מגזין לוטן לכלכלה ועסקים

שלום מירה
החגים עברו ואיתם נפתח אופק זמן רחב ליצירה, לפחות עד פסח. אני שמחה להגיש לכם במגזין לוטן לכלכלה ועסקים של חודש אוקטובר מגוון נושאים מעניינים:
נפתח במאמר על חשיבות תוספי התזונה מאת דר' גיורא דביר; הקשר בין הישגים בקריאה לנשירה מלימודים; כתבה בנושא אגירה שאובה וייצור חכם של חשמל -בעולם ובישראל; פינת בית ספר לוטן ליחסי ציבור והפעם - "צילום"; מן המדיה - פרסום המדור 'התנועה החברתית' של המגזין TimeOut; ולבסוף, מאמר מקיף בנושא מעמד הילד הנולד מפרוצדורות רפואיות חדשניות מאת עו"ד אברהם אלטלף.
קריאה מהנה,
יעל לוטן

בריאות פרסום ראשון! תוספי תזונה – מדוע הם חשובים לבריאותינו? מאת: ד"ר גיורא דביר (Ph.D., D.C) פעמים רבות מציעים לנו בבתי המרקחת ובחנויות הפארם השונות לקנות תוספי תזונה. מהם למעשה אותם תוספים? מדוע הם כה חיוניים לבריאותינו? ומה עלינו לדעת לפני שאנחנו צורכים תוספים אלה? על כל אלה ועוד עונה ד"ר גיורא דביר (Ph.D., D.C.) ידע שהצטבר ממחקרים רבים מראה שלתפקוד מטבולי תקין של הגוף יש צורך בחומרים כגון מינרלים, ויטמינים, חלבונים וחומרים חיוניים אחרים. מחסור באחד ממרכיבי התזונה החיוניים עלול לגרום לפגיעה מיידית בבריאותינו. במידה והמחסור נמשך לאורך זמן הנזק למערכות בגוף חמור יותר. אבותינו בדורות הקודמים לא צרכו תוספי תזונה כלל. עד לפני כמאה שנים הטכנולוגיה והמדע לא ידעו על קיומם של תוספי התזונה ועל כן לא הכירו בחשיבותם. לעומת זאת, העובדה שאנו שורדים, מוליכה למסקנה שמזונם של בני הדורות הקודמים הכיל את כל המרכיבים החיוניים. גופנו מקבל את החומרים החיוניים לו דרך המזון. נשאלת השאלה : האם המזון שלנו מכיל את כל המרכיבים החיוניים לבריאותינו ? על מנת לענות על שאלה חשובה זאת עלינו ראשית לבחון את מצב בריאותה של האנושות. הסטטיסטיקה מצביעה על עליה מתמדת במחלות לב, סוכרת, סרטן, השמנת יתר, בעיות פוריות ומגוון רחב של מחלות ובריאות לא תקינה. המסקנה החד-משמעית היא "אנחנו בתהליך של התדרדרות לקראת "משבר בריאות". למשבר הזה יש מספר סיבות. נצביע על שתיים מהן: 1) רעלים (חומרים כימיים המזיקים לגוף) 2) חוסרים במרכיבי תזונה חיוניים על רעלים: התעשייה המודרנית מייצרת מיליוני חומרים ותרכובות כימיים, חלקם רעילים, שחודרים למים, לאוויר ולמזון ומרעילים אותנו. על המזון: במשך מאות אלפי שנים בני האדם ליקטו וצדו את מזונם. החקלאות כפי שאנו מכירים אותה היום התפתחה לפני כעשרת אלפים שנה ועד לפני כ- 150 שנה התקיימה ללא שימוש בחומרים כימיים תעשייתיים. בתחילת המאה ה-20 אופן יצור המזון החל להשתנות והפך בהדרגה לפחות אורגני ויותר מתועש. אדמה דלה במינרלים וחסרת איזון מגדלת צמחים חולים ודלים במינרלים וויטמינים. מה שפוגע קשות באדמה הוא השימוש הנרחב בדשנים וחומרי הדברה כימיים, שיטות השקיה פסולות וגידול יתר של יבולים מבלי להחזיר לאדמה את החומרים החיוניים שנלקחו ממנה. מהלומה נוספת לאיכות המזון שאנו צורכים היא העיבוד התעשייתי שלו. כך מתקבלים מוצרים כמו קמח לבן, אורז לבן וסוכר מזוקק המכילים בעיקר קלוריות ריקות. השימוש בחומרים משמרים, צבעי מאכל ותנורי מיקרוגל מורידים את איכות המזון, כל אחד בדרכו. התוצאה היא שאנו אוכלים מזון דל במינרלים, ויטמינים וחומרים חיוניים אחרים. אנו חיים במציאות בה מוצרים אלה הינם חלק עיקרי בהרכב המזון שלנו ויש צורך במאמץ גדול להימנע משימוש בהם. במצב בריאותי תקין רצוי לאדם לזהות אם קיימים חסרים בתזונתו ולהשלים אותם. ניתן לעשות זאת ע"י שיפור התזונה. אם זה לא מתאפשר, ניתן להשלים בעזרת תוספי תזונה. ישנם חסרים אשר ניתן להבחין בהם תוך זמן קצר. לדוגמא, חוסר סידן קיצוני הגורם להתכווצות שרירים, גירודים בעור וקושי בהירדמות. חוסר ברזל יגרום בטווח הקצר לעייפות מוגברת. לעומת זאת ישנם חסרים הגורמים לנזק מצטבר הניתן להבחנה רק אחרי תקופת זמן ממושכת. דוגמא לכך הוא נזק מצטבר לעצמות כתוצאה של חסר כרוני בסידן. מצב בריאותי לקוי פירושו נזק לתאים בגוף. נזק זה נגרם בין השאר, מפציעות, מיקרובים (חיידקים, וירוסים ועוד), קרינה אלקטרומגנטית, רעלים ועוד. על מנת להבריא יש צורך לנקז את הרקמות הפגועות, להוציא מהן את הרעלים ולאפשר לגוף לבנות תאים בריאים חדשים. לביצוע יעיל של משימה זו הגוף זקוק לאנרגיה וחומרים שאותם הוא אמור לקבל מהמזון בקצב וכמות מתאימים. אם האדם אוכל כפי שאכל לפני שנגרם הנזק, קרוב וודאי שאינו מקבל את החומרים החיוניים להבראתו. כשהמטרה היא לשפר ולשמור על הבריאות, שימוש מדויק בתוספי תזונה איכותיים המבוסס על מחקרים וידע, הוא כלי חיוני, זמין ויעיל. תהליך ההבראה של הגוף הוא איטי יותר או בלתי אפשרי אם הוא אינו מקבל חומרים אלו. לדוגמא: במצב של נזק לשרירים יש צורך גבוה במנגן וויטמין B12. בלי תוספת גדולה של מרכיבים אלה קצב החלמה יהיה איטי. השלמה בתוספי תזונה תאפשר קצב החלמה מהיר יותר. פעמים רבות האדם אינו מסוגל לאכול את כמות המזון הדרושה לבריאות תקינה של הגוף. לפיכך, במקרים שיש צורך לשפר את הבריאות, תוספי תזונה הם אמצעי עזר חשוב ביותר. על מנת שהשימוש בתוספי התזונה יהיה יעיל יש צורך בשני מרכיבים: א. דרך לזהות את החומרים שחסרים לגוף להבריא ולתפקד. ב. תוספי תזונה איכותיים, אמינים ואפקטיביים. קינסיולוגיה היא שיטה לקבלת מידע ממערכת העצבים דרך השינוי במתח השריר המאפשרת זיהוי יעיל של מה שדרוש לגוף על מנת לתפקד. באמצעות הקינסיולוגיה ניתן לקבוע מה חסר, מה יעזור, מה עלול להזיק, הקינסיולוגיה מאפשרת להשוות בין מיני מזונות, סוגי תוספי תזונה, איזה מינון יש לקחת ומתי. ניתן להבחין בשיפור או הרעה במצב ולהתאים את הטיפול בהתאם. בעולם קיימים אלפי יצרנים של תוספי תזונה. יש מספר קטן של חברות שמפיצות את מוצריהן דרך אנשי מקצוע המוסמכים בתחום הבריאות בלבד. חברות אלה מתחרות ביניהן ביצור תוספי תזונה איכותיים שנותנים את הפתרונות הטובים ביותר לאנשי המקצוע במאמציהם לסייע ללקוחותיהם. הצלחה בתחרות זאת מחייבת בחירה קפדנית של חומרי גלם, בקרת איכות מעולה לאורך כל שלבי היצור, מחקרים קליניים שיאפשרו חדשנות ועוד.

חינוך הישגים נמוכים בקריאה עלולים להוביל לנשירה מבית הספר מאת: נירה אלטלף, מנהלת מרכז ליט"ף נשירה מבית הספר היא אחת התופעות הכי קשות במערכת החינוך, והיא משפיעה ומשליכה על החברה כולה. רק מעטים מהנושרים מצליחים להתגבר על הניתוק מבית הספר ולהשלים את לימודיהם התיכוניים, הרוב נדונים לחיים בשוליים, ללא תעסוקה ראויה, וחלקם אף מידרדרים לסמים ולעבריינות. קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב * הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה - הם טובים מאוד. בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר [לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%], אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות. תלמידים המתקשים בקריאה אינם ששים לחשוף את העובדה שאינם קוראים היטב. הם מעדיפים להיחשב 'תלמידים מופרעים' ולא לגלות שהם לא למדו לקרוא. הם חיים במתח מתמיד שסוד בורותם ייחשף והם יהיו לצחוק ומוטב להם להרגיז את מוריהם, או להפחיד את חבריהם ובלבד שאיש לא יידע עד כמה גדולה מצוקתם. אנשי המקצוע שנוהגים להסביר את תופעת הנשירה ברקע המשפחתי ובנתונים חברתיים-כלכליים, לא תמיד ערים לעוצמת ההשפעה השלילית הנודעת לכישלון ברכישת הקריאה. אני מאמינה שניתן למנוע חלק גדול מתופעות הנשירה הגלויה והסמויה כאחת על ידי איתור וטיפול בתלמידים שסובלים מבעיות קריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. מדובר בהשקעה לא גדולה בתוספת שעות לימוד ובהדרכת צוותי בתי הספר בשיטות יעילות להקניית מיומנויות קריאה ומיומנויות למידה לתלמידים אלה. בתפקידי כמפקחת ארצית באגף חטיבות הביניים במשרד החינוך, הייתי אחראית על הפעלת תכנית תקו"ה – תכנית לאיתור ולטיפול בתלמידים מתקשים בקריאה בחטיבות ביניים ברחבי הארץ, אותה התחלתי להפעיל בחט"ב בעיר תל אביב משנת 1981. במחקר שנערך על תכנית תקו"ה על ידי צוות בראשות פרופ' אריה לוי מאוניברסיטת תל אביב* נמצא שחלק גדול מהתלמידים המתקשים, שטופלו במסגרת התכנית [86%] הצליחו לתפקד בהצלחה בתחום הקריאה ולהשתלב בכיתותיהם לאחר טיפול אינדיווידואלי ממוקד של בין 11 ל- 40 שעות לימוד בלבד. במהלך הפעלת תכנית תקו"ה נוכחתי לדעת שטיפול יעיל בבעיות קריאה של תלמידים מתקשים, הניב תוצאות חיוביות ביותר. הוא החזיר רבים מהם למסגרת הלימודים הכיתתית הרגילה וחלקם אף הפכו לתלמידים 'טובים'. מנגד, תלמידים שבעיות הקריאה שלהם הוזנחו, הפכו לחריגים, פיתחו הפרעות התנהגותיות, לא הצליחו להשתלב במסגרת הרגילה, עברו מבית ספר לספר ובסופו של דבר הפכו לנושרים גלויים. שר החינוך הנוכחי גדעון סער ומנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הביעו בפתח שנת הלימודים הנוכחית, רצון עז להעלות את הישגי התלמידים בקריאה, במתמטיקה ובאנגלית. מניסיוני אני יכולה לומר להם שהם יוכלו לעשות זאת בהשקעה כספית לא גדולה, אם יעמדו לרשותם שיטות טובות בעלות הצלחה מוכחת לאבחון ולטיפול בתלמידים המתקשים. *Preventing Reading Difficulties in Young Children, National Research Council, National Academy Press Washington DC 199821-22, *טיפוח הקריאה והבנת הנקרא אצל תלמידים מתקשים בחטיבת הביניים, ציפורה ליבמן, מיכל לוי קרן, אריה לוי, משרד החינוך, ירושלים 1994 בימים אלה קם המרכז להוראה דיפרנציאלית בראשות נירה אלטלף, זוכת פרס החינוך, יוצרת תכנית ליטף להוראת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא. שיטת ליט"ף לאורך שנים רבות מוכיחה את עצמה כהצלחה. המרכז החדש נמצא בלב תל אביב והוא מיועד לילדים בגני חובה, בכיתות א' וב', ולילדים מתבגרים בעלי קשיים בקריאה. במרכז אף יתקיימו חוגים וסדנאות של לימוד קריאה להורים וילדים במשותף המהווים זמן איכות אמיתי למשפחה ויקנו להורים כלים לזיהוי והתמודדות עם בעיות קריאה. המרכז מאפשר לכל הורה באמצעות הקניית כלים יישומיים לבדוק ולזהות קשיים בכתיבה ובקריאה אצל הילד, ולתת לו את הכלים הדרושים להתמודדות, לפי רמתו ויכולתו האישית. המרכז אינו מהווה תחליף למורה אלא מאפשר להורה להיות בשליטה ולקחת אחריות על התקדמותו של הילד.

הנדסה ואדריכלות אגירה שאובה בישראל אורבך הלוי מהנדסים אדריכלים מהי אגירה שאובה? מה חשיבותה? וכיצד קרה כי היום תחום זה הפך למשמעותי מבעבר? בעוד שבמדינות המערב בעולם, תחום האגירה השאובה הינו תחום מפותח, בארץ עדיין נמצא בחיתוליו ורבים כלל אינם מודעים לתועלות הרבות שהצרכן והמדינה יכולים להפיק. צריכת החשמל בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, עולה מדי שנה ושנה. העומס נשען על תחנת החשמל של ישראל המספקת חשמל לכל תושבי המדינה. חשוב לציין כי אספקת וצריכת החשמל משתנה במהלך שעות היממה. ביום, צריכת החשמל גבוהה מאוד ואילו בשעות הלילה, צריכת החשמל יורדת. הספקת הדרישה לחשמל בשעות של עומס מחייבת הפעלה של אמצעי ייצור הפועלים בדלק פוסילי, אשר גורמים להגדלת עלות ייצור החשמל ולעלייה בפליטות. כלומר, עלות גבוהה וזיהום גבוה. תחנת אגירה שאובה מהווה פתרון יעיל למצב זה. כיצד פועלת תחנת אגירה שאובה? תחנת אגירה שאובה עושה שימוש בשני מאגרי מים עם מפלס גובה שונה על מנת ליצור מתח חשמלי. הטכנולוגיה מבוססת על ניצול אנרגיה חשמלית עודפת המיוצרת בתחנות כוח המוגדרות BASELOAD, בשעות שפל של הצריכה. על מנת לשאוב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון המים מופלים חזרה בשעות שיא הצריכה ומיצרים חשמל בעזרת טורבינה הידרואלקטרית המונעת ע"י גנרטור המייצר חשמל. מכאן כי המסקנה ברורה: ניצול המשאבים בשעות השפל מופנה לייצור החשמל בשעות השיא, עלויות הייצור פוחתות והזיהום הסביבתי הנוצר מניצול הדלק יורד. פעולות האגירה השאובה נעשות כפעולות מחזוריות יומיות ושבועיות בהתאם לצרכים. היכולת המהירה של התחנה לעבור ממצב אחד לשני, מאפשרת מעברים מהירים וחדים של ייצור החשמל בהתאם לצריכה של הלקוחות והצרכנים. התחנה תגדיל את כושר הייצור הכללי של החשמל בישראל ותרחיב את מגוון מקורות האנרגיה העומדים לרשות משק החשמל, תוך שמירה ותרומה לאיכות הסביבה בארץ. משרדי אורבך הלוי חלוצי תחום תכנון תחנות אגירה שאובה ותחנות הכח הפרטיות בישראל. תחנת אגירה שאובה אינו תחום זר בעולם. במרבית ממדינות אירופה, ארצות- הברית, טורקיה, יפן וכדומה, תחנות האגירה השאובה מהוות כ-10% מהספק צריכת החשמל. בישראל תחום זה עדיין נמצא בראשיתו. משרד "אורבך הלוי אדריכלים מהנדסים בע"מ" הינו המשרד החלוץ בתחום זה בישראל. במשרד, מחלקה המתמחה בתחנות כח ואגירה שאובה, אותה מוביל עזרא ענבר. לאחר תקופה ארוכה של מחקר, איסוף נתונים, הצעות תשתית לממשלה ותהליך קבלת האישורים, אושרה הקמת תחנת אגירה שאובה בישראל אשר תספק חשמל לתעשייה לחברת חשמל ותעמוד לרשות מנהל המערכת. משרדי אורבך הלוי מתכננים שניים מתוך ארבעת הפרויקטים: א. מעלה גלבוע ב. מנרה. פרויקטים אלה הינם חלק מתהליך של בניית תשתית לאומית. אגירה שאובה - גלבוע הגדלה אגירה שאובה - מנרה הגדלה באישור הצעת החוק אמר השר לנדאו: "זירוז ההקמה של התחנות לאגירה שאובה יגדיל את כושר הייצור של משק החשמל וייתן כלי בידי מנהל המערכת להסטת ביקושים ולמתן מענה בזמן ניהול מחסור". השר הוסיף: "משרד התשתיות הלאומיות ימשיך לתמוך ולקדם את יצרני החשמל הפרטיים". (מתוך הודעת השר 16.07.09). בנוסף לפרויקט תחנות האגירה השאובה, מתמחה המשרד גם בתכנון תחנות כוח פרטיות. הגדולה והמדוברת ביותר כיום היא תחנת הכוח דוראד באשקלון אשר תוכננה על-ידי עזרא וצוותו. דוראד הינה התחנה הפרטית הראשונה היוצאת לפועל והיא עתידה לספק חשמל בכמות של 850 מגה ואט ותקציבה עומד על 1.2 מיליארד דולר. תחנות הכוח הפרטיות (בשיטת קו-גנרציה) מיועדות למעשה לתמוך בתעשיות וגופים גדולים. התחנה חוסכת את עלויות הולכת החשמל כיוון שהיא נמצאת בסמיכות למבנה עצמו. בין תחנות הכוח המפעליות שמתוכננות כעת באורבך הלוי ניתן למנות את תחנת הכוח של "אגן כימיקלים", הנאמדת בתקציב של 55 מיליון דולר, תחנת הכוח מכתשים בתקציב של 120 מיליון דולר, תחנת הכוח חיפה כימיקלים דרום- תמר אנרגיה בתקציב של 200 מיליון דולר ו- 200 מגה ואט, תחנת הכוח מפעלי ים המלח העומדת בתקציב של 500 מיליון דולר ועוד.

בית ספר לוטן ליחסי ציבור טיפ החודש מאת: יעל לוטן צילום השימוש במדיום הצילום לסוגיו, הוא כלי מרכזי בעבודתו של יועץ יחסי ציבור. הצילום מצוי בכל שטחי פעילותו של יועץ יחסי ציבור בשיווק תדמיתי, בבניית תדמית אישית וציבורית, ובאירועים. הוא מרכיב חשוב בעבודתו של היועץ ובאסטרטגיה התדמיתית. הצילום מצוי בכל סוגי המדיה, בעיתונות הכתובה וגם באלקטרונית. הצילום הוא תחום מקצועי. יועץ יחסי ציבור עובד עם צלמים מקצועיים על פי סוגי הצילום ומטרותיו. הצילום הוא מדיום בתחום האמנות, ואיכות הצילום דורשת הבנה של יועץ יחסי הציבור את המדיום ויכולת לחשוב ולתכנן את הצילום לפי המטרות. התכנון דורש תוכנית קריאייטיבית שתסייע לתצלום לזכות בחשיפה. כלומר על מנת שהצילום ייכנס למדיה ויקבל מקום בולט, הוא צריך להיות מיוחד, אחר ועם רעיון יצירתי העומד מאחוריו. מטרות צילום: 1. מדיה – "תמונה שווה אלף מילים" – תמונה טובה מעבירה את המסרים, את המוצר, את האנשים ואת תוכן האירוע בדרך המדויקת והמשכנעת ביותר. כאשר תמונה מתפרסמת במדיה היא עושה שירות חשוב בבניית הקשר של המוצרים עם קהלי המטרה שלהם. 2. תדמית – בכוחה של תמונה טובה לסייע בבניית תדמית ללקוח, כיוון שהיא מתקשרת באופן חיובי עם קהל המטרה. 3. תמיכה שיווקית – חומרים ויזואליים – צילום – מסייעים לקדם את מוצרי הלקוח בהתאם למטרות. לדוגמה: הזמנות, קטלוגים, לוחות שנה, מגזינים, אינטרנט ומצגות.

מן המדיה - חברה וקהילה TimeOut התנועה החברתית תמונות מאירוע הפתיחה של "לצאת מהקופסא" - מיזם חברתי להגדלה

משפט - המעמד האישי פרסום ראשון! מעמדו של הילד הנולד באמצעות פרוצדורות רפואיות חדשניות חלק א' מאת: אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר – מומחה בדיני המעמד האישי. בשנים האחרונות, עם התפתחות מדע הרפואה, התאפשר ביצוען של פרוצדורות רפואיות חדשניות, אשר יש בהן לסייע, במקרים בהם מסיבות שונות (רפואיות או אחרות), לא מתאפשר, למי שמעוניין בכך, ובמיוחד לזוגות חשוכי ילדים, להביא לעולם, ילדים משלהם, גם אם לא בדרך הרגילה והטבעית של הריון ולידה. באופן כללי, ישנן שלוש פרוצדורות רפואיות חדשניות שונות. הזרעה מלאכותית, הפרייה חוץ גופית ופונדקאות. את כל אחת מן הפרוצדורות הללו יש להתאים למקרה הספציפי או לבעיה הרפואית ממנה סובלים בני הזוג. באופן עקרוני, השאיפה היא לבצע את התהליך המצריך מינימום של התערבות חיצונית. השימוש בכל אחת מן הפרוצדורות הללו מעורר שאלות והשלכות רבות ושונות, ביחס לכל אחד מהמעורבים בהן ואף ביחס לביציות המופרות ולעוברים כיון שבמקרים כאלה, במיוחד בפרוצדורות של הפריה חוץ גופית ופונדקאות, ההיתכנות להריון מרובה עוברים גבוהה יותר מאשר בהריון טבעי. במאמר זה נסקור את התהליך של ההזרעה המלאכותית ואת מעמדו של הילד הנולד במסגרת השימוש בטכניקה זו. בהליך של הזרעה מלאכותית, מתבצעת החדרה של זרע ישירות לרחם של האישה, כשהמטרה היא שהליך ההפריה עצמו, ואח"כ ההיריון כולו, יתבצעו בדרך טבעית בחצוצרות וברחם. הליך כזה הוא חד פעמי ובכל פעם יש להשתמש במנה של זרע ולהמתין להריון. מבחינה רפואית, הפרוצדורה של הזרעה מלאכותית הינה הפרוצדורה הפשוטה ביותר ויש מקרים שבהם ישנה אפשרות שהאישה תבצע אותה אפילו בעצמה, ללא התערבות של רופא. כאמור, כל אחת מן הפרוצדורות מתאימה למקרים שונים ולפתרון בעיות רפואיות אחרות. בפרוצדורה של הזרעה מלאכותית ניתן לעשות שימוש כאשר בעיית הפוריות מקורה בגבר ואין כל בעיה רפואית בפוריות של האישה. במקרה כזה הגבר נותן את מנת הזרע שלו והזרע מוחדר באמצעות מזרק ישירות לרחם של האישה. מצב נוסף בו ניתן לעשות שימוש בהזרעה מלאכותית הוא אצל נשים רווקות אשר מעוניינות להרות מזרע שמתקבל מבנק הזרע. כאמור, במאמר זה נדון רק בשאלת מעמדו של הילד, הנולד תוך שימוש בפרוצדורה של הזרעה מלאכותית. שאלת המעמד של ילד הנולד מפרוצדורות כאלה, קשורה גם לדין האישי, הנובע מהוראות הדת אליה משתייכים ההורים והילד, וגם לדין הכללי של המדינה, והקשור בעיקר לקביעה המשפטית מי הם הוריו של אותו ילד. בעיית המעמד של הילד מתעוררת, בכל מקום שקיימת התערבות של "גורם זר" בתהליך. באופן עקרוני, ובמקרים קיצוניים של שימוש בפרוצדורות הרפואיות הללו, יכול להיווצר מצב בו לילד אחד, יש, לפחות מבחינת הפוטנציאל, 5 הורים. לדוגמא, במקרה בו אישה תורמת ביצית, גבר תורם זרע, הביצית המופרית מושתלת ברחמה של אישה נוספת שנושאת את ההיריון ויולדת את התינוק, ולאחר שהוא נולד, הוא נמסר לזוג הורים אחרים שיגדלו אותו. במקרים כאלה יש לקבוע מן הבחינה המשפטית מי נחשבים הוריו של הילד והאפוטרופוסים שלו, עד שיגדל. יש לכך חשיבת מכריעה לגבי התא המשפחתי של הילד ומי הם הוריו. גורם נוסף שיכול להשפיע על מצב הדברים הוא שאלת הזהות הדתית של כל אחד מהמעורבים בפרוצדורה. ברור שבמצב כזה, כמו גם במצבים פשוטים יותר, מתעוררת השאלה של מעמד הילד: מי הם הוריו וכיצד תוגדר הדת שלו. בישראל, קיימת חשיבות מיוחדת לשאלת המעמד וההגדרה הדתית של כל אחד, דבר הנובע מכך שכל עניני המעמד האישי – נישואין וגירושין – מוסדרים על פי ההלכה הדתית הרלוונטית, וזאת במסגרת חוקים שונים. שאלות אלה של הגדרת מעמדו של ילד הנולד במסגרת פרוצדורות אלה הינה משמעותית ביותר, ויכולה בעתיד להשפיע על מעמדו של הילד ועל האפשרויות שלו להינשא כשיתבגר, על פי הדת אליה הוא משתייך וביחס ליהודים, כדת משה וישראל, אך לא תמיד נותנים עליה את הדעת מראש. במטרה לצמצם חלק מן המקרים הבעייתיים הללו, נקבעו בחוק מספר מגבלות על ביצוען של פרוצדורות רפואיות אלה. חשוב לציין כי למרות קיומן של אותן מגבלות הקבועות בחוק, המצב בישראל הינו מהמתקדמים בעולם המערבי ביחס למתן האפשרות לבצע את הפרוצדורות הללו, ומתוך מטרה לאפשר למרבית הזוגות, הסובלים מבעיות רפואיות שונות, ובמקרים מסוימים גם לנשים רווקות, להביא לעולם ילדים משל עצמם. בהזרעה מלאכותית המגבלה החוקית היחידה הינה שהזרעה מלאכותית שאינה מזרע הבעל, תהיה אך ורק מזרע שהתקבל באמצעות בנק הזרע. עיקר ההגבלה נובע מהרצון לוודא שפרוצדורה כזו תבוצע מזרע שאינו נגוע במחלות ואשר נבדק לפני השימוש שנעשה בו. כיון שבפרוצדורה כזו, אין שימוש בתרומה של ביציות, והתהליך וכולו, לרבות ההפריה הינו טבעי לחלוטין ומתרחש בגופה של האישה אשר יולדת את התינוק, הגורם היחיד אשר יכול להשפיע על מעמד הילד הוא הגבר ממנו התקבל הזרע. אם מדובר בבני זוג נשואים, ומקורו של הזרע בבעל, אלא שהם נזקקים, בשל בעיות פריון שונות של הבעל, לעשות שימוש בהחדרה מלאכותית ולא טבעית של הזרע לרחמה של האישה, לא מתעוררת כל בעיה ביחס למעמדו של הילד וברור ששני בני הזוג הם הוריו לכל דבר ועניין, גם מן הבחינה המשפטית וגם מן הבחינה הדתית ומעמדו האישי של הילד. הבעיה תתעורר כאשר נעשה שימוש בזרע שאינו של הבעל או כאשר האישה אינה נשואה כלל. מבחינת החוק בישראל, כאמור, הדרישה היחידה היא שכאשר מתבצעת הזרעה מלאכותית מתורם, הזרע יגיע מבנק זרע מוכר. כאשר האם היא יהודיה, הילד שנולד לה גם הוא נחשב כיהודי ובכך אין כל בעיה. אלא, שעל פי ההלכה היהודית ואף מבחינה רפואית, יש לדעת מי הם קרוביו, כיון שכאשר הוא יגדל ויתחתן, הוא עלול להתחתן עם קרובי משפחה שלו, דבר שאסור מבחינה הלכתית ואף עלול ליצור בעיות של מומים הנובעים מנישואי קרובים. הבעיה מתעוררת, כיון שעל פי הוראות בנק הזרע, זהותו של התורם נשארת חסויה ולא ניתן לדעת מי הוא התורם, וזאת כדי למנוע מצב בו תיווצר זיקה כל שהיא בין התורם לילד הנולד מהתרומה, שאם לא כן, לא תהיה הסכמה של תורמים לתרום זרע לבנק הזרע. האלמוניות של תורם הזרע מגנה עליו מפני תביעות אבהות ודרישות להכיר בילד כילדו, אך יוצרת בעיה לגבי המעמד של הילד עצמו. במצב כזה, כיון שלא ידוע מי הוא האב, הילד מוגדר על פי הלכה כ"שתוקי" שאינו יודע מי הוא אביו וכתוצאה מכך יכולה להתעורר לגבי אותו ילד בעיה, מבחינת המעמד האישי, להנשא, בנישואין על פי הלכה, מהחשש שמא יתחתן עם קרובי משפחה שהם אסורים לו. כאמור, יש לכך גם השלכה רפואית, שכן במקרים של נישואי קרובים, הסכנה למומים שונים גדולה מאוד. הפתרון היחיד שיכול לבוא בחשבון, במקרה בו יש צורך לעשות שימוש בתרומת זרע, יהיה תוך שימוש בזרע שנתרם בבנק זרע בחו"ל. במצב הזה, כיון שבחו"ל, להבדיל מבישראל, רוב מכריע של התורמים הם גויים, החזקה היא שהזרע הוא של גוי. במקרה כזה נחשב הילד כמי שנולד מזרע של גוי, וכיון שאמו היא יהודיה, הילד יחשב כיהודי כשר, לכל דבר ועניין. כמובן שבמקרים כאלה ישנן הנחיות שונות שיש למלא אחריהן כדי שניתן יהיה לקבוע את מעמדו של הילד כיהודי. בדרך זו, נמנע גם החשש של נישואי קרובים והסכנה הופכת להיות מינימאלית ומזערית. מן הבחינה המשפטית, אם מדובר באשה נשואה אזי היא אוטומטית אמו של הילד והבעל מוכר אף הוא כאביו. מאידך, אם האישה אינה נשואה, הילד גדל כילד במשפחה חד הורית, שבה יש לו אמא אך אין לו אבא. כדי לפתור את הבעיה של הגדרת הילד כיהודי, מן הבחינה של הדין האישי, כאשר אישה בוחרת לבצע הזרעה מלאכותית מבנק הזרע, תוך שימוש בזרע שהובא מבנק זרע מחו"ל, ניתן להגיש בקשה לבית הדין הרבני, למתן פס"ד הצהרתי, המצהיר כי הילד הוא יהודי כשר. לבקשה כזו יש לצרף מסמכים שונים וביניהם אישורים על מקור הזרע מבנק זרע בחו"ל ועל דתו של התורם עצמו. בהליך כזה, שבסופו יינתן פסק דין שיקבע שהילד יהודי, הוגדר מעמדו של הילד ובעתיד לא צריכה להיות לו כל בעיה להינשא כדת משה וישראל. במאמר הבא, נדון בשאלת מעמדו של הילד הנולד במסגרת שימוש בפרוצדורות של הפריה חוץ גופית ופונדקאות. האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה. הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף. אלטלף - משרד עורכי דין ונוטריון מגדלי התאומים 2 - ז'בוטינסקי 35 רמת גן טל:  03-6134466  03-6134466 avi@altalef.co.il www.altalef.co.il

איתי לוי
עורך ראשי
לוטן תדמיות

אחד העם 35 ת"א
טל' -  03-5667474  03-5667474 itay@lotan.org.il
www.lotan.org.il
www.PuReComm.org.il