מגזין לוטן לכלכלה ועסקים
גליון מספר - דצמבר 2009
66067 מנויים

המגזין נשלח לכתובת מייל זו: giladf@mail.gov.il
להצטרפות למגזין לחץ/י כאן

שלום מירה
במגזין החודש נפתח פינה קבועה חדשה במגזין - פינת היועץ המשפטי, בה עו"ד אברהם אלטלף יענה על שאלות במגוון תחומים עסקיים והפעם על פירוק שותפויות במקרקעין; סיפור קצר על הבית המכוער בתל אביב; במדור מן המדיה נציג כתבה שפורסמה בעיתון כלכליסט על 10 המשרדים היפים בישראל ועל המלצת 2 פרויקטים של אורבך הלוי אדריכלים מהנדסים; במדור החינוך נלמד על הנושא המטריד - 'חרדות במבחנים' אצל התלמידים והקשר לקריאה; כתבה על אדריכלות מדברית מאת האדריכל דרור ברדה; הכרזת הזוכים במיזם "זינוק למחר" של עמותת קו הזינוק וראיון טלוויזיוני של מנדי רבינוביץ', מנהל המיזם; מאמר בנושא בניית מיזמים בשיטת B.O.T מאת מנכ"ל חברת א.ד.מ, יואל רדושר; ולבסוף, פינת בית ספר לוטן ליחסי ציבור - קשרי לקוחות.

כמו תמיד נשמח לקבל את תגובותיכם והערותיכם ל - itay@lotan.org.il
קריאה מהנה,
יעל לוטן

פינת היועץ המשפטי שאלות ותשובות על הדרכים לפירוק שיתוף במקרקעין מאת: אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר - מומחה בתחום המקרקעין והמעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף שלום לכל הקוראים, בפינת הייעוץ המשפטי החדשה שעולה לאוויר במגזין לוטן, נבקש לענות על מספר שאלות בנושא פירוק שיתוף בנכסים. קיומה של שותפות בנכסים ופירוקה של השותפות הם מצבים שיכולים לגרור מחלוקות בין השותפים אך אם הדברים מבוצעים כראוי ניתן לבצע אותם בהבנה ובהסכמה. שאלה: האם קיימות מספר דרכים לביצוע הליך של פירוק שיתוף? תשובה: כן, ישנן מספר דרכים לבצע את ההליך של פירוק השיתוף. דרכים אלה שונות זו מזו וכל אחת מתאימה למקרה הרלוונטי. ראשית צריך לבחון את דרכי פירוק השותפות האפשריות העומדות לרשותם של השותפים, בין אם מדובר בהליך המתבצע בהסכמת כל השותפים, ובין אם מדובר בהליך כפוי, שבו אחד, או חלק, מהשותפים מעוניינים לפעול בהליך כזה, נגד שותף, או שותפים אחרים. החוק מכיר בכמה דרכים לביצוע פירוק של השיתוף, תוך התאמת הפתרון הראוי למציאות הקיימת בפועל בכל מקרה ומקרה. שאלה: מה הדרכים הנפוצות לפירוק השיתוף? תשובה: הדרך העדיפה הינה פירוק שיתוף על פי הסכם. מומלץ לערוך מראש את הסכם השיתוף במקרקעין בדרך שתכלול גם הסדרים לפירוק השותפות. תמיד טוב ומומלץ, לפעול במסגרת הוראות ההסכם הקיים בין השותפים. הוראות לעניין פירוק השיתוף יתייחסו לדוג' למיקומו של החלק הספציפי שכל אחד מהשותפים במקרקעין יקבל לאחר החלוקה, היכן יעברו גבולות החלקות החדשות, מה יהיה חלקו של כל אחד מהשותפים בהוצאות ההליך וכדומה. באופן עקרוני ניתן לאמור, שככל שיש הסכם בין הצדדים, הוראות ההסכם יהיו עדיפות כאשר ניתן לקיימן, ובמידה שהעניין יגיע להכרעה שיפוטית בבית המשפט, גם הוא ייתן עדיפות להסדרים הכלולים בהסכם השיתוף בעניין זה. אם לא נערך הסכם בין הצדדים לפני יצירת השותפות, ניתן להגיע להסכמות, לקראת הליכי פירוק השותפות. אם לא קיימת הסכמה בין השותפים, יתבצע פירוק השותפות בהתערבותו של בית המשפט. שאלה: כיצד בפועל ניתן לפרק את השיתוף? תשובה: הדרך הפשוטה ביותר של פירוק השיתוף, הינה בדרך של "חלוקה בעין". התהליך מתבצע בדרך של חלוקת המקרקעין והפרדת הבעלות בהם, לכל אחד מן השותפים, תוך כדי יצירת מצב רישומי חדש, שבו במקום חלקה אחת נוצרות מספר חלקות, כמספר השותפים. התוצאה של חלוקה בעין היא שכל אחד מהשותפים הופך להיות בעלים יחיד של חלקה נפרדת מתוך נכס המקרקעין הכולל. זו הדרך המועדפת על ידי המחוקק, וככל שניתן לבצע פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין, הוא יתבצע בדרך הזו, בין אם בהסכמה ובין אם בצו של בית המשפט. הדרך השניה היא פירוק שיתוף בדרך של מכירה. יש מקרים בהם לא ניתן לבצע את פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין, והאפשרות היחידה היא למכור את המקרקעין בשלמותם ולחלק את התמורה בין השותפים. דוגמא קלאסית למקרה כזה הוא כאשר מדובר בדירת מגורים ששייכת לשני שותפים. חלוקה שלה, בד"כ לא באה בחשבון ולכן אין ברירה אלא לפרק את השותפות בדרך של מכירתה וחלוקת התמורה בין השותפים. הליך כזה קורה בדרך כלל כאשר בני זוג מתגרשים ויש צורך לחלק את הדירה, ולמעשה את תמורתה, ביניהם. בהליך כזה ניתנת האפשרות לאחד מן השותפים לרכוש את זכויותיו של השותף השני ולהפוך לבעלים של הנכס כולו. קיימות בחוק ובפרקטיקה עוד מספר דרכים לפירוק שיתוף שלא פרטנו לעיל. גם בדרכים שציינו לעיל, ישנן התפתחויות לא צפויות שהחוק, הפרקטיקה ובתי המשפט נותנים להן מענה. אולם, אלו המקרים הבולטים יותר. אני וצוות המשרד נשמח לענות על שאלות נוספות הרלוונטיות לנושא זה ובמגזין הבא נפרסם את אחת השאלות והתשובה המתייחסת אליה, לצד נושא חדש שנדון בו. לשאלות – avi@altalef.co.il www.altalef.co.il *האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

הבית של יעל במשך 6 שנים, עמד לו בית מכוער בלב תל אביב וחיכה לגאולתו. היום, במסגרת עידוד העירייה לשיפור נראות העיר תל אביב, עומד לו היום בית חדש - אחר. הבניין במקור התחיל עם הליך השיפוץ לפני חמש שנים, אשר התעכב בגלל בעיות של סרבנים - שכנים שלא רצו לשפץ. לאחר עזרה במימון וסיוע של עזרה וביצרון (העירייה ממנה את עלות הסרבנים) הבניין יצא למכרז וחברת הושיאר נבחרה לחברה המבצעת לאחר המלצות אשר הגיעו מבניינים אחרים. ועד הבית בשיתוף עם הקבלן אבי הושיאר ואדריכלית הצבע - מישל הולץ, לאחר התחשבות בסגנון הבניה המיוחד של הבנין, תכנן ושילב גוונים של צבע אשר יתאימו לבניין ולאופי התל אביבי שלו. ניתן לראות בתמונות את השדרוג ועליית ערך הדירות עקב שיפוץ הבניין. התגובות שהתקבלו הן מהדיירים והן מהתושבים באזור היו שהשבחת הנכס יוצר הרגשה נעימה שהבניין משתלב בנוף התל אביבי. www.hoshiar.co.il

מן המדיה אורבך הלוי אדריכלים מהנדסים בע"מ בעיתון כלכליסט מבית ידיעות אחרונות, פורסמה ב- 26/11/09 כתבה על עשרת המשרדים היפים בישראל. לצורך כך, פנה העיתון לבכירי האדריכלים בארץ על מנת לגבש את חוות דעתם והמלצותיהם בנושא. מבין עשרת המשרדים היפים בישראל, נבחרו 2 פרויקטים פרי עבודתו של האדריכל אורי הלוי, מבעליהם של אורבך הלוי אדריכלים מהנדסים בע"מ. הפרויקטים שנבחרו: משרדי בואינג ישראל שבמגדל המוזיאון בתל אביב - הפרויקט הומלץ ע"י האדריכל איתן כרמל ומשרד חברת SMS ברמת החייל - הומלץ ע"י האדריכל גיא וליקסון. בנוסף, כבכיר האדריכלים בארץ, הוזמן אורי הלוי, להמליץ על הפרויקט המצטיין שלו ובחר במשרדי החברה לפיתוח שבמרכז עזריאלי. קריאה מהנה! לקריאת הכתבה לחץ כאן

חינוך משקיעים ונכשלים - חרדת בחינות וקריאה מאת: נירה אלטלף, מנהלת מרכז ליט"ף חרדת בחינות נתפשת בדרך כלל כבעיה פסיכולוגית, ואילו הקשר של התופעה לקריאה ומיומנויות למידה, לא נבדק לעומק. רוב הבחינות במקצועות ההומניסטים הן עתירות מלל וחלקן כוללות טקסטים שעל הנבחנים לקרוא אותם ולענות על שאלות. בחינות מסוג זה, מציבות אתגר קשה בפני המתקשים בקריאה, שבעבורם כל התמודדות עם דף כתוב מהווה משימה קשה והיא קשה שבעתיים במצב הלחץ של מבחן. תלמיד שאינו מפענח היטב ואינו קורא במהירות ובשטף, או שאינו שולט באמצעי הארגון של הטקסט; חלוקה לפסקאות, סימני פיסוק, כותרות, כותרות משנה ועוד, עלול להגיב בחרדה ובשיתוק כשטופס הבחינה מונח לפניו. בבחינות במתמטיקה ובמדעים השאלות אמנם קצרות, אך הן מציבות קושי מסוג אחר. על הנבחן לדעת לקרוא כל מלה וכל סימן בצורה מדויקת. די אם יקרא בצורה משובשת מלה אחת, או שיתעלם מקיומו של פסיק, או מקף, כדי שיטעה בהבנת השאלה וישגה בתשובתו, גם אם בעיקרון הוא יודע את חומר הבחינה. תלמידים אינטליגנטים שאינם שולטים היטב בקריאה, מקבלים לעתים קרובות משוב שמגביר את הקושי שלהם. גם המורים וגם ההורים חושבים שתלמידים אינטליגנטים שכמותם, אם רק ישקיעו ויתכוננו היטב למבחן – אין כל סיבה שלא יצליחו. התלמידים שמפנימים את המשוב הזה, אינם מבינים מדוע, למרות ההשקעה הגדולה שהם משקיעים – הם אינם מצליחים. הם חשים שמשהו אתם 'לא בסדר' ואינם יודעים מה הוא אותו 'משהו'. תלמידים שמתקשים בקריאה, מתקשים גם להתכונן למבחן. מכיוון שיכולותיהם להפיק משמעות מהכתוב הן מוגבלות, הם נאלצים ללמוד הרבה מאוד חומר בעל פה, ומעמיסים על הזיכרון מילים ותכנים שילדים אחרים אינם צריכים להעמיס. לא אחת סיפרו לי תלמידים שבעיות הקריאה שלהם אותרו בגיל מאוחר, כמה שעות ומאמצים הם משקיעים כדי להתכונן למבחן. הם קוראים שוב ושוב את החומר, משננים אותו, לומדים ולומדים ואינם מצליחים. לפני השיעור בתנ"ך, או בהיסטוריה, הם קוראים את הפרק מספר פעמים כדי לזכור ולהיות מסוגלים להשיב על שאלות בכיתה, אבל כשהם מתבקשים לעשות זאת – הכול כביכול פורח מזיכרונם. המורים שלהם טוענים שהם לא משקיעים, אבל הם עצמם יודעים שזה לא כך. הם משקיעים השקעה עצומה ובכל זאת נכשלים. נירה אלטלף מנהלת מרכז ליט"ף תלמידים עלולים להגיע לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, כשהם מתויגים כמי ש'יכולים אבל לא משקיעים'. הם לומדים 'ללכת עם השקר' ומציגים תמונה כוזבת של עצמם ובלבד שלא 'ייתפסו' בחוסר שליטה בקריאה, שאינו הולם תלמידים בגילם. הם יעדיפו כמובן, להיחשב כלקויי למידה, או כסובלים מחרדת בחינות ובלבד שבעיתם לא תיחשף. הייתה לי פעם קבוצת תלמידים בחטיבת ביניים, שלא ידעה לקרוא. הם סיפרו לי כמה שעות הם התכוננו למבחן כאשר הם הסתכלו על המילים כתמונה ולמדו בעל פה את התמונה בלי יכולת לפענח אותה, וברור שהם נכשלו במבחנים. התפעלתי מההשקעה שהשקיעו הילדים הללו והם נתנו לי מושג אמיתי עד כמה כבד העול המוטל עליהם והתסכול מכך שלמרות כל ההשקעה, הם אינם מצליחים.  חלק מהבעיה נובע מכך שנהוג לחשוב שבית ספר מסיים את חלקו בהוראת הקריאה בכיתות א'-ב', ואחת התוצאות היא שילדים שלא סיימו את תהליך הקריאה, לא ילמדו לקרוא לעולם, אם לא יעבדו איתם על הבעיה הספציפית שלהם בכל שכבה בה הם נמצאים. האחריות על רכישת הקריאה מוטלת על בית הספר ולכן גם בכיתות הגבוהות על המורים ועל ההורים להיות ערים לבעיות קריאה של תלמידים בוגרים. לבית הספר צריך שיהיו כלים לאבחן בעיות בקריאה בכל שכבות הגיל ולטפל בהן. ברור שלא כל הסובלים מחרדת בחינות סובלים מבעיות קריאה ומחוסר שליטה במיומנויות למידה, עם זאת, אני בטוחה שיש לבחון את מידת השליטה בקריאה של המתלוננים על חרדת בחינות. www.litaf.co.il

אדריכלות על בניה ואדריכלות מדברית מאת: דרור ברדה - ברדה אדריכלים המושג בית מדברי מזמין אותנו להתייחסות אחרת. התייחסות המשליכה על בחירת החומרים, תכנון המבנה הבסיסי ועל הצורך (והיכולת) להשתמש ולנצל בצורה מירבית וחכמה אלמנטים טבעיים כגון: כיווני רוחות השמיים, מזג האוויר הייחודי ועוד. המושג משליך, כמובן, גם על האווירה אותה מעוניינים ליצור בפרויקט מעין זה. אוירה: במדבר הזמן עוצר מלכת. החום, האוויר והנוף המדברי יוצרים מצב בו אדם הנכנס לבית, לא יכול להימנע מהתחושה שנכנס לנווה מדבר מחייה. לכן על הבית להיות מזמין ומרחיב נפש. יחד עם זאת, העוצמה שבצנעה המדברית מבקשת בית מאופק שלא ינסה להתחרות בעוצמת החוויה הרגשית אותה מעניק הנוף הייחודי הזה, ולכן מתבקש בית "קופסתי" מאופק ומינימליסטי מבחוץ, אך מגלה את אוצרותיו והעושר שבו מבפנים. הבית המתוכנן נראה מסתורי, מגונן ו"קופסתי" מבחוץ, וברגע שנכנסת מעבר לדלתות העץ המסיביות, גילית מתחם עשיר ומבואה המהווה חצר פנימית מקבלת את פניך. יחד עם זאת, היה על הבית לקבל צביון עכשווי ומודרני והאתגר לשלב בין שני עולמות אלה תרם למראה המיוחד והמסתורי של הבית. אדריכלות מדברית: אדריכלות מדברית היא אדריכלות המתחשבת בתכונות הסביבה המדברית, מנצלת את יתרונותיה ומתחמקת במידת האפשר מההשפעות הלא רצויות של חסרונותיה. דוגמאות לתכונות הסביבה המדברית בהן התחשבנו בתכנון בית זה: כיווני הרוח, כיווני ועוצמת קרינת השמש בשעות השונות ובעונות השנה השונות. הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין היום והלילה ובין עונות השנה השונות. כמות הלחות באוויר. רוחות וסופות חול חזקות מאד (תוך התחשבות בכיווני הרוח) ועוד. בין שאר התופעות שנלקחו בחשבון והכתיבו את התכנון האדריכלי: אויר חם עולה למעלה ואוויר קר יורד למטה. אמצעי הצללה ובידוד טובים יחסכו משמעותית בצורך לחמם / לקרר את פנים הבית וכך נחסוך בהוצאות ובמשאבים, ונמנע זיהום סביבתי. סגנון: בעלי הבית היו מעוניינים בבית שיהווה שילוב בין בית ערבי (עם נגיעות נבטיות) ובין בית בסגנון מודרני עכשווי. במסגרת פרוגרמה זו תוכנן בית בעל תרשים זרימה של בית ערבי: חצר פנימית מרכזית, סביבה מסודרים בצורת האות ח' שאר החדרים. הסגנון העיצובי הינו סגנון מודרני, המשלב נגיעות של אלמנטים נבטיים. סכמה זו של בית אפשרה ליצור מצב בו החצר הפנימית מהווה את מקום ההתכנסות הציבורית של בני הבית ומכילה בתוכה בריכה ואזור פנאי וכמו-כן יצרנו מנגנון הניתן לקירוי לפי תנאי מזג האוויר, הן בעונות השנה השונות והן בשעות היום השונות וכך לנצל בצורה מירבית את תנאי האקלים. הגג תוכנן בניתוק מהקירות התוחמים את החצר הפנימית במטרה לאפשר לאוויר חם שהצטבר לעלות למעלה ולאוורר את החלל. בחירת חומרים וצבעים: פרמטרים בהם התחשבנו בעת שבחרנו חומרים וצבעים: צבעים לא מחממים, לא מסנוורים, משתלבים עם אווירת המדבר, אך עדיין שומרים על מראה מודרני. חומרים: אלמנטים שנלקחו בחשבון - בידוד, בלאי (סופות חול חזקות, לחות גבוהה, הבדלי טמפרטורות קיצוניים ועוד), חסכון באנרגיה, מנגנונים אמינים (ללא צורך בתיקונים רבים עקב המרחק ממרכז הארץ) ועוד. "דרור" ברדה אדריכלים הוקם בשנת 2000. דרור ברדה, בוגר הפקולטה לאדריכלות בטכניון בהצטיינות, זכה בפרס "קרן שרת" ובפרס "ע"ש לאון ריסקין" עבור פרוייקט הגמר שלו. הוא חבר להדר לפני כחמש שנים, מתוך חזון משותף לתוצר אדריכלי חדשני ופונקציונאלי. תפיסת התכנון האדריכלי של בני הזוג מכתיבה עבודה מוקפדת ואסתטית, עד לפרט האחרון, תוך הצמדות לקו המנימליסטי המייחד אותם. www.dror-arch.co.il

יזמות ואחריות חברתית עשרת היזמים החברתיים המובילים בישראל- מזנקים למחר ב- 17/11/09, בכפר המכביה התקיים אירוע הכרזת הזוכים של המחזור הראשון בתוכנית "זינוק למחר" - YouthActionNet ישראל. עשרה מיזמים, עשרה יזמים מכל הקשת החברתית בארץ נבחרו לראשונה להוביל שינוי חברתי באמצעות התוכנית. עשרת היזמים הנבחרים הינם צעירים עד גיל 30, מובילי יוזמה חברתית פעילה וחדשנית. לראשונה הם יכולים להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של יזמים צעירים חברתיים, ולקבל סיוע במימוש חזונם לשינוי פני החברה הישראלית. כל המיזמים שנבחרו הם יוזמות של אנשים פרטיים שמשלבים מנהיגות יוצאת דופן יחד עם להט לצדק חברתי ויצירתיות מחשבתית כדי להמציא מיזמים חברתיים שתורמים להתפתחות האנושות והקהילות. צעירים אלו ניחנו ביכולת נדירה להסתכל על בעיות ישנות בדרכים חדשות ולהציע פתרונות פורצי דרך. דווקא היעדר הניסיון שלהם, התמימות והעובדה שטרם חוו כישלונות, מאפשרת להם להעיז לחלום ולפעול להגשמת החלום שלהם. מה יקבלו היזמים הנבחרים מהתוכנית? היזמים הישראלים ישתתפו בסמינרים מקצועיים המבוססים על התוכנית הבינלאומית ומותאמת במיוחד עבורם. היזמים יקבלו ליוו משפטי, פיננסי ותקשורתי, כמו גם מנטור מהשורה הראשונה של הקהילה העסקית בישראל, ייחשפו להזדמנויות ייחודיות, יהיו חלק מרשת בינלאומית של יזמים חברתיים ויזכו לחשיפה נרחבת שתקדם את מיזמיהם. שינויים חברתיים התרחשו תמיד ומתרחשים גם היום דרך צעירים ובזכותם. תוכנית המנהיגות הבינלאומית YouthActionNet זיהתה זאת, ומציעה ליזמים חברתיים מצע להגשמת חזונם החברתי. התוכנית פועלת מזה שש שנים כתוכנית גלובלית המפגישה יזמים חברתיים צעירים נבחרים מ- 55 מדינות. באמצעות התוכנית מוענקים לצעירים כלים מקצועיים, רישום בינלאומי, ידע וחשיפה עולמית (כולל פינה קבועה ה- CNN המציגה את היזמים הזוכים) לאורך שנה שלמה. ישראל מצטרפת השנה ל-7 מדינות נבחרות שבהן מופעלת התכנית. הכוונה היא להציב את ישראל על מפת היזמות החברתית העולמית. הארגון שנבחר להפעיל את התכנית בישראל הוא קו הזינוק. היזמים הנבחרים: רונן שובל, 29, תושב רעננה יו"ר עמותת "אם תרצו" לחיזוק הסברה הציונית במרחבי הקמפוסים בישראל. מאיה ברפמן, 22, סטודנטית בסמינר הקיבוצים, ילידת ירושלים, כיום תושבת יפו, מובילת פרויקט טיפוח מנהיגות מקומית של צעירים ביפו. אורי וכטל, 28 ,תושב רעננה, יו"ר עמותת "חברה טובה" לטיפוח והטמעת ערך ההתנדבות בחברה הישראלית. פנינה משאש, 26, תושבת רמלה. מובילת פרויקט העצמה של בני נוער יוצאי אתיופיה בעיר רמלה באמצעות הכשרה להדרכת פעילות אתגרית. סאנא קאנאנה, 27, ילידת תמרה, תושבת ירושלים, רוקחת. מובילת פרויקט "בלאדנא" שעוסק בטיפוח מנהיגות אותנטית בקרב צעירים במגזר הערבי ללקיחת אחריות על קהילתם. אפרת ואקניף, 30, תושבת באר שבע, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. מובילת מיזם להשמת נכים מהדרום בעולם העבודה נדב אילת, 26 תושב תל אביב, סטודנט אוניברסיטת תל- אביב. מייסד ומוביל פרויקט Bee- Hive – מועדון היזמות שבאוניברסיטה. יניב אפריים, 27, תושב ירושלים, מנכ"ל תנועת "התעוררות" – תנועת הצעירים של ירושלים. יובל רווה, 27, יליד ותושב כפר חוגלה שבעמק חפר. מייסד מיזם GREEN- VALEY לשותפות ירוקה בשטח חקלאי להשבת ערכי החקלאות והפנאי הירוק לסביבה עירונית. יובל כהן ארנפרוינד, 25, סטודנט במרכז הבינתחומי בהרצליה. ממייסדי ומובילי מיזם "ראשית חינוך" לעידוד סטודנטים מצטיינים להצטרף למערכת החינוך. את תוכנית "זינוק למחר" בישראל מנהל מנדי רבינוביץ', בן 40, איש חינוך וחברה מוביל, בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית שעד לאחרונה ניהל את בית הספר התיכון "הדסה נעורים". לראיון של מנדי רבינוביץ' בחדשות באנגלית

אחזקה וניהול מכרזי B.O.T. מדוע חשוב במיוחד לשים דגש על חברת הניהול? מאת: יואל רדושר מנכ"ל חברת א.ד.מ ניהול ואחזקת מבנים בע"מ לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על חוזים והסכמים בשיטת B.O.T - Build Operate Transfer. כביש 6 - הוקם בצורת Build Operate Transfer לדוגמא: כביש 6, הרכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בת"א ועוד. מה זה B.O.T.? ראשית כל אלו הן ראשי תיבות באנגלית של: Build Operate Transfer ובעברית: בנה תפעל העבר הלאה. מה זה אומר? שיטה זו מתאימה לשיתוף בין גופים ציבוריים ויזמים פרטיים. בשיטה זו המדינה מאפשרת לזכיין פרטי לבנות, להפעיל, ולתחזק את הפרויקט תקופה ארוכה (בין 15 ל- 25 שנה) ולאחר מכן להעביר את הפרויקט לידי מזמין הפרויקט. בשיטת זו מימון הפרויקט הוא באחריות הזכיין, כאשר את החזר ההשקעה ורווחיו מהפרויקט הוא מקבל מהמשתמשים לאורך חיי העסקה. להערכתי שיטה זו נוצרה כדי לפתור כמה אילוצים כגון: קשיים במימון המגזר הציבורי של פרויקטים מסדר גודל כזה, יעילות תפעולית וזריזות של הזכיין לעומת המגזר הציבורי ועוד. לכן היתרון של השיטה הוא: הזכיין הפרטי מממן את הבניה (את הבנייה בלבד ללא מימון ערך הקרקע) ומקבל את התשלום לאורך תקופת ההסכם, אם מהציבור (כמו בכביש 6) או מהמשתמשים (כמו שב"ס- בפרויקט הכלא). מכרז כזה הוא מכרז מאוד קשה להכנה מאחר והוא כולל הרבה מאוד סעיפים האמורים לדרוש ולהגן בו זמנית על כל הצדדים החתומים על הסכם מסוג זה ולמנוע קונפליקטים פוטנציאלים עתידיים בין הצדדים. הסכם כזה אמור לייצג מצב שבו כל הצדדים מרוויחים, וחלוקת הסיכונים מתחלקת אף היא באופן שווה. הסכמים מסוג זה מאוד מפורטים ומאוד מסובכים אך ככל שעובר הזמן ומתרבים הסכמים מסוג זה עולה המקצועיות בהכנתם. מצד הזכיינים עיקר הבעיה בתמחור הסכמים כאלה היא היכולת לתמחר בצורה נכונה ומקצועית את תפעול ואחזקת הפרויקט לאורך השנים. קל להם לחשב את עלות הבניה, מאחר ובזה הם מתמחים. אך עלות התפעול והאחזקה ארוכות השנים הם בגדר "נעלם". לדוגמא: מה תהיה עלות אחזקת מערכת מיזוג האוויר בשנה ה 15? מה כדאי יותר? רכש של מערכות יקרות יותר בקניה אך זולות יותר באחזקה מתמשכת? איזו תאורה עדיפה בפרויקט כזה? אלו מערכות וצורת בניה תשמור על בטיחות המשתמשים באופן המרבי? כמה כוח אדם נדרש לתפעול פרויקט כזה? מה שיטת האחזקה המועדפת לטיפול בפרויקט כזה? וכד'. מאחר והוצאות התפעול והאחזקה של פרויקט מסוג זה הן לרוב גבוהות פי כמה מעלויות הבניה יש צורך להיעזר באנשי מקצוע בתחום אשר יתמחרו את הוצאות התפעול והאחזקה בצורה אמיתית, מקצועית, ויעילה תוך מתן דגש להפעלה לאורך כל תקופת ההסכם מצד אחד וייעלו את תהליכי העבודה והתפעול כל הזמן מצד שני. יואל רדושר מנכ"ל חברת א.ד.מ יתרון השיטה הוא בזה שכל השותפים בעסקה מרוויחים. המזמין מרוויח את הוצאות מימון ההקמה ופריסת התשלום לאורך תקופה ארוכה והזוכה במכרז מרוויח הכנסה קבועה לאורך כל חיי הפרויקט. במידה ותמחור הפרויקט הוא מקצועי ונכון יתנהל הפרויקט בצורה טובה מקצועית ורווחית לכל הצדדים המעורבים. חברת א.ד.מ ניהול ואחזקת מבנים בע"מ הינה חברה המתמחה במתן שירות ניהול ואחזקת מבנים, בעיקר בנייני משרדים. בניגוד לחברות אחרות החברה מספקת מטרייה רחבה של שירותים ומוצרים נלווים המאפשרת לה לבצע התאמה מדוייקת לפי סוג הנכס וייעודו. לא.ד.מ וותק של 15 שנה ובין לקוחותיה נמנים: אסם, שטראוס, JVP, קופת חולים מאוחדת, יורוקום ועוד. www.adm-ltd.biz

 

בית ספר לוטן ליחסי ציבור טיפ החודש מאת: יעל לוטן קשרי לקוחות חברת יחסי ציבור בעידן החדש עובדת מול לקוחות מגוונים. הגיוון בא לידי ביטוי בתחומים השונים, במבנים הארגוניים ובגודל הלקוחות. יועץ יחסי הציבור הוא חלק בלתי נפרד מארגונו של הלקוח. יועץ יחסי ציבור היא משרת אמון בדרגים הגבוהים ביותר של ארגון: עסקי, ציבורי, חברתי וכו'. עליו להיות מחובר למנהלי הארגון, עליו להכיר מבפנים את עמקי הארגון על מנת שיוכל לרכז בידיו מידע רב וזמין. נוסף על היותו איש מקצוע בעל כישורים מקצועיים מעולים הוא יודע לזהות את צורכי הלקוח ולמצוא פתרונות יצירתיים ומיידיים. יועץ יחסי ציבור מתווך בין הארגון למדיה ובין הארגון לגופים ולקהלי מטרה נוספים. הוא איש סודו ויד ימינו של המנכ"ל. יועץ יחסי ציבור מצליח, הוא אדם שהמנכ"ל פונה אליו כיעד ראשון בכל דבר ועניין. לאיש יחסי הציבור קווי תקשורת רבים וחזקים בכל התחומים והוא יודע להפעילם במיומנות ובהצלחה למען הצלחת לקוחותיו. ניהול קשרי לקוחות קשר עם לקוח נבנה בהדרגה. עם תחילת העבודה, היועץ מאתר ומבסס את כל קווי התקשורת הנחוצים בתוך הארגון ומגדיר את נוהלי העבודה, הכוללים: דיווחים ללקוח, צורת התקשורת עם משרד יחסי הציבור, קבלת חומרים מהלקוח, הגדרת אנשי קשר ועוד. תדירות הקשר עם הלקוח היא יום-יומית. עיקר הקשר מתנהל באמצעות תקשורת אינטרנטית וטלפון. כל סיכום פגישה עם הלקוח ייעשה בכתב ויתויק בתיק הלקוח. בכל חברה יש כמה אנשי קשר על פי גודלה ואופי הארגון בה. אם מדובר בלקוח קטן התקשורת מתנהלת עם המנכ"ל או עם בעל תפקיד שיווקי בתוך החברה. אם זוהי חברה גדולה לעתים יש בה כמה אנשי קשר.

איתי לוי
עורך ראשי
לוטן תדמיות - יחסי ציבור
אחד העם 35 ת"א
טל' -  itay@lotan.org.il
www.lotan.org.il
www.PuReComm.org.il