שלום לכולם,

 

בטיפולי תיק בו המתלונן העיקרי הוא  חולה סכיזופרניה מאובחן,  אשר  העיד על  דברים שהנאשמים עשו לו במשך מספר שנים (סחיטה באיומים ובכח ). לציין כי  העד העיד בצורה  מהימנה ואותנטית, על פני 10 ישיבות שהתפרסו על פני כשנה .  במהלך עדותו בבית משפט התאשפז העד מספר פעמים כתוצאה מהתפרצות המחלה (כפי הנראה כפועל יוצא של העדות) , ועל  כן עדותו נשמעה במצבים של לפני האשפוז, תוך  כדי האשפוז ואחרי האשפוז כשהוא  תחת השפעת תרופות.  בכל ההזדמנויות חזר על דבריו עם סתירות טבעיות בנסיבות העניין.

 

לגבי  חלק מהמעשים מהעבר יש לנו חיזוקים בראיות נוספות, אבל האירוע המרכזי, שבו לטענת המתלונן הוא נלקח על ידי הנאשמים לבית של אחד מהם ושם הותקף על ידם באכזריות, כחלק מאותה סחיטה, נסמך רק על דבריו.

 

טענת הסנגוריה  (לפחות של הנאשם שמיוחס לו רק האישום  הנ"ל   של  התקיפה) היא כי מדובר בהזיה של המתלונן  על רקע מחלת הסכיזופרניה (יש כוונה של הסנגוריה  להגיש חוו"ד שעיקריה הוגשו ותומכים בטענה זאת). הסנגור נסמך, בין היתר, על כך שהמתלונן אישר כי יש לו הזיות שמיעה-כמו למשל שסבתא ז"ל מדברת איתו וסכינים מדברים איתו –(הוא יודע שאינן אמיתיות), וכן אישר כי הוא חושב שהוא יכול לשנות מזג האוויר, ובכך המתלונן מאמין באמת.

 

בית המשפט בסוף החקירה של המתלונן,  פנה אל המתלונן בשאלה כיצד בית משפט יכול לקבוע שהאירוע של התקיפה היה במציאות ולא פרי דמיונו של המתלונן, בדומה לטענתו שהוא יכול לשנות מזג האוויר. המתלונן לא הצליח לתת תשובה מספקת לשאלה זו.

 

 

אשמח לקבל דוגמאות שונות  של מקרים בהם בית משפט (בכל ערכאה)  נדרש להכריע לגבי מהימנות גרסת העד שנטען לגביה כי היא פרי הזיה- לאו דווקא בנסיבות דומות. האם יש התייחסות לשוני בין הזיות למחשבות שווא,  לגבי הנסיבות שמאפיינות את ההזיות  וכל  התייחסות אחרת של בית המשפט לסוגיה זאת.

 

אני מכירה את המבחנים שנקבעו בפסיקה לגבי עדות חולה נפש, ורוצה לראות דוגמאות של יישום ובחינה של הנסיבות הקונקרטיות.

 

בתודה רבה מראש,

 

אירה ויימן-קריקון, עו"ד

פרקליטות מחוז דרום