Adv. Itai Apter,

Director, International Civil Affairs,

Office of the Deputy Attorney General (International Law)

Israel Ministry of Justice

טל שלום,

להלן התייחסות האשכול הפומבי והאשכול הכלכלי לגבי מגבלות הנסיעות לאונסיטראל:

אונסיטרל, ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי, הוקמה בשנת 1966 על ידי האו"ם ועוסקת ביצירת כלים משפטיים בתחום המשפט הבין-לאומי הכלכלי-מסחרי. בוועדה מכהנות בכל זמן נתון 70 מדינות בלבד, הנבחרות על ידי העצרת הכללית של האו"ם לתקופת כהונה בת 6 שנים. אונסיטרל פועלת בעיקר באמצעות 6 קבוצות עבודה העוסקות בנושאים משפטיים שונים. כל קבוצה עורכת, ככלל, שני מפגשים בשנה, במהלכם נדונים ומגובשים כלים משפטיים, כגון אמנות, חקיקת מודל וכדומה. אחת לשנה מתכנסת מליאת אונסיטרל לדון בתוצרי העבודה, לאמצם ולהתוות מדיניות להמשך העבודה.

לתוצרים של אונסיטרל חשיבות רבה עבור מדינות רבות, ובהן ישראל וליכולת להשפיע על תוצרים אלה ועל מהלך התהוותם חשיבות מקצועית רבה.

ישראל חברה בוועדה מאז שנת 2004, ובמהלך זמן זה הלכה וצברה מעמד והשפעה רבה, בזכות השתתפותם המובילה והמשפיעה של נציגי משרד המשפטים. נציגי ישראל היוו גורמים מובילים במספר פרויקטים משמעותיים, אשר התגבשו ומתגבשים במסגרת אונסיטרל בשנים האחרונות במגוון תחומים ובהם – גיבוש האמנה בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים, חוק מודל לאכיפה והכרה של פסקי דין בתחום חדלות הפירעון, כללי שקיפות בהליכי יישוב סכסוכים בין-לאומיים ואמנה שעיגנה את תחולתם של כללים אלו, כללים להליכי בוררות מואצת וניסוח מדריך חקיקה למרשמים תאגידיים, ניסוח כללים ומדריך חקיקה לרישום משכונות, כללים לגבי ניהול זהויות דיגיטליות, שירותי אמון וחתימות אלקטרוניות וכללים לגבי חוזים שמסדירים סוגיות הקשורות למחשוב ענן. תחומים נוספים בהם עסקו הנציגים הישראלים כוללים קידום כלי משפטי ליישוב סכסוכים בתחום ההיי-טק (על בסיס הצעה ישראלית שאומצה במליאת אונסיטרל אך לאחרונה) ורפורמה במנגנון ליישוב סכסוכים בין משקיעים למדינות (ישראל כבר הגישה מספר מסמכי עבודה לקבוצה זו הכוללים הצעות לרפורמות שנידונות כעת). בזכות עבודה מקצועית זו מצליחים נציגי ישראל להביא לידי ביטי את האינטרסים המשפטיים של המדינה במסגרת עבודת הועדה והכלים המשפטיים המתגבשים על ידיה.

בזכות מעורבות פעילה ומשפיעה זו נבחרה ישראל רק לאחרונה, בקיץ 2022, לכהונה רביעית רצופה בועדה. מדובר בהישג מקצועי משמעותי, במיוחד בזירה מורכבת כמו האו"ם. הצגת המועמדות של ישראל לכהונה הרביעית נעשתה בתיאום עם הנהלת המשרד, ועל דעת המנהלת הכללית דאז, מתוך הבנה כי לצד הכבוד שבבחירה מגיעה גם מחויבות עבור ישראל להמשך השתתפות פעילה ומשמעותית בעבודת הארגון, כולל השתתפות רציפה של נציגי המשרד בדיונים של קבוצות העבודה במוסדות האו"ם בוינה ובניו-יורק.

קבוצות העבודה של אונסיטרל עוסקות ביצירת כלים משפטיים בין-לאומיים שצפויה להם השפעה ישירה על ישראל ושחקנים ישראלים בזירה העסקית הבין-לאומית. העבודה על הכלים המשפטיים מתפתחת ממפגש למפגש ולא ניתן לחזור אחורה ולפתוח דברים שכבר הוסכמו במפגש שבו לא הייתה השתתפות מטעמנו. מכאן שלא ניתן להשפיע על אופן עיצוב הכלים האמורים או להבין את משמעותם ללא השתתפות רציפה במפגשים. כל המשלחות של המדינות המובילות משתתפות באופן רציף וכוללות מספר נציגים וישראל תהיה בנחיתות משמעותית בדיונים במידה ולא תהיה השתתפות כפי שהתבקשה בתוכנית הנסיעות. מעבר לכך, נציגים ישראלים משתתפים באופן פעיל רק בשלוש מתוך שש קבוצות העבודה של אונסיטרל וכל צמצמום של הפעילות בקבוצות ישדר מסר מאוד בעייתי לארגון ולשאר המדינות החברות וכן מנוגד למצופה ממדינה שזה עתה נבחרה לכהונה.

כמו כן, לפני כמה חודשים הגישה המשלחת הישראלית למטה האו"ם בווינה את מועמדותו של נציג מחלקתנו לכהן כיו"ר מליאת אונסיטרל, תפקיד שישראלי מעולם לא שימש בו מאז הקמת אונסיטרל בשנת 1966. בשלב זה יש מועמד נוסף לתפקיד מטעם פינלנד, וכל צמצום של הפעילות של המשרד עלול לפגוע בסיכויים של מהלך זה. לצד זאת יש לציין גם את ביקורה המקצועי הראשון של מזכירת אונסיטרל בישראל שצפוי להתקיים בסוף חודש פברואר 2023, שבמסגרתו גם בכוונתנו לקדם פגישה שלה עם מנכ"ל המשרד. בהקשר זה, ייתכן שצמצום הפעילות בחצי השנה הקרובה עלול להעיב על תפיסת המחויבות של ישראל לעבודת הארגון ועל הצלחת הביקור שאנו רואים בו חשיבות רבה להידוק היחסים בין ישראל לארגון.