אמי הייתה הסנדקית של שני פלגַי.
אלזה לסקר שילר
יֵשׁ לִי בַּבַּיִת פְּסַנְתֵּר כָּחֹל
וְאֵינִי יוֹדַעַת אַף תָּו.
מֵאָז חָדַל הָעוֹלָם לַחְמֹל
בְּאֹפֶל הַמַּרְתֵּף הוּא נִצָּב.
אַרְבַּע יְדֵי כּוֹכָב פּוֹרְטוֹת כִּתְמוֹל
בְּסִירָתָהּ שׁוֹרְרָה אֵשֶׁת הַיָּרֵחַ בְּשָׁמָיו
–
כָּעֵת סוֹאֲנִים הָעַכְבָּרִים בְּמָחוֹל.
שְׁבוּרָה מַעֲרֶכֶת הַפְּסַנְתֵּר עַל קְלִידָיו...
אֲנִי מְבַכָּה אֶת הַנִּפְטֶרֶת בְּכָחֹל.
הוֹ,
מַלְאָכִים יְקָרִים,
פִּתְחוּ לִי
שֶׁאָכַלְתִּי מֵהַלֶּחֶם הַמַּר
–
עוֹד בְּחַיַּי אֶת דֶּלֶת הַשָּׁמַיִם
גַּם בְּנִגּוּד לַגְּזָר.
אלזה לסקר שילר
וליד המשוכות אותי חפשת.
אנחת צעדיך הגיעה לאזני ועיני היו טפות כבדות אפלות.
בתוך נפשי פרחו במתק מבטיך ומלאו,
עת עיני לתוך שנה התגלגלו.
ליד באר מולדתי נצב מלאך,
הוא שר את שיר אהבתי,
את שירה של רות הוא שר.
אלזה לסקר שילר
ביקשתי לי עולם והוא עוד ילד- שיספר על נשימת בראשית. אש-דת גדולה יקדה אז בשמים. הכוכבים נתנו זה לזה את התנ“ך למיקרא. אילו רק ניתן לי
פעם לגעת בידו של אלוהים או לראות את הירח הענוד לאצבעו. הו אלי, אלי, מה רחוקה אני ממך! תמיד תמיד רציתי לומר לך מילות אהבה רבות עכשיו אתה תר חסר מנוח אחר פלאים אבודים. אבל בנגן שעוני הצעצוע שלי נחוג את חג הנישואין. הו עינך המתוקות הן פרחי האהובים ביותר. וליבך
הוא מלכות השמיים שלי…
תן לי להביט אל תוכו
אלזה לסקר שילר
דולק הנר על פני שולחני כל הלילה בשביל אמי
– בשביל אמי…
לבי דולק תחת שכמי כל הלילה בשביל אמי…
אלזה לסקר שילר
זעקותיהן של היולדות נשמעות מחדרי הלידה ועד לקצה העולם.
אלזה לסקר שילר
נשיקותיך מאפילות על שפתי / אינך אוהב אותי עוד... הירח הזקין. / הלילה שוב אינו מתעורר. / כמעט שאינך נזכר בי עוד. / לאן אלך לי עם לבי?
אלזה לסקר שילר
…כּוֹכָב
גָּדוֹל יִפֹּל אֶל חֵיקִי
בּוֹאִי נָעוּר הַלַּיְלָה נִתְפַּלֵּל
בַּלְשׁוֹנוֹת הַמְגָֻּלפוֹת כַּנֶּבֶל.
בּוֹאִי נִתְפַּיֵּס הַלַּיְלָה –
כַּמָה אֱלֹהִים נִגָּר עָלֵינוּ!
אלזה לסקר שילר
הָרַחַשׁ הַנִּפְעָם שֶׁל צְדָפַי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִמְאֻושָּׁר.
אלזה לסקר שילר
איתי פרוסט
חישבו על איכות הסביבה בטרם תדפיסו מייל זה
P