אודה לפסיקה ותובנות בסוגיות הבאות:
בטיפולי תיק שוד, שמבוסס על מארג של ראיות נסיבתיות.
המחלוקת העיקרית הנה זיהוי הנאשם. הראיה המרכזית בהקשר זה, הנה זיהוי של הנאשם, שצולם במצלמות אבטחה, על ידי שוטר שלא קשור לאירוע (ואף משרת ביחידת משטרה שונה), המכיר את הנאשם מתיקים קודמים.
בית המשפט הרשיע את הנאשם וכתב הכרעת דין מפורטת. לעניין הזיהוי, סמך ידו על עדים מומחים ממעבדות
מז"פ שהעידו ביחס לזיהוי (סימנים וחומרים וראיה דיגיטלית), אולם כאמור, הסתמך על עדות השוטר הנ"ל כראיה מרכזית.
לאחר מתן הכרעת הדין, פיטר הנאשם את הסנגור, וזה שוחרר מייצוג.
הסנגורית החדשה, בבוקר הטיעונים לעונש, ביקשה לאפשר לה דחייה לצורך הגשת עתירה לגילוי ראיה. לטענתה, בכוחה
להוכיח כי השוטר הנ"ל שיקר בעדותו. לא נטענה כל טענה בדבר כשל בייצוג- ההיפך...
אנחנו טענו כי לכל היותר מדובר במקרה בו ניתן יהיה
לנסות להגיש בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור. בנוסף, עיינו בע"פ 5874/00, שם קבע בית המשפט העליון, כי ניתן להגיש ראיות נוספות בערכאה הדיונית גם לאחר הכרעת הדין, וזאת במקרים מאד מאד חריגים.
אודה לעזרתכם בפסיקה ותובנות ביחס לשתי הסוגיות הבאות:
1.
האם ניתן להגיש עתירה לגילוי ראיה בשלב זה שלאחר הכרעת הדין?
2.
האם זימון אותו שוטר להעיד הנה בבחינת "ראיה חדשה"? (כלשדעתנו, מדובר במקצה שיפורים
ו"מסע דיג"...)
תודה מראש,
עינת
בברכה,
עינת בלנרו, עו"ד | פרקליטות מחוז דרום (פלילי)
טלפון: 08-6264628 פקס: 02-6467627
דוא"ל:
Einatba@justice.gov.il
__________________________
פרקליטות המדינה
