Date : 1/22/2019 6:47:43 PM
From : "Gabriela Fisman"
To : "Praklitut Plilit - All" , "Yeuhak-All" , "Praklitut Ezrahit - All"
Cc : "Amit Merari"
Subject : חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשנ"ט – 2019
Attachment : ספר החוקים-2783.pdf;


1.         שלום לכולם,

2.         אני שמחה לבשר על כך שלפני כשבועיים אושר בקריאה שניה ושלישת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשנ"ט – 2019, ופורסם ביום 16.119 ברשומות. החוק יכנס לתוקף שנתיים מיום פרסומו. החקיקה היא פרי עבודה ארוכת שנים המבוססת, בעיקרה, על המלצות הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, בראשות פרופ' רות קנאי. החוק החדש מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ומגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע כאמור לבין תקנת השבים – הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ביניהם אף כאלו שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, מבלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם.

3.         חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981, מסדיר את אופן ניהול מאגר המידע הפלילי הכולל את התיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אדם ושל החברה בכללותה. האסדרה של ניהול המידע הפלילי בחוק נעשית בדרך של קביעת זכאותם של גורמים ספציפיים לקבל את המידע, במגבלות מסויימות הקבועות החוק, לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים (שימושים לצרכי פליליים ולצרכים אחרים, כמו מכרזים, מינויים, רישוי והעסקה). אסדרה זו נועדה לאזן בין שני אינטרסים מתנגשים: האחד - המרשם הפלילי - קרי האפשרות של גורם הזכאי לקבל מידע פלילי לקבל את המידע באופן מהיימן ולהתחשב בו לצורך תכליות מסויימות. האחר - תקנת השבים - שתכליתה מימוש אינטרס הרהביליטציה - עידוד שיקומו של בעל רישום פלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה. תקנת השבים מושגת באמצעות הגבלת הגופים הזכאים לקבל מידע פלילי וקביעת תקופות התיישנות ומחיקה שבהן יימסר המידע לגורמים זכאים.

4.         כיום כולל מאגר המרשם הפלילי מעל מיליון בעלי רישום פלילי או משטרתי. החוק החדש מאפשר, בין היתר, להקל על שובם של מי שמעדו באופן חד פעמי בעבירות שאינן חמורות ולא שבו לבצע עבירות, באמצעות הגבלת התקופות בהן ניתן לעשות שימוש במידע, בהתאם לסוגו (לא דין רישום הרשעה כדין רישום של תיק תלוי ועומד) ויותר מכך – באמצעות חידוד וחיזוק הכלים שימנעו זליגת מידע לגורמים שאינם מוסמכים לקבלו. התפיסה בבסיס החוק היא כי תכלית תקנת השבים במובן הרחב, היא לא רק להבטיח כי הפרט שהורשע או מעד בעברו יוכל לשוב לחיק החברה ולהיות מועסק, אלא בנוסף לשרת מטרה חברתית כללית הנוגעת לתפקידה של המדינה בשיקומם של עבריינים ובעלי רישומים פליליים. השיקום נתפס לא רק כתכלית פרטנית ביחס לאדם עצמו, אלא כחלק מתפקידה של המדינה בהגנה על שלום הציבור וביטחונו, כאשר החברה בכללותה תוכל לקלוט אל תוכה את מי שמעדו בעברם ובכך לאפשר את חזרתם למעגל החיים הנורמטיבי ולהפחית את הסיכויים לחזרתם לפשיעה.

 

עיקרי החוק החדש (שכאמור יכנס לתוקפו בינואר 2021):

 

1.      קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה - אחד התיקונים המרכזיים בחוק החדש נוגע לקיצור התקופות שבהן יימסר מידע פלילי, תוך התחשבות מיוחדת במי שמעד באופן חד-פעמי ולא שב לבצע עבירות. זאת, תוך איזון עם האינטרס הציבורי שבניהול מידע פלילי ושמירתו באופן מקיף ומהימן. החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה פלילית, אך אין לו רישומים נוספים ולא הוטל עליו עונש מאסר – תקופת ההתיישנות של הרישום הפלילי שלו תעמוד על 4 שנים בלבד (לעומת 7 שנים לפי המצב החוקי הקיים) ותקופת המחיקה תעמוד אף היא על 4 שנים (לעומת 10 שנים לפי המצב החוקי היום). ביחס לעבירות מין, אלימות וסמים התקופות האמורות יעמדו על 5 שנים כל-אחת.

2.      צמצום האפשרות לזליגת מידע פלילי - כיום קיימת תופעה רווחת של זליגת מידע פלילי ושקילתו בידי מי שאינם זכאים לקבלו על פי הדין. בתופעה זו יש כדי לסכל את שיקומו של אדם ובכך לחתור תחת מטרת החוק. החוק החדש מבקש למזער תופעה זו באמצעות שני מנגנונים מרכזיים שיהיה בהם כדי לחסום את האפשרות לזליגת מידע פלילי:

א.        המנגנון הראשון הוא איסור דרישת תצהיר אודות עברו הפלילי של אדם על ידי מי שאינו זכאי לקבלו על פי דין – כיום נעשה שימוש בתצהירים ובהצהרות בכתב ביחס לעבר פלילי ע"י גורמים שאינם זכאים לקבל מידע פלילי, דוגמת מעסיקים, וועדות קבלה ליישובים וגורמים נוספים. יש בשימוש זה כדי לפגוע ברציונלים שעומדים בבסיסו של החוק, ובכלל זה הזכות לרהביליטציה. עפ"י החוק החדש העונש בגין דרישת תצהיר יושווה לעונש הקובע ביחס לדרישת מידע פלילי שלא כדין לשם קבלת החלטה ויעמוד על שנתיים מאסר. מטרת הוראה זו ליצור איסור ברור, בין היתר, נוכח עמדת בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, לפיו חוק המרשם הפלילי אינו מונע ממעסיק לדרוש מידע פלילי בתצהיר.

ב.        המנגנון השני הוא הוראה לפיה המידע מהמרשם הפלילי לא יימסר בתדפיס – כיום, גורמים פרטיים דורשים ממועמדים לעבודה תדפיס מרשם פלילי (מוכר גם כ"תעודת יושר"), על אף שאינם זכאים לקבל מידע. מאחר שמדובר בתופעה רחבה ובשל הקושי שקיים בהעמדה לדין במקרים אלו, נקבע כי זכות העיון לאדם בכל הרישומים אודותיו, דהיינו גם במרשם הפלילי וגם במרשם המשטרתי תעשה בדרך של עיון בצג המחשב בכל תחנת משטרה, מבלי שיימסר לאדם תדפיס מהמידע ומבלי שתינתן לו האפשרות לצלם או ליצור עותק. קביעה זו מונעת את האפשרות לאלץ אותו למסור מידע פלילי שנוגע לו בניגוד לרצונו וכן מונעת זליגת מידע.

3.      אמות מידה לשקילת מידע פלילי – החוק קובע אמות מידה לפיהן יישקל המידע פלילי על-ידי גופים הזכאים לקבל מידע זה לשם מתן זכות (העסקה, רישיון, זכות עיסוק או זכות אחרת), כמו משך הזמן שחלף מביצוע העבירה, קיומם של רישומים נוספים, הזיקה לעיסוק הספציפי ועוד. זאת, כדי להבטיח שגופים השוקלים מתן זכות לא יפסלו פסילה גורפת מועמדים שיש בעניינם רישום פלילי, אלא ישקלו בכל מקרה את החומרה והזיקה לעיסוק בנסיבות העניין.  כמו כן, נקבעה חובה על כל גוף זכאי לגבש נהלים לשקילת המידע הפלילי, במסגרתם ניתן יהיה לפרט למשל את סוג העבירות הרלוונטי לעיסוק, לקבוע את משך הזמן שהמידע יובא בחשבון בהתאם לחומרת העבירה ועוד.

4.      שינוי בתפיסה ביחס לתיקים תלויים ועומדים - על פי החוק הקיים רשאית המשטרה להעביר לכלל הגופים שזכאים לקבל מידע על הרשעות גם מידע על תיקים תלויים ועומדים, וכך הדבר נעשה גם בפרקטיקה. בחוק החדש נקבע כי המשטרה לא תעביר לגופים מידע על תיק תלוי ועומד בחלוף תקופה שתיקבע בתקנות על מנת למזער את הפגיעה באדם שההליכים נגדו נמשכים זמן רב, אך טרם התקבלה החלטה בדבר הגשת כתב אישום. עוד נקבע, כי לא תישלל או תימנע זכות מאדם רק בשל קיומו של תיק תלוי ועומד, אלא אם יש לרישום המשטרתי זיקה לזכות והדבר ראוי נוכח חומרת העבירה.

5.      מינוי ממונה מידע פלילי וממונה ביקורת - כל גוף הזכאי לקבל מידע פלילי ומוגדר כגוף נותן זכות מחויב למנות ולהכשיר ממונה מידע פלילי, שיהיה אחראי לגיבוש הנחיות ונהלים פנימיים לשקילת המידע הפלילי בהתאם להוראות החוק, לרבות אופן שקילת המידע על תיקים תלויים ועומדים.  החוק קובע כי שר המשפטים יסמיך ממונה על הביקורת, מקרב עובדי משרדו, שיבחן את ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו בגופים הזכאים, את השימוש במידע הפלילי בגופים כאמור ואת שמירתו, את אופן הפעלת שיקול הדעת לעניין המידע הפלילי, וכן ייתן הכשרה לגורמים מסייעים ולממונים על מידע פלילי בגופים הזכאים. לממונה הביקורת ניתנו סמכויות לדרישת מידע ולמתן הוראות לתיקון ליקויים.

6.      החוק כולל גם הסדרה של סוגיות נוספות הנוגעות למרשם פלילי –

·       הסדרת הרישומים המשטרתיים

·      עיגון חובת דיווח של כלל הגופים החוץ משטרתיים – לרבות ביחס לתיקים תלויים ועומדים

·      העברת מידע מהמרשם הפלילי למדינות זרות, לרבות האפשרות למסור מידע לגורמים פרטיים בחו"ל

·      עיגון הסמכות לביטול רישום של תיק שעוכבו בו ההליכים

·      הוספת בית משפט כגורם הזכאי לקבל מידע על תיקים סגורים והרשעות שנמחקו בהליכים שאינם פליליים (למעט הליכי מעצר)

·      התאמת הגיל למסירת מידע לגיל האחריות הפלילית.

 

אני מבקשת להודות לכל שותפי למסע ממושך זה - לשותפתי העיקרית, ליאורה סולטן יעבץ, מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, שעשתה לילות כימים לקידום ההצעה ולזהבה לייב ; נוחי פוליטיס, מנהלת מח' חנינות; ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגור הציבורי; ד"ר יניב ואקי, מנהל מח' עררים בפרקליטות; נחמה זוסמן, מח' עררים, פרקליטות המדינה; יפעת רווה, לילך וגנר ורעות בינג, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) ולשותפים נוספים במשרד ובמשרדי ממשלה אחרים.

תודה גם לפרקליט המדינה, שי ניצן, על ליווי הנושא במהלך השנים וכן למנכ"לית משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור, שבתפקידה הקודם יזמה את הקמת ועדת קנאי והיתה חברה בה, וכמובן לפרופ' רות קנאי שאלמלא היא חקיקה זו לא הייתה באה לעולם.

 

אני סבורה כי יש בחקיקה זו משום בשורה חברתית של ממש ואני תקווה כי החוק החדש ייטיב עם קבוצות באוכלוסייה שעד כה נמנעה מהן האפשרות להיות מועסקים בשל עברם הפלילי.

 

בברכה,

גבי פיסמן

 

_______________________________________________

גבריאלה פיסמן, עו"ד | ממונה

אשכול סמכויות שלטוניות

המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה

משרד המשפטים| צלאח א-דין 29| ירושלים 91490 

טלפון ישיר: 02-6466249 | פקס: 02-6466265 | gabrielaf@justice.gov.il