היי,
הניו יורק טיימס מדווחים אתמול בכתבה על שוק הפונדקאות הבלתי-חוקית בסין. למרות האיסור שחל בסין על פונדקאות, מתקיים שוק שחור שמייצר לפי הערכות מומחים מעל 10,000 לידות בשנה.
זוגות סינים משתמשים בנשים מקומיות או זרות, שמגיעות לסין לתקופה של שנה לצורך הפונדקאות, כאשר כדי לעקוף את החוק השתלת העוברים עצמה נעשית לפעמים מחוץ לסין. נציג סוכנות הפונדקאות משתף מידע על פרקטיקות השליטה בפונדקאיות בגילוי לב די חריג:
Here in Wuhan, Baby Plan offers a more expensive, but at times grimly controlled, program. Chinese couples fly to Thailand, where surrogacy is legal, to donate their sperm and egg. A Chinese surrogate
is flown there, too, and receives the implant. The three return to China and the surrogate is installed in a private apartment with a full-time assistant. To make sure she does not get ideas about fleeing with the customer’s fetus, she is cut off from her
family and receives daily visits from a psychological counselor, Mr. Huang said. […]the company hires women to visit every day to make sure the surrogate does not form emotional attachments to the baby they are carrying, a common
development. “Our liaison staff tells them every day that the baby in your stomach isn’t your baby,” Mr. Huang said. “A nice way of putting it is emotional comfort; less nice is brainwashing.”
הכתבה מתארת גם כמה מקרים קשים שנובעים מהמבנה הזה, שכשלעצמו כמובן בעייתי מאוד – הרושם שנוצר בקריאה הוא שפונדקאות פנים במדינה כל כך גדולה עם פערים כל כך גדולים נראית דומה
לפונדקאות חוץ, מבחינת הבידוד והשליטה שמתאפשרים בנשים הפונדקאיות. פונדקאית אחת בחרה להיכנס להליך כדי לאסוף כסף לסייע לאביה החולה. הוא נפטר במהלך ההריון, והמרפאה אסרה עליה לנסוע להלווייתו, כדי שלא תחמיץ טיפולים הורמונליים (הנציג אומר: "זו היתה טעות מצידנו, אבל
אם היינו נותנים לה לנסוע, הלקוחות היו מאבדים את התינוק שלהם"); פונדקאית אחרת קיבלה אישור מיוחד לדבר בטלפון עם בנה בן הארבע, שנשאר אצל אימה. בסרטון הנלווה לכתבה רואים פונדקאית שבאה לחתום על המסמכים האחרונים, והנציג אומר לה: "תחשבי על זה ככה, להיות פונדקאית
זה עדיף מלהיות זונה, נכון? אין לך במה להתבייש, את צריכה להיות גאה".
איילת