‫ב-3 באוג 2014, בשעה 16:54, ‏"Rachel Gershuni" <RachelG@justice.gov.il> כתב/ה:

לדינה שלום וברכה,

התוכלי לומר לי מה את חושבת? אנו בודקים את לשון הנוהל כדי לראות בדיוק מה כתוב שם, אבל לי זכור (אמנם קלוש) שהכוונה היתה לתת אשרה עד תום ההליך הפלילי ולא רק עד תום העדות. האם את זוכרת שונה? דומה?

 

שלך

רחל

 

From: Hanny Ben-Israel [mailto:hanny@kavlaoved.org.il]
Sent: Sunday, August 03, 2014 4:27 PM
To: Rachel Gershuni
Cc: Merav Shmueli; Sigalit Zohar
Subject: ברוכה השבה (וגם פניה ראשונה בענייני עבודה...)

 

שלום רחל,

 

הבנתי ממירב ששבת לתפקידך היום – ברוכה השבה!

 

אני כותבת לך בענייני עבודה - צר לי שאין ימי חסד להתארגנות נינוחה ונטולת הפרעות...

 

אני פונה אלייך משום שקיבלתי היום תשובה ממיכל יוספוף לבקשה שהגשתי באחרונה להאריך את אשרתו של רם באגוואנה, אזרח הודו שאני מייצגת מזה מספר שנים, על-פי נוהל הטיפול בקורבנות סחר של משרד הפנים. מדובר בסיפור של מסעדת מהרג'ה ברמלה, אם את זוכרת: סיפור חמור של העסקה בעבדות, אף שבסופו של דבר כתב האישום ייחס לנאשמים "רק" עבירות של עבודת כפיה וכן עבירות נוספות, לרבות עבירות אלימות ואיומים.

 

רם העיד בתיק לפני מספר שבועות, ונחקר בחקירה נגדית. פרשת התביעה עודה בראשיתה, אך הפרקליטה בתיק אישרה כי עדותו שלו הסתיימה.

 

נוהל הטיפול של משרד הפנים קובע כי הרישיון הזמני מסוג ב/1 (הניתן לשלושה חודשים עם הצגתה של "ראשית" ראיה לקורבנות, כזכור), יוארך "עד לסיום ההליכים בכפוף לאישורי פרקליטות".

 

ההליכים בתיק רחוקים מלהגיע לסיום, ונוכחותו של רם עודה נדרשת בהיבטים שונים של ההליך הפלילי, כגון בהיבטי הבעת עמדה באשר להסדר טיעון, במידה שהתביעה והנאשמים יגיעו להסדר; הגשת הצהרת נפגע (זכות העומדת לקורבנות עבירה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה) או תסקיר נפגע (על-פי סעיף 187(ב) לחסד"פ, אם בית משפט הרשיע אדם בעבירת אלימות, הוא רשאי להורות על הגשת תסקיר על מצבו של הנפגע ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה).

 

משרד הפנים דחה את הבקשה, מהטעם שרם סיים את עדותו, ועל כן נוכחותו אינה נדרשת עוד במסגרת ההליך. אני סבורה, שעמדה זו אינה מוצדקת ואף אינה ראויה, בשקפה תפישה אינסטרומנטלית של מעמד ותפקיד הקורבן בגדרי ההליך הפלילי, ומשום שהיא מונעת בפועל את האפשרות לממש זכויות מהותיות שמוענקות בגדרי ההליך הפלילי לנפגעי עבירה. אוסיף, שדווקא בעבריינות מסוג זה נדמה שתסקיר נפגע יכול לשמש כלי חשוב לבית המשפט בהערכת הנזק שנגרם לקורבן, מטעמי הקושי האינהרנטי של בית המשפט (כמו גם גורמים מוסדיים אחרים...) בהערכת חומרתה של הפגיעה בקורבנות העבירה, ועוד לפני כן - בהבנת העבריינות הזאת, החומרה הטמונה בה, גילוייה, הנזק שנגרם במסגרתה לקורבנות (סוגיה סבוכה במיוחד... והדברים הרי ידועים לך היטב אז לא אכביר במילים).

 

אני ערה להתמשכות ההליכים במקרה הזה, אולם אני סבורה שאין לפקוד את עוונות הטיפול המשטרתי/תביעתי על כתפיו של רם, ומכל מקום, עובדת התמשכות ההליכים אינה יכולה לשמש תשובה לשאלה האם מוצדק למנוע ממנו לממש זכויות הנתונות לו כקורבן עבירה בגדרי ההליך הפלילי (או למנוע שימוש בכלים שהמשפט מעמיד לטובת השמעת קולם של נפגעי עבירה, אף אם לא מדובר בזכות של נפגע העבירה עצמו).

 

שוחחתי עם סיגלית זוהר, והיא שותפה לביקורת על ההחלטה וכן מסרה שהלשכה תסכים להעניק סיוע משפטי לרם בעתירה. אך בטרם הגשת עתירה, תהיתי האם את סבורה שיש מקום להתערבות שלכם, בכל הנוגע לפרשנות שהוצגה מטעם משרד הפנים לנוהל.

 

חשוב לומר, שחלון הזמנים קצת צפוף, שכן רישיונו האחרון של רם פקע לפני שלושה ימים.

 

אשמח לשמוע מה דעתך – אני מצרפת את פנייתי כן את תשובתה של מיכל יוספוף.

 

רוב תודות

 

ושוב-  ברוכה השבה!

 

חני

 

 

<תשובה.PDF>

<פניה למיכל יוספוף.PDF>