הי איתי,

 

ערכתם דיון בנושא עם הרשות לעסקים קטנים?

 

אנחנו רואים מגמה בעולם – בתחומי האחריות שלנו ויותר- להרחיב את ההגנות  הצרכניות לעסקים קטנים. בתחומי האחריות שלנו ההגדרה של לקוח בנקאי או מבוטח וגם לקוח לפי חוק החוזים האחידים היא רחבה יותר מצרכן. יש לנו כבר פסיקה על תניות שיפוט לגבי יחידים – גם אם לא בהכרח צרכנים. אני לא בטוחה שהאמנה עולה בקנה אחד לגבי דברים שכבר קורים כרגע. איך אתה מפרש את המילים "strong matter" ?

 

באשר לחשש – השאלה המרכזית היא אם אנחנו מייצאים שירותים כאלה לעולם או שאנחנו מייבאים מן העולם שירותים. האמת אשמח לדוגמא למה זה חשוב כי אם חברה ישראלית פועלת בחו"ל – ויש כאלה בתחום הפינטק – אני לא בטוחה שיש לנו אינטרס לייבא את הסכסוכים המשפטיים לכאן ואני גם לא בטוחה למה זה כ"כ הגון בחלק מהמקרים.

 

רני

 

 

הי רעות,

 

לפי סעיף 2(1)(a) לאמנה בעניין תניות השיפוט היא לא חלה על עסקאות צרכניות. צרכן מוגדר באופן הבא:

 

(1)  This Convention shall not apply to exclusive choice of court agreements -

a) to which a natural person acting primarily for personal, family or household purposes (a consumer) is a party;

 

 

לגבי עסקים קטנים אין החרגה אבל ככל שנחליט שיש בכך צורך יהיה אפשר להצהיר (בכל שלב, כלומר אין צורך לעשות כן בעת החתימה – סעיף 32(1) לאמנה) שישראל לא תחיל אותה לגבי התקשרויות של עסקים קטנים למרות שיהיה הכרח להגדיר במדויק מה אנחנו מגדירים כ"כעסק קטן" (למשל היקפי מחזור עסקי ו/או היקפי ההתקשרות). את ההצהרה יהיה אפשר להפעיל בהתאם לסעיף 21 לאמנה:

 

Article 21
Declarations with respect to specific matters

(1)  Where a State has a strong interest in not applying this Convention to a specific matter, that State may declare that it will not apply the Convention to that matter. The State making such a declaration shall ensure that the declaration is no broader than necessary and that the specific matter excluded is clearly and precisely defined.
(2)  With regard to that matter, the Convention shall not apply –

a) in the Contracting State that made the declaration;
b) in other Contracting States, where an exclusive choice of court agreement designates the courts, or one or more specific courts, of the State that made the declaration.

 

כפי שעולה מהסעיף, הצהרה כזו תפגע גם בעסקים ישראליים מכל הסוגים שיתקשרו עם עסקים קטנים (כפי שיוגדרו על-ידינו) ממדינות חברות אחרות באמנה בהתקשרויות שיכללו תניות שיפוט שיעניקו סמכות שיפוט לבתי משפט בישראל (אנחנו כבר נתקלנו בכמה מקרים, אמנם של התקשרויות בהיקפים מאוד רחבים, שגורמים זרים מוכנים לכלול תניות שיפוט בישראל). מכאן שככל לעמדתכם יהיה מקום לכלול את ההצהרה האמורה, מציעים שלאחר החתימה על האמנה נקיים דיון בנושא (בין היתר, על רקע המענים שתקבלו לקול הקורא שפרסמתם בנושא והפסיקה המתפתחת בישראל).

 

בברכה,

 

איתי

 

 

Itai Apter, Adv.

Director, International Civil Affairs

Office of the Deputy Attorney General (International Law)

Israel Ministry of Justice

Tel: 972-73-3928797

Fax:: 972-3-7634706

 

 

 

היי איתי,

מה שלומך?

בהמשך למייל מטה, נבקש לוודא- האם האמנה בעניין תניות שיפוט מחריגה חוזים צרכניים וחוזים של עסקים קטנים?

תודה ושבוע נפלא!

 

 

הי יעקב,

 

בהמשך להצעתך,

 

ראה להלן טיוטה להודעה לעיתונות:

 

השר גנץ הודיע כי ישראל תנקוט/נקטה מהלך משמעותי לקידום פעילות ישראלית עסקית בין-לאומית

 

השר בני גנץ, בתפקידו כמ"מ שר המשפטים, הודיע היום כי בכוונת ישראל לחתום בימים הקרובים/ישראל חתמה על שתי אמנות שצפויות לחזק משמעותית את מעמדן של חברות ישראליות הפועלות בזירה הגלובלית ולסייע לבעלי דין ישראלים לעמוד על זכויותיהם בהליכים בחו"ל – האמנה בדבר תניות שיפוט והאמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים. החתימה על אמנות אלה הינה צעד ראשון לקראת הצטרפות עתידית אליהן.

 

האמנה בדבר תניות שיפוט, משנת 2005, בה חברות כיום כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה וסינגפור, קובעת כי על מדינות לכבד, ככלל, תניות חוזיות במסגרתן בחרו הצדדים להעניק סמכות שיפוט לבתי המשפט של מדינה מסוימת. הצטרפות ישראל לאמנה תקנה ודאות משפטית גבוהה לחברות זרות המתקשרות עם חברות ישראליות בחוזים עסקיים בעלי היקף כלכלי נרחב, במקרים בהן ההתקשרויות כוללות תניות שיפוט זרות. במקביל, חברות ישראליות שכוללות בהתקשרויותיהן תניות שיפוט לטובת בתי משפט בישראל יזכו לכך שבתי המשפט של המדינות החברות באמנה יהיו מחויבים לכבד תניות שיפוט אלו. מדובר בבשורה חשובה לכל החברות הישראליות הפועלות במישור הבין-לאומי מאחר ויהיה ביישום האמנה כדי לצמצם עלויות ליטיגציה ולקדם ייעול מהיר ואפקטיבי של סכסוכים.

 

האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, משנת 2019, קובעת כי על מדינות, ככלל, לאכוף ולהכיר בפסקי דין ממדינות אחרות בעניינים אזרחיים ומסחריים. הצטרפות ישראל לאמנה תסייע לפתור מכשולים העומדים בפני בעלי דין ישראליים בבואם לממש פסקי דין מישראל בחו"ל ולקדם מסגרת משפטית שתעודד גורמים עסקיים זרים להתקשר עם מקביליהם הישראלים בלא חשש שפסקי דין זרים לא ימומשו בישראל. מדובר באמנה פורצת דרך שתקצר דרמטית הליכים בישראל ובחו"ל שעד היום ארכו שנים רבות בשל הקושי להוכיח הדדיות באכיפה והכרה בין ישראל למדינות זרות. כיום ישראל הינה צד רק לארבעה הסכמים בילטראליים בעניין זה. ישראל, אשר נציגיה היו שותפים משפיעים ומובילים בניסוח האמנה, תהיה/הינה בין המדינות הראשונות בעולם שיחתמו/שחותמות עליה. חתימה על האמנה תשדר/משדרת מסר לקהילה הבין-לאומית שישראל מאמינה ביצירת מסגרות משפטיות תומכות לקידום סחר בין-לאומי ושגשוג עולמי. מסר חשוב במיוחד בתקופת משבר כלכלי עולמי בעקבות מגפת הקורונה.  

 

[שתי האמנות יחתמו/נחתמו על-ידי נאור גילון, שגריר ישראל בהולנד, בטקס רשמי במסגרת המפגש השנתי של המדינות החברות בארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי, בנוכחותם הוירטואלית של נציגים מלמעלה מ- 80 מדינות מרחבי העולם - צילום].    

 

נשמח אם תעדכן אותנו מחר בהתפתחויות.

 

שוב תודה על כל הסיוע בעניין שחשוב מאוד לדעתנו לקדם.

 

בברכה,

 

איתי

 

Itai Apter, Adv.

Director, International Civil Affairs

Office of the Deputy Attorney General (International Law)

Israel Ministry of Justice

Tel: 972-73-3928797

Fax:: 972-3-7634706