תודה שרון,

 

מאיה ואיתי אשמח להתייחסותכם.

 

 

 

 

טרם התעמקתי בשאלות הנכבדות שהועלו כאן, אבל אתייחס מזיכרוני לנקודה אחת: בשנת 1996 כשעסקנו בהעברת הרישום של מקרקעין ספציפיים מבריה"מ לשמה של הפדרציה, דובר על כך שהפדרציה מבחינת היקפה קטנה יותר מבריה"מ, שכן יש מספר מדינות שנכללו בבריה"מ ואינן שייכות לפדרציה, ובאופן בולט אוקראינה, בלרוס והמדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) – ייתכן שהיו עוד מדינות במרכז אסיה, מציעה לבדוק מול משרד החוץ. לפיכך דיברנו על מדינה "יורשת" ולא "ממשיכה". כזכור לי, פנינו בזמנו לפחות לחלק מהמדינות הללו וקבלנו מהן איזושהי הסכמה או התחייבות שלא ידרשו את חלקן היחסי מתוך הנכסים שהיו בזמנו שייכים לבריה"מ ושהיה בכוונתנו להעביר ע"ש הפדרציה.

 

 

 

שלום לכולם,

 

עלינו להגיש עיקרי טיעון לערעורים שהוגשו על ההחלטה לחידוש רישום, החלטה של הממונה על המרשם בערר, שלומי, ושל שולי כמפקחת.

 

בטרם הכנת טיוטות לעיקרי הטיעון נשמח לעזרתכם ותובנותיכם בנקודות הבאות, ולכן גם פונה בפורום מצומצם זה. ההפניה למכותבים הספציפיים היא רק לשם הנוחות ולפי תחומי העיסוק אך כמובן נשמח לכל תובנה מיתר המכותבים

 

תחולת דבר המלך על הליכי חידוש רישום

 

שלומי ושולי:      כידוע, במסגרת הודעת הערעור ועיקרי הטיעון של הצדדים, הצדדים טוענים כי החלטת ראש הממשלה על היות המקום מקום קדוש עליו חל דבר המלך, צריכה לחול, לשיטת המדינה (המערערים חולקים על היות המקום מקום קדוש עליו חל דבר המלך) גם על הליך חידוש הרישום. במסגרת החלטת הממונה על המרשם, הממונה התייחס לכך והיטיב לפרט אודות הליך חידוש רישום ומהותו תוך שהדגיש כי מדובר בהליך מנהלי אשר הינו הליך טכני באופיו ובהיות ההליך הליך מנהלי, לא חל עליו דבר המלך.

במסגרת הערעור טוענים המערערים כי לא מדובר בהחלטה מנהלית אלא בהחלטה מעין שיפוטית ואף מפנים בענין זה לאתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר אשר מגדיר את ההחלטות בנושא רישום ראשון וחידוש רישום כהחלטות מעין שיפוטיות.

כך שאשמח לקבל התייחסותכם לכך ולקבל פירוט אודות הסמכויות של המפקחת, על תפקידיה השונים מינהליים לעומת שיפוטיים. מה המקור הנורמטיבי לסיווג האמור וכו.

ייצוין כי ייתכן וניתן לסווג הליך כהליך מעין שיפוטי מבחינת אופן התנהלות של ההליך ובירורו אך יחד עם זאת אין זה פוגע בהיות ההליך במהותו הליך מינהלי כאשר הגורם המוסמך להחליט הינו גורם בעל סמכויות מנהליות וכאשר אף הביקורת על ההליך הינה ביקורת של בתי משפט לעניינים מינהליים (כדוגמת ועדות ערר לתכנון ובנייה )

 

רני ורותם : אם יש לכן תובנות נוספות בעניין זה או דוגמאות להליכים דומים המהווים הליכים מינהליים (על אף אופי מעין שיפוטי) נשמח גם לקבל את התייחסותכן גבי נקודת זו.

 

בהקשר זה מפנה גם את תשומת ליבכם כי הערעור המוגש כאן איננו ערעור מנהלי אלא ערעור אזרחי.

 

 

עוד בהקשר זה לידיעתכם בתקופת המנדט נקבע שדבר המלך חל על הכרעה של פקיד ההסדר לפי פקודת הסדר זכויות מקרקעין (ראו לעניין זה ע"א (ת"א) 367/71 The Russian Ecclesiastical Mission in Jerusalem נ' הנזירה תיאודוזיא, תשל"ד(1) 3, בעמ' 13. ככל הנראה המחלוקת שם עסקה בבירור זכויות במסגרת הליך הסדר, אך אשמח לעמדתכם האם הליך מסוג זה המוזכר בפסק דין זה מהווה הליך שיפוטי או שהוא מהווה הליך מינהלי?

 

לכולם: נקודה נוספת למחשבה היא האם אתם סבורים כי ניתן להחריג מדבר המלך הליך חידוש רישום בשל היותו הליך רישומי בלבד ולא הליך המכריע בזכויות הקניין של הצדדים.

 

 

טענות על היות הרישום רישום על שם מושאל

 

שלומי ושולי: במסגרת ההחלטות הן של שולי והן של שלומי קבעתם כי טענה זו איננה צריכה להתברר במסגרת הליך חידוש רישום אלא במסגרת ההליך המתאים לכך (למעשה ערכאה שיפוטית או הגורם המוסמך כאשר חל דבר המלך) כאשר נקבע במסגרת החלטת שלומי כי  גם אם הרישום המקורי מהווה כסות לגורם אחר יש תחילה להטמיע אותו במרשם.

בהמשך לקביעות אלו רציתי לברר איתכם האם רק כאשר יתברר כי לא היה רישום מקורי לא יחודש הרישום? האם גם כאשר יוכח שהרישום המקורי נרשם בשל זיוף אחד ממסמכי המקור האם גם אז יחודש הרישום? ואם יש לכם דוגמאות למקרי קיצון מעין אלו או תשתית נורמטיבית לכך נשמח לקבל.

 

 

הפדרציה הרוסית מדינה ממשיכה

 

 

כידוע למערערים טענות על עצם הקביעה כי הפדרציה הרוסית מהווה מדינה ממשיכה וגם על כך שבמסגרת הליך חידוש רישום בוצע החידוש על שם הפדרציה ולא תחילה על שם הממלכה הרוסית המפוארת ורק לאחר מכן על שם הפדרציה (כמו שמבוצע במסגרת ירושה של בשר ודם).

 

איתי: האם קיים הבדל מבחינת הדין הבינלאומי בין מדינה יורשת לבין מדינה ממשיכה ואם כן מהו? אם כן קיים הבדל למה במכתב של היועץ משנת 1996 נקבע שהפדרציה היא היורשת של ברית המועצות וכיום אנו טוענים להיות המדינה מדינה ממשיכה?  

 

שלומי ושולי: האם במקרה נתקלת במקרים אחרים של תאגיד משפטי או גוף כלשהו שחידוש הרישום לא בוצע על השם המקורי הכתוב אלא על שם מי שממשיך אותו?

שלומי כתב במסגרת החלטתו בסעיף 39 כי גם לו היתה מתקבלת טענת העוררים שהיה מקום לחדש את הרישום על שם הממלכה המפוארת עדיין במקביל לחידוש רישום היו רושמים את הפדרציה במקומה וזאת ללא מתן אפשרות להתנגד וכו... במסגרת איזה הליך זה היה מבוצע ומכח מה?

 

 

ועוד שאלה כללית לגבי מתן אפשרות לחקור מצהירים האם ככל במסגרת הליכים אלו של רישום ראשון וחידוש רישום מאפשרים חקירות מצהירים ? ואם לא למה לא כתבתם זאת בהחלטה (יכול לחזק את אופיו המנהלי של ההליך...)

 

 

 

נשמח לקבל את התייחסותכם בימים הקרובים.

 

בתודה מראש,

 

 

חלי ואמיר