שלום לכולם,

 

מאחר ונשאלתי, אני מבקשת להבהיר את מה שאולי לא היה ברור עד הסוף :

 

בסעיף 3 למייל שלי מיום 22.5.18 אני כותבת מפורשות כי בכל העילות האישיות כלפי נתבע שהוא עובד (כמו לשון הרע, הטרדה מינית, העסקה פוגענית – עילות שהפעולה המיוחסת לעובד הנתבע אינה מכוח תפקידו אלא מכוח אישיותו, אם נרצה לחדד), אזי נבהיר לעובד כי יכול ונימצא בניגוד עניינים ולכן נמליץ לו לייצג את עצמו.

מאליו ברור כי מקום בו אין בלבנו ספק שהעובד הטריד מינית או התעמר או אמר דברים העולים כדי לשון הרע שאינם מכוח תפקידו – לא נייצגו !!!

אבל לא תמיד העובדות ברורות לנו די צרכן מראש. לכן המלצתי היא, במקרים מסוג שלש העילות הללו, להמליץ לעובד הנתבע לייצג את עצמו. רק אם יתעקש שאנחנו נייצג אותו, הוא יהיה חייב לחתום על יפוי כוח.

ברור כי מקום שמדובר באחת משלש העילות הנ"ל אין מקום לבקש למחוק את העובד הנתבע  וביה"ד גם לא ימחק אותו. הוא חייב  להתייצב לדין ולמסור את גרסתו.

 

בלי קשר לאמור לעיל, כאמירה כללית ולמען יהיה הדברים ברורים באופן חד : אני סבורה, לאור הניסיון האחרון, כי הכלל צריך להיות שכל אימת שאנו מייצגים עובד נתבע וגם כאשר אנו מבקשים את מחיקתו – עלינו להחתימו על יפוי כוח !

 

בברכה,

 

קוקי

 

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

ביום 17.5.18 התקיימה ישיבה של מנהלי המחלקות בדיני עבודה. בישיבה נדונו  מספר סוגיות, הרלבנטיות לכלל הפרקליטים העוסקים בדיני עבודה.

 

1.      התברר כי אין אחידות בכל המחוזות ביחס לנוהל קבלת אישור לפשרה. כרגע, עומדת בתוקפה הוראת תכ"מ 4.2.0.1 המצ"ב (בקנה מצויה כבר טיוטת הוראת תכ"מ חדשה !). ראו סעיף 2.3 להוראה שענינו  פשרה בנושא שכר או תנאי שכר.

תשומת לבכם לכך כי לכל פשרה בנושא שכר/תנאי שכר, החל מהשקל הראשון, נדרש אישורו של סגן החשכ"ל. הפרקטיקה היא לבקש מביה"ד ארכה בת 30 יום על מנת להשיג את אישור כל הגורמים הרלבנטיים לפשרה.

 

2.      עוד מצ"ב לעיונכם סיכום ישיבה שנערכה אצלי בנושא קביעת מדיניות בשאלת העסקה פוגענית.

 

3.      בנושא של ייצוג עובדי מדינה שנתבעו ביחד עם המדינה ע"י עובד אחר – כל מקרה ייבדק לגופו. במקרים בהם המדינה מייצגת את העובד הנתבע ועומדת מאחוריו – תבקש למחוק אותו מן התביעה. ככל שהעובד לא יימחק או מקום שמלכתחילה לא נבקש למחוק אותו בשל חיוניותו כנתבע – חובה להחתים את העובד-הנתבע על יפוי כוח (מצ"ב יפוי כוח "תקני" ). מקום בו עלול להערכתנו להיווצר מצב של ניגוד עניינים בין המדינה לבין העובד –הנתבע, למשל במקרים בהם העובד פעל שלא במסגרת המתחייב מתפקידו ונטענות כנגדו טענות אישיות (כגון: העסקה פוגענית, לשון הרע, הטרדה מינית, שחיתות וכיו"ב) , עלינו להבהיר לעובד כי יכול ונמצא במצב של ניגוד עניינים ולפיכך עליו לקחת לעצמו ייצוג נפרד. ככל שיתעקש כי הפרקליטות תייצגו, ברור כי חובה להחתימו על יפוי כוח.

 

4.      בכל הקשור לתביעות שעניינן גמלאות (ערעור גמלאות או כתב תביעה שעניינו גמלאות) – סוכם כי בתי הדין במחוזות השונים יונחו להמציא את כתבי בית הדין ללא יוצא מן הכלל אל הפרקליטות. הפרקליטות תמיין את כתבי בין הדין וככל שמדובר בערעור גמלאות תעבירנו לטיפולה של מנהלת הגמלאות. הדבר למנוע מצב שבו אין לנו פיקוח/ידיעה בזמן אמת על כתבי בית דין המגיעים למנהלת הגמלאות ואמורים להיות בטיפולנו ולהיפך.

 

אנא הקפידו להתנהל בהתאם לסיכום ולמצורפים אליו כדי שתהיה אחידות בהתנהלות הפרקליטים בכל הארץ.

 

בברכה,

 

קוקי

 

 

 

בברכה,

רחל שילנסקי, עו"ד | מנהלת המחלקה למשפט העבודה

פרקליטות המדינה

טלפון: 02-5419628 פקס: 02-5419660

דוא"ל [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה